הגבעה של ח'רבת זַנוּע במרכז התמונה
קבר אֶ-שֵּׁיח' אֶל-מַדְ'כּוּר אַבּוּ פָאטִימָה, בראש הגבעה של תל זַנוּע
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים
: ח' זַנוּע
זָנוֹחַ במקרא
זָנוֹחַ נזכרת ברשימת ערי הַשְּׁפֵלָה (הצפונית) בנחלת יְהוּדָה, יחד עם ערים כמו עֵינַיִם, יַרְמוּת, שׂוֹכֹה וערים נוספות
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים ל"ג-ל"ה: לג
בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה.
לד
וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם.
לה
יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה.
. יש להבין בין זָנוֹחַ זו לבין עיר אחרת בשם זָנוֹחַ ששכנה בהרי יְהוּדָה בין ערים אחרות שפנו לדרום מדבר יְהוּדָה[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק נ"ו: נו
וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ.
. ברשימת היחס של בתי האב משבט יְהוּדָה, נאמר שיְקוּתִיאֵל בנה של "אִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה" של עֶזְרָה היה האב הקדמון של בני זָנוֹחַ[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוק י"ח: יח
וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד.
. זָנוֹחַ נזכרת שוב ברשימת השבים לערי יְהוּדָה בתקופת שיבת ציון בימי נְחֶמְיָה[^]נְחֶמְיָה פרק י"א פסוקים כ"ט-ל: כט
וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה וּבְיַרְמוּת.
ל
זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם.
, ותושביה השתתפו בעבודות שיפוץ חומות ירושלים תחת נְחֶמְיָה[^]נְחֶמְיָה פרק ג פסוק י"ג: יג
אֵת שַׁעַר הַגַּיְא הֶחֱזִיק חָנוּן וְיֹשְׁבֵי זָנוֹחַ הֵמָּה בָנוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו מַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו וְאֶלֶף אַמָּה בַּחוֹמָה עַד שַׁעַר הָשֲׁפוֹת.
.
זיהוי המקום
זָנוֹחַ שכנה כאמור בצפון שפלת יְהוּדָה. אוסביוס כתב באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) שכפר בשם זָנוֹחַ התייקם גם בימיו בתחום בית-גוברין על הדרך לירושלים. האתר של זָנוֹחַ מזוהה בד"כ עם ח'רבת זַנוּע (ראו מפה) על גבעה השולטת על דרך משנית קדומה שעברה בעמק שממזרח לו ומשם המשיכה דרומה לאזור שׂוֹכֹה, עֲדֻלָּם, קְעִילָה ולבְּאֵר שָׁבַע
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 934
. באתר נמצאו בין השאר חרסים מתקופת הברונזה הקדומה והמאוחרת (הכנענית), מתקופת הברזל ב' (הישראלית), מהתקופה הפרסית (שיבת ציון), ומתקופות מאוחרות יותר. באזור האתר, ששטחו כ-100 דונם, נמצא כיום גם מבנה קבר שיח' (אֶ-שֵּׁיח' אֶל-מַדְ'כּוּר אַבּוּ פָאטִימָה).
פרקים המזכירים את זָנוֹחַ
ציטוטים נבחרים