יָבֵשׁ גִּלְעָד

רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער

כנויים נוספים : תל אבו-חַ'רַז, על ואדי יַאבִס

יָבֵשׁ גִּלְעָד במקרא

אחרי שבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נלחמו והביסו את בני בִּנְיָמִן בעקבות פרשת רצח הפִילֶגֶשׁ בגִּבְעָה, ברחו 600 בני בִּנְיָמִן הנותרים והסתתרו בסֶלַע הרִמּוֹן. בני ישראל נשבעו שלא להנשא לבִנְיָמִן אך אח"כ הצטערו שייגדע שבט מישראל. הם גילו שאנשי יָבֵשׁ גִּלְעָד לא ענו לצו החובה להצטרף לקרב ולכן שלחו 12,000 חיילים שהרגו שם את כולם מלבד 400 בתולות בנות יָבֵשׁ גִּלְעָד שנמסרו לפליטים בסֶלַע רִמּוֹן. ל-200 הרווקים שנותרו מבִנְיָמִן הותר לארוב בכרמים בימי החג בשִׁלֹה בו נוהגות הבנות לצאת שם במחולות, ולחטוף לעצמם נשים מבין המחוללות כדי להנשא להן.

בימי ראשית הנהגתו של שָׁאוּל עלה נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי על יָבֵשׁ גִּלְעָד, וזִקְנֵי היישוב הצליחו לקבל אַרְכָּה של שבוע כדי לחפש עזרה לפני שייכנעו. הם יצאו לגִּבְעַת שָׁאוּל לבקש את עזרת שָׁאוּל, שרעה את הַבָּקָר באותו הזמן. שָׁאוּל הזעיק את צבא הָעָם לבֶזֶק ושם הבטיח לתושבי יָבֵשׁ גִּלְעָד שיושיע אותם למחרת עד "חֹם הַשָּׁמֶשׁ". ואמנם, הצבא יצא למחרת מבֶזֶק, הגיע למַּחֲנֶה (המצור) בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר והכה שם אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם (בצהרים). אנשי יָבֵשׁ גִּלְעָד זכרו לטובה את העזרה שקיבלו משָׁאוּל, ואחרי שנפל בידי הפְלִשְׁתִּים בקרב הר גִּלְבֹּעַ, הם צעדו כל הלילה עד בֵּית-שְׁאָן, הסירו מחומותיה את גופות שָׁאוּל ובָּנָיו והביאו אותם ליָבֵשׁ גִּלְעָד, שם הם שרפו את הגופות וקברו אותן תַחַת הָאֶשֶׁל שבמקום וצמו שבוע לאות אבל. אח"כ דָּוִד שִׁבֵּחַ אותם על כך וקרא להם להכיר גם במלכותו, כיוון שהוא יורשו של שָׁאוּל. מאוחר יותר דָּוִד לקח את גופות שָׁאוּל ובָּנָיו מיָבֵשׁ גִּלְעָד יחד עם 7 נכדי שָׁאוּל שהוקעו ע"י הגִּבְעוֹנים, וקבר "אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִאת יהוֹנָתָן בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו".

זיהוי המקום

צבא שָׁאוּל הגיע מבֶזֶק (ח'רבת אִבְזִיק) ליָבֵשׁ גִּלְעָד במהלך הבוקר, ותושבי יָבֵשׁ גִּלְעָד צעדו כָל הַלַּיְלָה עד בֵּית-שְׁאָן כדי לקחת משם את גופות שָׁאוּל ובָּנָיו, ומכאן שהאתר של יָבֵשׁ גִּלְעָד אינו רחוק מדי מח'רבת אִבְזִיק ומבֵּית-שְׁאָן. ואדי יַאבִס היורד לבקעת היַרְדֵּן מכוון מזרח נשפך ליַרְדֵּן מעט מצפון לאִבְזִיק ומדרום לבֵּית-שְׁאָן, ומשמר כמשוער את שמה של העיר המקראית. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) נכתב שכפר בשם יָבֵשׁ גִּלְעָד התקיים עוד בימיו ממזחר ליַרְדֵּן על הר הנמצא 6 מילין על הדרך (דרומה) בין פחל\פֶּחֶל לגֵרָשָׂה\גַ'רַש. באזור זה במעלה הר-גִּלְעָד ומצפון לגדת ואדי יַאבִס נישא תל אל-מַקְלוּב (ראו במפה) אשר יש המזהים אותו עם יָבֵשׁ גִּלְעָד. בתל נמצאו שרידים מתאימים של יישוב מתקופת הברונזה (הכנענית), הברזל (הישראלית) ומהתקופה הרומית-ביזנטית.

