|
מקור השם
כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי
[^]בְּרֵאשִׁית פרק מ"א פסוק נ"ב: נב
וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי.
אֶפְרָיִם במקרא
אֶפְרָיִם היה הבן השני של יוֹסֵף ושל אָסְנַת. יוֹסֵף הצליח לפענח את החלומות של פַּרְעֹה, אשר ניבאו 7 שנות שׂוֹבַע ואחריהן 7 שנות רָעַב. פַּרְעֹה התרשם מחכמת יוֹסֵף, העלה אותו לגְּדוּלָה במִצְרָיִם, והשיא אותו לאָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן העיר אוֹן
שנים אח"כ יוֹסֵף הזמין את אביו יַעֲקֹב ואת כל שאר משפחתו לבוא ולגור במִצְרָיִם תחת חסותו. בערוב ימיו של יַעֲקֹב, כאשר כבר היה זקן וחולה, יוֹסֵף בא אליו עם שני בָּנָיו כדי שיברך אותם. יַעֲקֹב התיישב על מיטתו ואמר שההבטחה שקיבל מה' בלוּז (להיות לגוי גדול ולרשת את הארץ) תתקיים גם בבָּנָיו של יוֹסֵף, כמו שתתקיים בבָּנָיו שלו. יַעֲקֹב ביקש שיוֹסֵף יְקָרֵב אליו את נכדיו, ואחרי שנישק וחיבק אותם, הוא הוסיף שכבר לא היתה בו תקווה לראות שוב את יוֹסֵף, והנה הוא רואה את בָּנָיו.
יוֹסֵף שָׂם את אֶפְרַיִם ליד ידו השמאלית של יַעֲקֹב ואת מְנַשֶּׁה הבכור ליד ידו הימנית (כדי שיַעֲקֹב יברך את הבכור ברכה חזקה יותר בידו הימנית), אבל יַעֲקֹב מצליב את ידיו כך שידו הימנית על ראש אֶפְרַיִם, כדי לברך אותם כך. יוֹסֵף ניסה להעביר את יד ימינו של אביו אל ראש מְנַשֶּׁה הבכור, אך יַעֲקֹב סירב, וטען שאמנם ממְנַשֶּׁה יבוא שבט גדול, אך הוא יודע ששבט אֶפְרַיִם יהיה גדול עוד יותר. הוא בכל אופן בירך את שניהם, ואֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה.
הגבולות והערים של נחלת שבט אֶפְרָיִם, כפי שנקבעו בזמן ההתנחלות בארץ בימי יְהוֹשֻׁעַ, נמסרים ביְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ז. לפי פרק זה, קודם נקבעו הגבולות הכלליים של נחלות בְּנֵי יוֹסֵף, ואח"כ מתוארות הנחלות באופן נפרד, כולל כמה ערים של שבט מְנַשֶּׁה שהיו בגבולות נחלת אֶפְרַיִם. תאור שתי הנחלות מופיע שוב בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ז, ושם נמסרת גם רשימת השושלות של בְּנֵי אֶפְרַיִם, המגיעות עד ליְהוֹשֻׁעַ בן נוּן.
[^]בְּרֵאשִׁית פרק מ"א פסוק מ"ה: מה
וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
. במהלך שנות השׂוֹבַע, יוֹסֵף עסק באגירת מזון לקראת שנות הרעב. עוד לפני שהגיעו שנות הרעב, אָסְנַת ילדה לְיוֹסֵף את מְנַשֶּׁה ואת אֶפְרָיִם. יוֹסֵף נתן לאֶפְרָיִם את שמו, כתודה לה' אשר "הִפְרָה" אותו (בעושר ובבנים) בְּאֶרֶץ שבה היה פעם עני[^]בְּרֵאשִׁית פרק מ"א פסוקים נ-נ"ב: נ
וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן.
נא
וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי.
נב
וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי.
.
שנים אח"כ יוֹסֵף הזמין את אביו יַעֲקֹב ואת כל שאר משפחתו לבוא ולגור במִצְרָיִם תחת חסותו. בערוב ימיו של יַעֲקֹב, כאשר כבר היה זקן וחולה, יוֹסֵף בא אליו עם שני בָּנָיו כדי שיברך אותם. יַעֲקֹב התיישב על מיטתו ואמר שההבטחה שקיבל מה' בלוּז (להיות לגוי גדול ולרשת את הארץ) תתקיים גם בבָּנָיו של יוֹסֵף, כמו שתתקיים בבָּנָיו שלו. יַעֲקֹב ביקש שיוֹסֵף יְקָרֵב אליו את נכדיו, ואחרי שנישק וחיבק אותם, הוא הוסיף שכבר לא היתה בו תקווה לראות שוב את יוֹסֵף, והנה הוא רואה את בָּנָיו.
יוֹסֵף שָׂם את אֶפְרַיִם ליד ידו השמאלית של יַעֲקֹב ואת מְנַשֶּׁה הבכור ליד ידו הימנית (כדי שיַעֲקֹב יברך את הבכור ברכה חזקה יותר בידו הימנית), אבל יַעֲקֹב מצליב את ידיו כך שידו הימנית על ראש אֶפְרַיִם, כדי לברך אותם כך. יוֹסֵף ניסה להעביר את יד ימינו של אביו אל ראש מְנַשֶּׁה הבכור, אך יַעֲקֹב סירב, וטען שאמנם ממְנַשֶּׁה יבוא שבט גדול, אך הוא יודע ששבט אֶפְרַיִם יהיה גדול עוד יותר. הוא בכל אופן בירך את שניהם, ואֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה.
הגבולות והערים של נחלת שבט אֶפְרָיִם, כפי שנקבעו בזמן ההתנחלות בארץ בימי יְהוֹשֻׁעַ, נמסרים ביְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ז. לפי פרק זה, קודם נקבעו הגבולות הכלליים של נחלות בְּנֵי יוֹסֵף, ואח"כ מתוארות הנחלות באופן נפרד, כולל כמה ערים של שבט מְנַשֶּׁה שהיו בגבולות נחלת אֶפְרַיִם. תאור שתי הנחלות מופיע שוב בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ז, ושם נמסרת גם רשימת השושלות של בְּנֵי אֶפְרַיִם, המגיעות עד ליְהוֹשֻׁעַ בן נוּן.
פרקים המזכירים את אֶפְרָיִם
ציטוטים נבחרים
משפחת יַעֲקֹב