הָגָר – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Abraham Sends Hagar and Ishmael Away, by Gustave Doré (1832-1883), 1866 [Public domain], via Wikimedia Commons

בן זוג

הָגָר במקרא

הָגָר היתה שפחתה המצרית של שָׂרָה. כששָׂרָה כבר היתה מבוגרת ועדיין לֹא יָלְדָה ילדים, היא החלה לחשוש שלא יהיה לה ולאַבְרָהָם יורש, ולשם כך היא הציגה לפניו את הָגָר. אחרי שהָגָר נכנסה להריון היא החלה לזלזל בשָׂרָה, אשר בתגובה עינתה אותה עד שהָגָר נאלצה לברוח. מלאך פגש את הָגָר בַּמִּדְבָּר, וצווה עליה לחזור ולהתענות אצל שָׂרָה, כיוון שבנה יִשְׁמָעֵאל יהיה לגוי גדול.

אח"כ שָׂרָה ילדה את יִצְחָק, ובמשתה שנערך לכבוד גמילת התינוק, היא שמעה את יִשְׁמָעֵאל צוחק בלגלוג על המתרחש, ושכנעה את אַבְרָהָם שיִשְׁמָעֵאל יפגע בירושת יִצְחָק. אַבְרָהָם קיבל את דברי שָׂרָה, וגרש את הָגָר ואת יִשְׁמָעֵאל מביתו עם לחם ומים. הם תעו במדבר בְּאֵר שָׁבַע עד שאזלו להם המים. הָגָר עזבה את יִשְׁמָעֵאל כדי שלא תראה במותו, וישבה לבכות לא רחוק משם. אז הופיעה לפניה מלאך והבטיח שוב להָגָר שה' ידאג ליִשְׁמָעֵאל ויעשה שיצא ממנו גוֹי גָּדוֹל. המלאך הראה להָגָר בְּאֵר וכך היא ניצלה יחד עם בנה. הָגָר הביאה ליִשְׁמָעֵאל אישה מצריה והוא גדל להיות ציד קַשָּׁת במִדְבַּר פָּארָן.

פרקים המזכירים את הָגָר

ציטוטים נבחרים

ספר	פרק
בְּרֵאשִׁית	ט”ז	שָׂרַי מציעה לאַבְרָם את הָגָר כפלגש, אבל אח"כ היא מענה אותה והָגָר בורחת למדבר. מלאך ה' מצווה על הָגָר לחזור כי בנה הצפוי יִשְׁמָעֵאל יהיה לגוי גדול.
בְּרֵאשִׁית	כ”א	יִצְחָק נולד, ואַבְרָהָם מגרש את הָגָר ויִשְׁמָעֵאל לבקשתה של שָׂרָה. הם כמעט מתים במדבר, עד שמלאך מציל אותם. אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְרָר ואַבְרָהָם כורתים בְּרִית, וְנִשְׁבָּעִים בבְּאֵר שָׁבַע.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	ה	רשימות היחס והנחלות של שבטי עבר היַרְדֵּן המזרחי (רְאוּבֵן, גָד, וחצי המְנַשֶּׁה), וסיפור מלחמתם בהַגְרִאִים, בה הם ניצחו בשל בטחונם בה'. אבל חלקם (בני חצי שבט המְנַשֶּׁה) בגדו בה' והחלו לעבוד את אלילי המקום, ולכן תִּלְּגַת פְּלֶסֶר מלך אַשּׁוּר הגלה אותם למחוזות באַשּׁוּר. מפורטת גם שושלת הכוהנים הגדולים מאֶלְעָזָר בן אַהֲרֹן ועד יְהוֹצָדָק שהוגלה לבָּבֶל ע"י נְבוּכַדְנֶאצַּר.

פרק	פסוק
בְּרֵאשִׁית-ט"ז	א	וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ, וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר. ב וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם: "הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת; בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה"
בְּרֵאשִׁית-ט"ז	ו	וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ.
בְּרֵאשִׁית-כ"א	י"ד	וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר, שָׂם עַל שִׁכְמָהּ, וְאֶת הַיֶּלֶד, וַיְשַׁלְּחֶהָ. וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.