אך תל אל-מַקְלוּב נמצא כ-30 ק"מ ממזרח לח'רבת-אִבְזִיק\בֶזֶק, כלומר כנראה מרחק גדול מדי עבור צעדת הבוקר של צבא שָׁאוּל, ולכן מחפשים את יָבֵשׁ גִּלְעָד בתל נוסף סמוך לואדי יַאבִס אך קרוב יותר ליַרְדֵּן, ומקובל הזיהוי עם תל אבו-חַ'רַז הנישא גם כן מצפון לנחל סמוך ליציאתו לבקעת היַרְדֵּן, במרחק של כ-15 ק"מ מבֵּית-שְׁאָן ומעט יותר מכך גם מח'רבת אִבְזִיק. בתל אבו-חַ'רַז היתה עיר מוקפת חומה בתקופת הברונזה (הכנענית), ונמצאו גם חרסים ושרידי מצודה מתקופת הברזל (הישראלית). ההשערה לכן היא שהיישוב ביָבֵשׁ גִּלְעָד נדד מאוחר יותר במעלה ההר לאתר של יָבֵשׁ גִּלְעָד הביזנטית של אוסביוס בתל אל-מַקְלוּב.

פרקים המזכירים את יָבֵשׁ גִּלְעָד

ספר	פרק
שׁוֹפְטִים	כ”א	בני יִשְׂרָאֵל במִּצְפָּה נשבעים שלא להנשא עם בני שבט בִנְיָמִן. אח"כ בני יִשְׂרָאֵל מתחרטים ומוסרים לבני שבט בִנְיָמִן בנות שאותן שבו מיָבֵשׁ גִּלְעָד הכבושה. הם קוראים לרווקים שנותרו בבִנְיָמִן לארוב לבנות המחוללות בכרמים בחג בשִׁלֹה ולחזור איתן בשלום לבתיהם.
שְׁמוּאֵל-א	י”א	שָׁאוּל מביס את בני עַמּוֹן הצרים על יָבֵשׁ גִּלְעָד. שְׁמוּאֵל קורא לעם לגִּלְגָּל כדי לחַדֵּשׁ שָׁם את הַמְּלוּכָה והָעָם שמח על מַלְכּוֹ.
שְׁמוּאֵל-א	ל”א	הפלישתים מביסים את בני ישראל בהר גִּלְבֹּעַ. שָׁאוּל ונושא כליו נופלים על חרבם, וגם בני שָׁאוּל נופלים בקרב. הפלישתים כורתים את ראש שָׁאוּל ותולים את גופות שָׁאוּל ובניו על חומת בֵּית-שְׁאָן, משם מורידים אותם בני יָבֵשׁ גִּלְעָד בלילה ומביאים אותם לקבורה בעירם.
שְׁמוּאֵל-ב	ב	דָוִד נמשח שוב למלך בחֶבְרון. הצבאות של אַבְנֵר מְפַקֵּד אִישׁ-בֹּשֶׁת ושל יוֹאָב מְפַקֵּד דָוִד נפגשים בשני צידי הבריכה שבגִּבְעוֹן, הנערים "משחקים" לפניהם, ומתפתח קרב בו צבא אַבְנֵר מובס אך אַבְנֵר הורג את עֲשָׂהאֵל אחי יוֹאָב.
שְׁמוּאֵל-ב	כ”א	דָוִד מוסר לגִּבְעֹנִים את 7 צאצאי שָׁאוּל כדי לכפר על חטאי שָׁאוּל כלפיהם, והם הורגים ומוקיעים אותם ללא קבורה. רִצְפָּה, אם שניים מהמּוּקָעִים, שומרת על הגופות זמן רב עד שדָוִד קובר אותם. עלילות המלחמה של דָוִד וגיבוריו ב-4 ילדי הָרָפָה הפלישתים.
מְלָכִים-ב	ט”ו	ביְהוּדָה מולכים עֻזִּיָּהוּ (המצורע) 52 שנה, אחריו בנו יוֹתָם ובנו של זה - אָחָז. ביִשְׂרָאֵל מולכים זְכַרְיָה 6 חודשים, רוצחו שַׁלֻּם חודש. מְנַחֵם הורג אותו ומולך 10 שנים, ובנו פְּקַחְיָה מולך אחריו שנתיים. פֶּקַח רוצח אותו ומולך 20 שנה, עד שהוֹשֵׁעַ רוצח אותו ומולך אחריו. בימי מְנַחֵם ופֶּקַח עולים מלכי אַשּׁוּר על יִשְׂרָאֵל.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	י	הפרק תואם את סיפור נפילת שָׁאוּל בשְׁמוּאֵל-א פרק ל"א. הפלישתים מביסים את בני ישראל בהר גלבוע. שָׁאוּל ונושא כליו נופלים על חרבם. גם בני שָׁאוּל נופלים. הפלישתים כורתים את ראש שָׁאוּל ותולים את הגלגולת, גופות שָׁאוּל ובניו, ואת כלי שָׁאוּל במקדשיהם. משם בני יָבֵשׁ גִּלְעָד מורידים אותם בלילה ומביאים אותם לקבורה. כך שָׁאוּל נפל בשל חטאיו, והמלוכה עוברת לדָוִד.

