|
|
רמת זיהוי
: 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים
: ח'רבת אל-מַחַאלִב
אַחְלָב במקרא
אַחְלָב נזכרת בין צִידֹן ואַכְזִיב ברשימת הערים שבני שבט אָשֵׁר לא הצליחו להוריש בתקופת ההתנחלות בארץ תחת יְהוֹשֻׁעַ. אחרי הזכרת אַכְזִיב באותו פסוק נזכרת גם "חֶלְבָּה" ולא ברור אם מדובר בשיבוש של אַחְלָב או בעיר אחרת שלא זוהתה
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוק ל"א: לא
אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב וְאֶת חֶלְבָּה וְאֶת אֲפִיק וְאֶת רְחֹב.
. בתיאור הגבול של נחלת אָשֵׁר נאמר שהגבול שָׁב מעִיר מִבְצַר צֹר ואז הגיע עד לים או מיָּם\מערב ל"מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה"[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים כ"ד, כ"ט: כד
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם.
... כט
וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה וְעַד עִיר מִבְצַר צֹר וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה ויהיו [וְהָיוּ] תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה.
, ויש המשערים ש"מֵחֶבֶל" מתייחס (אולי תוך שִׂיכּוּל אותיות) לאותה אַחְלָב שנזכרה בספר שׁוֹפְטִים יחד עם אַכְזִיב[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 188
.
זיהוי המקום
מהאיזכורים של אַחְלָב במקרא נראה שיש לחפשה בין צִידֹן ואַכְזִיב ובאזור צֹר, ומקובל הזיהוי שלה עם ח'רבת אל-מַחַאלִב שבלבנון
[2]עולם התנ"ך, ספר שׁוֹפְטִים עמ' 31.
, הנמצאת באזור זה מדרום לנהר ליטאני בסמוך למוצאו לים, ומשמרת כמשוער את שמה של העיר המקראית (ראו את מַחַאלִב במפה). באתר של ח'רבת אל-מַחַאלִב התקיים יישוב החל מתקופת הברזל (הישראלית)[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 227
, וזוהי גם כמשוער מַחַאלִב\מַחַאלִבה הנזכרת (אחרי צִידֹן וצָרְפַת ולפני צֹר ואַכְזִיב) ברשימת הערים בהן עבר מסע המלחמה של סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר בחוף הפניקי בדרכו לארץ (701 לפנה"ס)[4]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 297
.
פרקים המזכירים את אַחְלָב
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על אַחְלָב באתר של ויקיפדיה.