פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
Sarepta April 27th 1839 / David Roberts. Haghe, Louis, 1806-1885, lithographer; By Roberts, David, 1796-1864, artist. uploaded by Spinoziano. [Public domain], via Wikimedia Commons. available from the United States Library of Congress's Prints and Photographs division. extracted from another file.. Original image size reduced by Allon Adir.
צָרְפַת. לִיתוֹגְרַפְיָה של דייוויד רוברטס - 1839.
.jpg){kind=link}
קונכיות של חלזונות ארגמון מתקופת הברזל II (מאות 7-10 לפנה"ס), עם שאריות צבע קדום על כלי החרס המוצגים מימין (במוזיאון הימי הלאומי בחיפה).
|
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים
: סַרַפַנְד
צָרְפַת במקרא
אֵלִיָּהוּ הנביא ברח מפני אַחְאָב מלך יִשְׂרָאֵל והסתתר שנה בְּנַחַל כְּרִית שליד הַיַּרְדֵּן, עד שה' שלח אותו לצָרְפַת "אֲשֶׁר לְצִידוֹן" שם יפגוש אלמנה שתדאג לו, וכך אמנם קורה
הנביא עוֹבַדְיָה סיים את דבריו בנבואת נחמה שגולי ממלכת יִשְׂרָאֵל (הצפונית) ישובו ויכבשו את ארץ הכנעני עד צָרְפַת, וגולי יְרוּשָׁלַיִם (כלומר ממלכת יְהוּדָה הדרומית) שבסְפָרַד ישובו לעָרֵי הַנֶּגֶב
[^]מְלָכִים-א פרק י"ז פסוקים ט-י: ט
קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ.
י
וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה וַיָּבֹא אֶל פֶּתַח הָעִיר וְהִנֵּה שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר קְחִי נָא לִי מְעַט מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה.
. אֵלִיָּהוּ מציל אותה אח"כ מרעב ע"י נס הכד והצפחת שאינם מתרוקנים, ומציל גם את בנה החולה ע"י קריאה לעזרת ה'.
הנביא עוֹבַדְיָה סיים את דבריו בנבואת נחמה שגולי ממלכת יִשְׂרָאֵל (הצפונית) ישובו ויכבשו את ארץ הכנעני עד צָרְפַת, וגולי יְרוּשָׁלַיִם (כלומר ממלכת יְהוּדָה הדרומית) שבסְפָרַד ישובו לעָרֵי הַנֶּגֶב
[^]עוֹבַדְיָה פרק א פסוקים י"ט-כ: יט וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת הַר עֵשָׂו וְהַשְּׁפֵלָה אֶת פְּלִשְׁתִּים וְיָרְשׁוּ אֶת שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן וּבִנְיָמִן אֶת הַגִּלְעָד. כ
וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.
.
זיהוי המקום
פאפירוס אנאסטאזי (מהמאה ה-14 או ה-13 לפנה"ס) כולל תיאור גיאוגרפי של חופי הארץ ולבנון בעקבות דרך הים
באזור זה שבין צֹר לצִידֹן שוכנת העיירה סַרַפַנְד המשמרת כמשוער את שמה של צָרְפַת המקראית. שרידי העיר והנמל הקדומים נמצאים מעט מצפון לעיירה. כאן בולטים שני כֵּפים קטנים אל תוך הים (ראס אל-קנטרה הצפוני, המסומן במפה, וראס א-שיק הדרומי), וביניהם נמצא מפרץ קטן ששימש את הנמל הרומי. בקצה הדרומי של המפרץ נמצאו מתקני נמל מהתקופה הרומית, והנמל עצמו היה מוגן ע"י שׁוּנִית. בראס אל-קנטרה נמצאו שרידי תעשייה של העיר הפניקית והנמל הקטן שמצפון לכֵּף משמש גם כיום את כפר הדייגים שבמקום. בנמל צפוני זה לא נמצאו מתקנים דומים לאלה של הנמל הרומי, אך נראה שהוא נהנה מתנאים טבעיים שאיפשרו את העגינה במקום. באזור היישוב נמצאו קברים רבים חצובים בסלע
[*]דרך ראשית קדומה שקישרה בין מִצְרַיִם לבין סוריה ומסופוטמיה
של ימי שלטון רעמסס ה-2 בכנען, וערי החוף הפניקי נזכרות בו מצפון לדרום, כולל גְבַל, בְּאֵרוֹת\בֵּירוּת, צִידֹן, צָרְפַת, אֻסֻ, וצֹר[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 150-149
. מהכתוב בספר מְלָכִים-א מסתבר שצָרְפַת השתייכה לצִידֹן[^]מְלָכִים-א פרק י"ז פסוק ט: ט
קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ.
. שלמנאסר הרביעי מלך אַשּׁוּר כבש את צָרְפַת במסע בשנת 722 לפנה"ס והעבירה לרשות צֹר. בשנת 701 לפנה"ס נכבשה העיר שוב מידי צִידֹן ע"י סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר, ובנו אֵסַרְחַדּוֹן החזירה לידי צֹר, שבידיה היא נשארה גם בימי השלטון הפרסי. הסיפור המקראי על האלמנה מצָרְפַת נזכר גם בברית החדשה וגם אצל יוספוס (מהמאה 1 לספירה) המציין שצָרְפַת שכנה בין צֹר לצִידֹן[3]קדמוניות היהודים, ספר ח, פרק י"ג, סעיף ב (Book VIII, Chapter 13, Section 2) מתוך אתר "Wikisource"
. פליניוס הזקן, שחי גם כן במאה ה-1 לספירה, מזכיר את צָרְפַת כעיר הראשונה מצפון לצֹר על החוף הפניקי.
באזור זה שבין צֹר לצִידֹן שוכנת העיירה סַרַפַנְד המשמרת כמשוער את שמה של צָרְפַת המקראית. שרידי העיר והנמל הקדומים נמצאים מעט מצפון לעיירה. כאן בולטים שני כֵּפים קטנים אל תוך הים (ראס אל-קנטרה הצפוני, המסומן במפה, וראס א-שיק הדרומי), וביניהם נמצא מפרץ קטן ששימש את הנמל הרומי. בקצה הדרומי של המפרץ נמצאו מתקני נמל מהתקופה הרומית, והנמל עצמו היה מוגן ע"י שׁוּנִית. בראס אל-קנטרה נמצאו שרידי תעשייה של העיר הפניקית והנמל הקטן שמצפון לכֵּף משמש גם כיום את כפר הדייגים שבמקום. בנמל צפוני זה לא נמצאו מתקנים דומים לאלה של הנמל הרומי, אך נראה שהוא נהנה מתנאים טבעיים שאיפשרו את העגינה במקום. באזור היישוב נמצאו קברים רבים חצובים בסלע
[6]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 779
, מקדש פניקי, וחרסים רבים המעידים על קשרי מסחר ימי עם איי מזרח הים התיכון. בצָרְפַת, כמו בשאר ערי החוף הפניקי, התקיימה תעשיית הפקת צבע הארגמן היוקרתי שהופק מחלזונות הארגמונים, ובסַרַפַנְד של היום עדיין עוסקים בהפקת זכוכית מחול הים, כפי שנהגו גם בימי קדם.
פרקים המזכירים את צָרְפַת
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על צָרְפַת באתר של ויקיפדיה.