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
שׁוֹפְטִים-כ"א	ט-י"ד	וַיִּתְפָּקֵד הָעָם וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד. וַיִּשְׁלְחוּ שָׁם הָעֵדָה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ מִבְּנֵי הֶחָיִל וַיְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר לְכוּ וְהִכִּיתֶם אֶת יוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד לְפִי חֶרֶב וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף. וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כָּל זָכָר וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת מִשְׁכַּב זָכָר תַּחֲרִימוּ. וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר וַיָּבִיאוּ אוֹתָם אֶל הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. וַיִּשְׁלְחוּ כָּל הָעֵדָה וַיְדַבְּרוּ אֶל בְּנֵי בִנְיָמִן אֲשֶׁר בְּסֶלַע רִמּוֹן וַיִּקְרְאוּ לָהֶם שָׁלוֹם. וַיָּשָׁב בִּנְיָמִן בָּעֵת הַהִיא וַיִּתְּנוּ לָהֶם הַנָּשִׁים אֲשֶׁר חִיּוּ מִנְּשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד וְלֹא מָצְאוּ לָהֶם כֵּן.
שְׁמוּאֵל-א-י"א	א-י"א	וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי וַיִּחַן עַל יָבֵשׁ גִּלְעָד וַיֹּאמְרוּ כָּל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ אֶל נָחָשׁ כְּרָת לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו זִקְנֵי יָבֵישׁ הֶרֶף לָנוּ שִׁבְעַת יָמִים וְנִשְׁלְחָה מַלְאָכִים בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְאִם אֵין מוֹשִׁיעַ אֹתָנוּ וְיָצָאנוּ אֵלֶיךָ. וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ כָל הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ. וְהִנֵּה שָׁאוּל בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן הַשָּׂדֶה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מַה לָּעָם כִּי יִבְכּוּ וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי אַנְשֵׁי יָבֵישׁ ... וַיֹּאמְרוּ לַמַּלְאָכִים הַבָּאִים כֹּה תֹאמְרוּן לְאִישׁ יָבֵישׁ גִּלְעָד מָחָר תִּהְיֶה לָכֶם תְּשׁוּעָה כְּחֹם הַשָּׁמֶשׁ וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּגִּידוּ לְאַנְשֵׁי יָבֵישׁ וַיִּשְׂמָחוּ ... וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּכּוּ אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בָם שְׁנַיִם יָחַד.
שְׁמוּאֵל-א-ל"א	י"א-י"ג	וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל. וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם. וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים.
שְׁמוּאֵל-ב-ב	ד-ה	וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ שָׁם אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל בֵּית יְהוּדָה וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁר קָבְרוּ אֶת שָׁאוּל. וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּרֻכִים אַתֶּם לַיהוָה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם אֲדֹנֵיכֶם עִם שָׁאוּל וַתִּקְבְּרוּ אֹתוֹ.
שְׁמוּאֵל-ב-כ"א	י"ב-י"ד	וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיִּקַּח אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וְאֶת עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵאֵת בַּעֲלֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁר גָּנְבוּ אֹתָם מֵרְחֹב בֵּית שַׁן אֲשֶׁר תְּלָאוּם שָׁמָּה פְּלִשְׁתִּים בְּיוֹם הַכּוֹת פְּלִשְׁתִּים אֶת שָׁאוּל בַּגִּלְבֹּעַ. וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וְאֶת עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וַיַּאַסְפוּ אֶת עַצְמוֹת הַמּוּקָעִים. וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו וַיַּעֲשׂוּ כֹּל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ אַחֲרֵי כֵן.

ניתן לקרוא עוד על יָבֵשׁ גִּלְעָד באתר של ויקיפדיה.