תל עֲרוֹעֵר, המזוהה עם העיר המקראית עֲרוֹעֵר שבנחלת שבט יְהוּדָה. כאן מבט מכוון צפון.
תל עֲרוֹעֵר - מבט ממערב. ניכרים בתמונה שני המפלסים שעליהם התקיים היישוב בתל.
|
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים
: עַדְעָדָה?
עֲרוֹעֵר-ביהודה במקרא
עֲרוֹעֵר היתה עיר ביְהוּדָה
ב
[*]להבדיל מעֲרוֹעֵר שבנחלת שבט רְאוּבֵן בעבר הירדן
. בסיפורי עלילות דָוִד על הימים בהם ישב בצִקְלַג לפני שעלה למלוכה, מסופר שאחרי שהעֲמָלֵקִים תקפו ובזזו את צִקְלַג, דָוִד רדף אחריהם והביס אותם וחזר עם שלל רב. דָוִד חילק את השלל בין חייליו וגם בין "זִקְנֵי יְהוּדָה" מהמקומות שבהם שהה באזור יְהוּדָה, כולל בין זִקְנֵי עֲרוֹעֵר
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוקים ט"ו-ט"ז: טו
וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם.
טז
וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא.
, או מ"עֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי רַבָּה"
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוקים כ"ד-כ"ה: כד
וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה גָד לִבְנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם.
כה
וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל יַעְזֵר וְכָל עָרֵי הַגִּלְעָד וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן עַד עֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי רַבָּה.
בנחלת שבט גָד, גם כן בעבר הירדן. על עֲרוֹעֵר קִרְאוּ בעמוד המקום באתר. על עֲרוֹעֵר שעל פְּנֵי רַבָּה, אשר נזכרת גם בין כיבושי השופט יִפְתָּח בארץ עמון
[^]
שׁוֹפְטִים פרק י"א פסוקים ל"ב-ל"ג: לב
וַיַּעֲבֹר יִפְתָּח אֶל בְּנֵי עַמּוֹן לְהִלָּחֶם בָּם וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיָדוֹ.
לג
וַיַּכֵּם מֵעֲרוֹעֵר וְעַד בּוֹאֲךָ מִנִּית עֶשְׂרִים עִיר וְעַד אָבֵל כְּרָמִים מַכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיִּכָּנְעוּ בְּנֵי עַמּוֹן מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
, אין עוד מספיק מידע, ובין ההצעות הרבות לזיהוי האתר אין זיהוי שזכה לתמיכה רחבה במחקר[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 399
.[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ל פסוקים כ"ו, כ"ח: כו
וַיָּבֹא דָוִד אֶל צִקְלַג וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה מִשְּׁלַל אֹיְבֵי יְהוָה.
... כח
וְלַאֲשֶׁר בַּעֲרֹעֵר וְלַאֲשֶׁר בְּשִׂפְמוֹת וְלַאֲשֶׁר בְּאֶשְׁתְּמֹעַ.
.
ב
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים כ-כ"ביְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים כ-כ"ב: כ
זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם.
כא
וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.
כב
וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה.
נזכרת עַדְעָדָה בין שאר ערי הַנֶּגֶב שבנחלת יְהוּדָה, ומקובלת הפרשנות שהשם עַדְעָדָה הוא שיבוש של עַרְעָרָה, שהיא אותה עֲרוֹעֵר שביְהוּדָה משְׁמוּאֵל-א.
זיהוי המקום
ההשערה המקובלת היא ששמה של עֲרוֹעֵר\עַרְעָרָה המקראית נשתמר בח'רבת עַרְעָרָה, היושבת על אחד התלים הגבוהים בנֶּגֶב (כ-50 מ' מעל המישור), בסמוך לערוץ נחל עֲרוֹעֵר וכחצי ק"מ מבארות עֲרוֹעֵר. לתל שני מפלסים, ונמצאו בו שרידים מתקופת הברזל הקדומה (ה"ישראלית"), כולל חומות עבות ובתי מגורים.
העיר חרבה חלקית בראשית המאה ה-7, כנראה בימי מסע סנחריב מלך אשור ביהודה, אך שוקמה במהירה אחר כך עם חומה חזקה ומערכת אספקת מים. עיר זו חרבה בראשית המאה ה-6 לפה"ס כנראה בידי הבבלים או האדומים, והיישוב באתר התחדש רק כ-200 שנה אחר כך בתקופה ההלניסטית. העיר נחרבה שוב בימי המרד הגדול ברומאים (~67 לספירה), ואחרי תקופת התיישבות יהודית באתר, העיר נעזבה סופית בימי מרד בר-כוכבא (135 לספירה).
העיר חרבה חלקית בראשית המאה ה-7, כנראה בימי מסע סנחריב מלך אשור ביהודה, אך שוקמה במהירה אחר כך עם חומה חזקה ומערכת אספקת מים. עיר זו חרבה בראשית המאה ה-6 לפה"ס כנראה בידי הבבלים או האדומים, והיישוב באתר התחדש רק כ-200 שנה אחר כך בתקופה ההלניסטית. העיר נחרבה שוב בימי המרד הגדול ברומאים (~67 לספירה), ואחרי תקופת התיישבות יהודית באתר, העיר נעזבה סופית בימי מרד בר-כוכבא (135 לספירה).
פרקים המזכירים את עֲרוֹעֵר-ביהודה
ציטוטים נבחרים