קיבוץ שעלבים, ובמרכזו נישא התל הקדום
פרטי היוצר\ת
Samaritan synagogue mosaic in Sha'albim. By צילום:ד"ר אבישי טייכר, [CC-BY-2.5], via Wikimedia Commons
כתובת פסיפס מבית הכנסת השומרוני בשעלבים
|
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
שַׁעֲלַבִּין במקרא
שַׁעֲלַבִּין נזכרת ברשימת ערי שבט דָן בין עִיר-שָׁמֶשׁ\בֵּית-שֶׁמֶשׁ לאַיָּלוֹן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים מ-מ"ב: מ
לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי.
מא
וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ.
מב
וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה.
. בתקופת השׁוֹפְטִים הָאֱמֹרִים המשיכו לשבת "בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים"[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוקים ל"ד-ל"ה: לד
וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת בְּנֵי דָן הָהָרָה כִּי לֹא נְתָנוֹ לָרֶדֶת לָעֵמֶק.
לה
וַיּוֹאֶל הָאֱמֹרִי לָשֶׁבֶת בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים וַתִּכְבַּד יַד בֵּית יוֹסֵף וַיִּהְיוּ לָמַס.
ובני דָן נאלצו בשל כך לנדוד צפונה. בני ישראל בכל זאת התיישבו בסופו של דבר בשַׁעֲלַבִּין, וכך נזכר "אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִי" בין גיבורי דָוִד[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"א פסוקים כ"ו, ל"ג: כו
וְגִבּוֹרֵי הַחֲיָלִים עֲשָׂה אֵל אֲחִי יוֹאָב אֶלְחָנָן בֶּן דּוֹדוֹ מִבֵּית לָחֶם.
... לג
עַזְמָוֶת הַבַּחֲרוּמִי אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִי.
, ושַׁעֲלַבִּין נכללה בנציבות השנייה של הממלכה המאוחדת בימי שְׁלֹמֹה (יחד עם בֵּית-שֶׁמֶשׁ ואַיָּלוֹן)[^]מְלָכִים-א פרק ד פסוקים ז-ט: ז
וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד [הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל.
ח
וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם.
ט
בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן.
.
זיהוי המקום
שַׁעֲלַבִּין נזכרת כאמור מספר פעמים במקרא ביחד עם אַיָּלוֹן, ולכן מקובל הזיהוי שלה עם התל עליו שכן בעבר הכפר הערבי סַלְבִּית (כיום קיבוץ שעלבּים)
בגבעה של סַלְבִּית נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה, ולאורך כל תקופות המקרא, כולל התקופה הכנענית, הישראלית (ברזל), תקופת שיבת ציון (הפרסית), ההלניסטית, וגם מתקופות מאוחרות יותר. הממצאים כוללים חרסים רבים וכלי צור, מטבעות, בורות פעמון, מערות מסתור וקבורה, גת חצובה מרוצפת פסיפס, ושרידי מבנה ופסיפס של בית כנסת שומרוני מהמאות ה-4-5 לספירה (ראו תמונה) .
[1]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 188.
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 230
, אשר שימר המשוער את שם העיר המקראית, ואשר שוכן כ-4.5 ק"מ מצפון-מערב לתל אילון. אוסביוס מזכיר את העיר באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) מבלי לציין את מקומה, והרונימוס[*]מאבות הכנסייה שחי במאה ה-5 שכתב גם הוא ספר על האתרים בארץ ישראל
מזכיר את "Selebi" בנחלת דן.
בגבעה של סַלְבִּית נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה, ולאורך כל תקופות המקרא, כולל התקופה הכנענית, הישראלית (ברזל), תקופת שיבת ציון (הפרסית), ההלניסטית, וגם מתקופות מאוחרות יותר. הממצאים כוללים חרסים רבים וכלי צור, מטבעות, בורות פעמון, מערות מסתור וקבורה, גת חצובה מרוצפת פסיפס, ושרידי מבנה ופסיפס של בית כנסת שומרוני מהמאות ה-4-5 לספירה (ראו תמונה) .
פרקים המזכירים את שַׁעֲלַבִּין
ציטוטים נבחרים
טיולים באזור:
שביל ישראל מקטע 21-22: ממצפה מודיעין ללטרון. מתוך אתר החברה להגנת הטבע.
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים
על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת
כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.