עַלַמַּפָּה

עֲרוֹעֵר\עֲרֹעֵר היתה במקור עיר מוֹאָבִית על גדות נחל אַרְנוֹן, אך סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כבש אותה מידי מֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן, יחד עם כל שאר הערים המואביות שמצפון לאַרְנוֹן, ומאז היה האַרְנוֹן לגבול בינו לבין ממלכת מוֹאָב. כשסִיחֹן סירב לתת לעַם לעבור בארצו בדרך לארץ המובטחת, העַם יצא מולו למלחמה וכבש את ארצו כולל את כל הארץ שמצפון לאַרְנוֹן וכולל את עֲרוֹעֵר.

בני השבטים רְאוּבֵן וגָד ביקשו להתנחל באזורים שנכבשו מהָאֱמֹרִים ממזרח ליַרְדֵּן. אחרי שהבטיחו לצאת חלוצים לפני כל העַם כדי לעזור בכיבוש הארץ שממערב ליַרְדֵּן, מֹשֶׁה חילק ביניהם את הנחלות שמצפון לאַרְנוֹן (מעֲרוֹעֵר וצפונה). עֲרוֹעֵר ניתנה לשבט גָד, ובני גָד בָּנוּ\שיקמו את העיר, אך אח"כ אזור עֲרוֹעֵר נזכר גם ברשימת האתרים שבנחלת רְאוּבֵן. בכל אופן, עֲרוֹעֵר נחשבה מאז כנקודת הציון הדרומית של ארץ ישראל שממזרח לירדן. גם בזמן המפקד שערך יוֹאָב עבור דָוִד, נזכרת עֲרוֹעֵר כנקדות ההתחלה של המפקד בדרום. על שניים מגיבורי דָוִד נאמר שבאו מעֲרוֹעֵר .

עֲרוֹעֵר ואזורים נוספים בנחלות שממזרח לירדן החליפו ידיים מספר פעמים בין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל למלכים השכנים, ונזכר למשל שבימי יֵהוּא מלך יִשְׂרָאֵל, הצליח חֲזָאֵל מלך אֲרָם לכבוש מיִשְׂרָאֵל את כל השטחים שממזרח לירדן, עד עֲרוֹעֵר והאַרְנוֹן.

בקינה של הנביא יִרְמְיָהוּ על ממלכת מוֹאָב נמנית עֲרוֹעֵר בין ערי מוֹאָב העתידות להחרב, ויִרְמְיָהוּ משתמש במשחק מלים כדי להמשיל את עֲרוֹעֵר לצמח העַרְעָר הַמִּדְבָּרִי (ויש בקינה זו הדים וביטויים משותפים לקינה הקדומה על חורבן ערי מוֹאָב בימי הכיבוש של סִיחֹן הנזכרת גם ב וביְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ו-ט"ז).

עֲרוֹעֵר היתה כאמור עיר מוֹאָבִית על גדות נחל אַרְנוֹן. נחלת רְאוּבֵן השתרעה מהאַרְנוֹן בדרום ועד חֶשְׁבּוֹן בצפון, ונחלת גָד השתרעה מצפון לחֶשְׁבּוֹן ועד לגִּלְעָד ולכִּנֶּרֶת. כך מסתבר שכמה מערי שבט גָד שכנו באזור הדרומי והמערבי של תחום נחלת רְאוּבֵן, ואלה כוללות את עֲטָרוֹת ועֲטָרוֹת שׁוֹפָן הסמוכה לה, את דִּיבוֹן ואת עֲרוֹעֵר. כמה פירושים ניתנו לכך, כולל שתיאור תחומי הנחלות של רְאוּבֵן ושל גָד שהובאו כאן מספרי בַּמִּדְבָּר ויְהוֹשֻׁעַ מתארים תקופות שונות, או שאולי בני גָד ישבו בערים שבאזורים תחת שלטון מִנְהָלִי של רְאוּבֵן. בכל מקרה, בכתובת של מֵישַׁע מצויין בין השאר שבני גָד ישבו "מֵעֹלָם" בְּאֶרֶץ עֲטָרוֹת.

באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) נאמר שעֲרוֹעֵר נמצאת על ראש ההר מעל הוואדי של האַרְנוֹן. עֲרוֹעֵר נזכרת בכתובת של מֵישַׁע מלך מוֹאָב שנמצאה בדִּיבוֹן, שם מֵישַׁע מתגאה שכבש בחזרה אזורים נרחבים במוֹאָב מידי מלכי יִשְׂרָאֵל, והוא מציין בין השאר שבנה את עֲרוֹעֵר ועשה "מסילות" על האַרְנוֹן - וכנראה מדובר במעברות האַרְנוֹן הסמוכות לעֲרוֹעֵר.

עֲרוֹעֵר מזוהה בד"כ עם ח'רבת עָרָאעִר על תל קטן שעל שפת המצוק מעל וואדי אַרְנוֹן. האתר משקיף ושולט על המַעְבָּרֹת הקדומות (והכמעט יחידות) על האַרְנוֹן, שם עברה דרך המלך הקדומה שהובילה ממצרים לכוון סוריה ומזרחה. בח'רבת עָרָאעִר נמצאו שרידי יישוב מתקופת הברונזה הקדומה, מתקופת הברזל ממנה נמצאו שרידי חומה ריבועית, ומתקופות מאוחרות יותר. בכמה מקומות נזכרת עֲרוֹעֵר בהקשר של עִיר "בְּתוֹךְ הַנַּחַל" ולא ברור אם הכוונה לעֲרוֹעֵר עצמה או לישוב נוסף ממש על גדות ערוץ הנחל הסמוך.