|
מקור השם
הבן הוא נחמה להוריו (על מוות במשפחה או על קושי אחר)
מְנַחֵם במקרא
זְכַרְיָה מָלַךְ אחרי אביו יָרָבְעָם ה-2 במשך 6 חודשים, עד שנרצח בפרהסיה בידי שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ
מְנַחֵם מָלַךְ בְּשֹׁמְרוֹן 10 שנים, בהן הוא המשיך את חטאי הפולחן שהנהיג יָרָבְעָם. הוא המשיך לפעול מִתִּרְצָה והכה את תִּפְסַח
פוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר
מְנַחֵם נקבר באחוזת הקבר של אֲבֹתָיו
[*]או שאולי הכוונה היא ששַׁלֻּם בא מיָבֵשׁ גִּלְעָד
שמָלַךְ אחריו. שַׁלֻּם מָלַךְ בְּשֹׁמְרוֹן רק חודש אחד עד שמְנַחֵם בֶּן גָּדִי עלה מִתִּרְצָה[*]הבירה הקודמת של ממלכת יִשְׂרָאֵל
על שֹׁמְרוֹן, הרג את שַׁלֻּם ומָלַךְ בעצמו[^]מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוקים ח, י, י"ג-ט"ו: ח
בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לַעֲזַרְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זְכַרְיָהוּ בֶן יָרָבְעָם עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.
... י
וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ וַיַּכֵּהוּ קָבָלְ עָם וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.
... יג
שַׁלּוּם בֶּן יָבֵישׁ מָלַךְ בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה לְעֻזִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ יֶרַח יָמִים בְּשֹׁמְרוֹן.
יד
וַיַּעַל מְנַחֵם בֶּן גָּדִי מִתִּרְצָה וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן וַיַּךְ אֶת שַׁלּוּם בֶּן יָבֵישׁ בְּשֹׁמְרוֹן וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.
טו
וְיֶתֶר דִּבְרֵי שַׁלּוּם וְקִשְׁרוֹ אֲשֶׁר קָשָׁר הִנָּם כְּתֻבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
.
מְנַחֵם מָלַךְ בְּשֹׁמְרוֹן 10 שנים, בהן הוא המשיך את חטאי הפולחן שהנהיג יָרָבְעָם. הוא המשיך לפעול מִתִּרְצָה והכה את תִּפְסַח
[*]לפי מְלָכִים-א פרק ה פסוק ד
ואת כל היושבים בה ובגבולותיה, וביקע את בטני הנשים ההָרוֹת שם, כי תושבי העיר סרבו לפתוח לפניו את שְׁעָרֶיהָ.
[^]
מְלָכִים-א פרק ה פסוק ד: ד
כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב.
שכנה תִּפְסַח הרחק על נהר הפְּרָת, לכן יש המציעים שמדובר בטעות סופרים ושהכוונה היא אולי היא שמְנַחֵם הכה את תִּרְצָה. בכל אופן תִּפְסַח מזוהה עם תַּפְּסַקוּס הנזכרת ע"י הסופר היווני הקלאסי כְּסֶנוֹפוֹן כמקום חצייה של נהר הפְּרָת. אך מקומה של תַּפְּסַקוּס זו לא זוהה והוצעו השערות זיהוי שונות עבורה, כולל עם כָּרכּמיש המקראית שעל הגדה המערבית של הפְּרָת, עם אַ-דַבְּסַה השוכנת דרומה משם על הגדה הדרומית, ועם מקומות אחרים.פוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר
[*]מֶלֶךְ לא מזוהה של אַשּׁוּר, ומקובל לזהות אותו עם תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3 אשר מלך בתקופה זו
עלה על הָאָרֶץ, ומְנַחֵם שילם לו כֶּסֶף במשקל 1000 כִּכַּר[*]מהכתוב בשְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו
כדי שפוּל יאפשר למְנַחֵם להמשיך ולמלוך ביִשְׂרָאֵל. מְנַחֵם השיג את הכֶּסֶף באמצעות מס של כֶּסֶף במשקל של 50 שְׁקָלִים
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו: כה
וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
כו
בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
יוצא שמשקל כִּכָּר אחת הוא משקל 3000 שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. שֶּׁקֶל, ובמקרה זה שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, הוא מידת משקל ומשוער כ-13-11 גרם[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 113
, או כ-19 גרם לפי חז"ל. אם נניח שמשקלו של שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ היה של כ-11 גרם, הרי שמשקל הכִיכָּר היה כ-33 ק"ג, ושמשקל סך כל הכֶּסֶף ששילם מְנַחֵם לפוּל היה 33 טוֹן.[*]אם מדובר בשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ השוקל כאמור כ-11 גרם, הרי שמדובר כאן במס של כחצי ק"ג כֶּסֶף
שהטיל על כל אחד מעשירי הממלכה. פוּל הסתפק בכֶּסֶף שקיבל ועזב את האָרֶץ.
מְנַחֵם נקבר באחוזת הקבר של אֲבֹתָיו
[*]הכוונה כנראה לאחוזת הקבר בְּשֹׁמְרוֹן של מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל שקדמו למְנַחֵם
ובנו פְּקַחְיָה מלך אחריו[^]מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוקים י"ג-י"ד, ט"ז, י"ט-כ"ב: יג
שַׁלּוּם בֶּן יָבֵישׁ מָלַךְ בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה לְעֻזִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ יֶרַח יָמִים בְּשֹׁמְרוֹן.
יד
וַיַּעַל מְנַחֵם בֶּן גָּדִי מִתִּרְצָה וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן וַיַּךְ אֶת שַׁלּוּם בֶּן יָבֵישׁ בְּשֹׁמְרוֹן וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.
... טז
אָז יַכֶּה מְנַחֵם אֶת תִּפְסַח וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִתִּרְצָה כִּי לֹא פָתַח וַיַּךְ אֵת כָּל הֶהָרוֹתֶיהָ בִּקֵּעַ.
... יט
בָּא פוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל הָאָרֶץ וַיִּתֵּן מְנַחֵם לְפוּל אֶלֶף כִּכַּר כָּסֶף לִהְיוֹת יָדָיו אִתּוֹ לְהַחֲזִיק הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ.
כ
וַיֹּצֵא מְנַחֵם אֶת הַכֶּסֶף עַל יִשְׂרָאֵל עַל כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל לָתֵת לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף לְאִישׁ אֶחָד וַיָּשָׁב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עָמַד שָׁם בָּאָרֶץ.
כא
וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַחֵם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
כב
וַיִּשְׁכַּב מְנַחֵם עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ פְּקַחְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו.
.
מְנַחֵם ההסטורי
באנאלים (תולדות השנים) של תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3 החקוקים על אסטלה\מצבה המתעדת את מסעות המלחמה של המלך נזכרים רשימה של מלכים שהעלו לו מס וביניהם נזכרים מנחם "השומרוני", רְצִין מאֲרַם דַמָּשֶׂק ואחרים
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 288
. השנה המדוברת מתוארכת לתקופה המוקדמת של מלכות תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר - בין 738-743 לפנה"ס[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 30
. האסטלה שגוֹבְהָהּ 240 ס"מ נמצאה במערב איראן והיא מוצגת כיום במוזיאון ישראל.
פרקים המזכירים את מְנַחֵם
ציטוטים נבחרים