פרטי היוצר\ת
Ein Afek, Israel. By Deror_avi, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
עין אֲפֵק, וברקע תל אֲפֵק
|
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים
: אֲפִיק
אֲפֵק באָשֵׁר במקרא
כמה ישובים במקרא נקראים בשם אֲפֵק (כמו אֲפֵק שבה חנו הפְלִשְׁתִּים
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ד פסוק א: א
וַיְהִי דְבַר שְׁמוּאֵל לְכָל יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה וַיַּחֲנוּ עַל הָאֶבֶן הָעֵזֶר וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בַאֲפֵק.
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ט פסוק א: א
וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת כָּל מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל.
), או בשמות דומים כמו אֲפִיק או אֲפֵקָה (שביְהוּדָה[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק נ"ג: נג
וינים [וְיָנוּם] וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה.
או בגולן[^]מְלָכִים-א פרק כ פסוק כ"ו: כו
וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה וַיִּפְקֹד בֶּן הֲדַד אֶת אֲרָם וַיַּעַל אֲפֵקָה לַמִּלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל.
), כנראה בשל היותם סמוכים ל"אֲפִיקִים" היוצאים ממקורות מים, ולא תמיד ברור אילו מהם זהים זה לזה. עיר בשם אֲפֵק נזכרת בכל אופן ברשימת ערי שבט אָשֵׁר בין עֻמָה לבין רְחֹב[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים כ"ד, ל: כד
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם.
... ל
וְעֻמָה וַאֲפֵק וּרְחֹב עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן.
. אח"כ נמסר אבל שבני אָשֵׁר לא הצליחו להוריש את "אֲפִיק" המזוהה בד"כ עם אֲפֵק זו[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוק ל"א: לא
אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב וְאֶת חֶלְבָּה וְאֶת אֲפִיק וְאֶת רְחֹב.
, ולכן אין זו מן הסתם אותה אֲפֵק הנזכרת ברשימת הערים שאת מלכם ניצח יְהוֹשֻׁעַ[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוקים ז, י"ח: ז
וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם.
... יח
מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן אֶחָד.
. גם "אֲפֵקָה" נזכרת כעיר שלא נורשה בימי יְהוֹשֻׁעַ[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוק ד: ד
מִתֵּימָן כָּל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וּמְעָרָה אֲשֶׁר לַצִּידֹנִים עַד אֲפֵקָה עַד גְּבוּל הָאֱמֹרִי.
, אך במקרה זה נראה על פי ההקשר שמדובר בעיר צפונית יותר.
זיהוי המקום
אֲפֵק שבנחלת שבט אָשֵׁר נזכרת כאמור בין עֻמָה לבין רְחֹב, ויש המזהים את עֻמָה זו עם העיר עַכּוֹ. ואמנם "אֲפִיק" נזכרת שוב יחד עם עַכּוֹ ועם רְחֹב ברשימת הערים שבני אָשֵׁר לא הצליחו להוריש (ראו למעלה). לפיכך מנסים לזהות את אֲפֵק עם אתר כלשהו בעמק עַכּוֹ הסמוך למקורות מים (כראוי לשם "אֲפֵק") ובו שרידים מתאימים לתקופת המקרא, והזיהוי המקובל הוא עם תל כֻּרְדַאנֶה שליד קיבוץ אֲפֵק
תל כֻּרְדַאנֶה חולש על "עיון אל-באס" - הם מקורותיו העיקריים של נחל נַעֲמָן\נַָמָיין\בֵּלוס הזורם עד לים בסמוך לעַכּוֹ. על התל עצמו נמצאו חרסים המעידים על התיישבות כבר בתקופה הכלקוליתית והכנענית (ברונזה) הקדומה. בתקופה הכנענית התיכונה כבר היה על התל ישוב גדול (כ-100 דונם) עם מערכת ביצורים שכללה סוללת עפר וחומה שהקיפה את העיר. נמצאו גם קברים מתקופה זו, כנראה מחוץ לתחומי הישוב. כמו כן נמצאו עדויות לתעשיית הזכוכית מחולות הים הסמוך וליצור צבע הארגמן מחלזונות הארגמונים ששכנו לחופי הים התיכון.
העיר הצטמצמה בתקופת הברונזה המאוחרת, ובראשית התקופה הישראלית (ברזל) הישוב הקטן התרכז בחלק הדרום-מערבי הגבוה של התל. ייתכן שהעיר היתה לעיר פיניקית בתקופה זו, אם אמנם נכללה בתחום "ארץ כָּבוּל" שהעניק המלך שְׁלֹמֹה לחִירָם מֶלֶךְ צֹר בתמורה לעזרתו בהקמת המקדש
הישוב בתל חזר שוב לגודלו המקורי בתקופות הפרסית וההלניסטית, ונמצאו בו גם ממצאים מתקופות מאוחרות יותר כולל מהתקופות הרומית והביזנטית. בימי הביניים עברה רוב הפעילות באתר לאזור טחנות הקמח הצלבניות שליד המעינות ולמערכות הבנייה הקשורות בהן.
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 503
.
תל כֻּרְדַאנֶה חולש על "עיון אל-באס" - הם מקורותיו העיקריים של נחל נַעֲמָן\נַָמָיין\בֵּלוס הזורם עד לים בסמוך לעַכּוֹ. על התל עצמו נמצאו חרסים המעידים על התיישבות כבר בתקופה הכלקוליתית והכנענית (ברונזה) הקדומה. בתקופה הכנענית התיכונה כבר היה על התל ישוב גדול (כ-100 דונם) עם מערכת ביצורים שכללה סוללת עפר וחומה שהקיפה את העיר. נמצאו גם קברים מתקופה זו, כנראה מחוץ לתחומי הישוב. כמו כן נמצאו עדויות לתעשיית הזכוכית מחולות הים הסמוך וליצור צבע הארגמן מחלזונות הארגמונים ששכנו לחופי הים התיכון.
העיר הצטמצמה בתקופת הברונזה המאוחרת, ובראשית התקופה הישראלית (ברזל) הישוב הקטן התרכז בחלק הדרום-מערבי הגבוה של התל. ייתכן שהעיר היתה לעיר פיניקית בתקופה זו, אם אמנם נכללה בתחום "ארץ כָּבוּל" שהעניק המלך שְׁלֹמֹה לחִירָם מֶלֶךְ צֹר בתמורה לעזרתו בהקמת המקדש
[^]מְלָכִים-א פרק ט פסוקים י"א-י"ג: יא
חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל.
יב
וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו.
יג
וַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
.
הישוב בתל חזר שוב לגודלו המקורי בתקופות הפרסית וההלניסטית, ונמצאו בו גם ממצאים מתקופות מאוחרות יותר כולל מהתקופות הרומית והביזנטית. בימי הביניים עברה רוב הפעילות באתר לאזור טחנות הקמח הצלבניות שליד המעינות ולמערכות הבנייה הקשורות בהן.
פרקים המזכירים את אֲפֵק באָשֵׁר
ציטוטים נבחרים
טיולים באזור:
שמורת טבע עין אפק (ליד קריית ביאליק), באתר רשות הטבע והגנים
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים
על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת
כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.
.jpg){kind=link}
קונכיות של חלזונות ארגמון מתקופת הברזל II (מאות 7-10 לפנה"ס), עם שאריות צבע קדום על כלי החרס המוצגים מימין (במוזיאון הימי הלאומי בחיפה).