פרטי היוצר\ת
In the center is karnei Hittin. On the left is Moshav Arbel. On the far right appear houses of Tiberias. By AVRAM GRAICER, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
קרני חיטין - אשר התל שעליה מזוהה ע"י אחדים עם אֲדָמָה המקראית
|
|
רמת זיהוי
: 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים
: קרני חיטין
אֲדָמָה במקרא
אֲדָמָה נזכרת ברשימת עָרֵי המִבְצָר בנחלת שבט נַפְתָּלִי, בין ערי מערב הכנרת (חַמַּת, רַקַּת וְכִנָּרֶת) לבין חָצוֹר שמצפון לכנרת
עיר אחרת בשם אֲדָמָה נזכרת יחד עם ערים נוספות באזור יָם הַמֶּלַח שאותם תקפו כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם ובעלי בריתו
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים ל"ב, ל"ה-ל"ו: לב
לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם.
... לה
וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת.
לו
וַאֲדָמָה וְהָרָמָה וְחָצוֹר.
.
עיר אחרת בשם אֲדָמָה נזכרת יחד עם ערים נוספות באזור יָם הַמֶּלַח שאותם תקפו כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם ובעלי בריתו
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ד פסוקים א-ג: א
וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם.
ב
עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים [צְבוֹיִים] וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר.
ג
כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח.
ושנחרבו יחד עם סְדֹם וַעֲמֹרָה[^]דְּבָרִים פרק כ"ט פסוק כ"ב: כב
גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וצביים [וּצְבוֹיִם] אֲשֶׁר הָפַךְ יְהוָה בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ.
[^]הוֹשֵׁעַ פרק י"א פסוק ח: ח
אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי.
.
זיהוי המקום
האתרים של אֲדָמָה לא זוהו בוודאות. לגבי אֲדָמָה שבאזור יָם הַמֶּלַח, יש המזהים אותה עם "אָדָם הָעִיר" שעל הירדן כ-40 ק"מ מצפון ליָם הַמֶּלַח
קרני חיטין הן זוג פסגות דמויות "קרניים" על לועות של הר געש כבוי, ומביניהן - הלוע הדרומית גדולה מהצפונית. אזור ההר הורם מעל סביבתו כתוצאה מפעילות של שבר גיאולוגי, כך שכיום הקרניים בולטות למרחקים. החפירות בקרני חיטין חשפו התיישבות אנושית במקום מהתקופה הכנענית (ברונזה) המוקדמת ועד לעת החדשה. הישוב שלט על סעיף של דרך הים
הממצאים מהתקופה הכנענית כוללים שרידי מבנים וקברים בנויים. בתקופה הישראלית (ברזל) שכן באתר ישוב גדול שנהרס או ננטש במאה ה-8, כנראה בזמן מסע הכיבוש של תגלת פלאסר ה-3 מלך אַשּׁוּר. בקרני חיטין שכן מאוחר יותר כפר חיטיא - עיירה יהודית גדולה מתקופת התלמוד. אתר קרני חיטין מפורסם בעיקר בעקבות "קרב קרני חיטין" שנערך במקום בשנת 1187, בו ניצח צבאו של צלאח א-דין את צבאות הצלבנים ובכך הביא לסוף את הממלכה הראשונה והגדולה שלהם בארץ.
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 112
. את אֲדָמָה שבנחלת נַפְתָּלִי יש המזהים עם תל אֲדָמִי[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 111
, אך תל זה מזוהה בד"כ עם אֲדָמִי הַנֶּקֶב הנזכרת ברשימת הערים שבגבול הדרומי של נחלת נַפְתָּלִי[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים ל"ב-ל"ג: לב
לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם.
לג
וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן.
. זיהוי מקובל יותר לאֲדָמָה המקראית הוא עם החורבות של העיר החשובה ששכנה על אתר קרני חיטין בתקופת המקרא (ברונזה וברזל)[3]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 187.
. אך גם זיהוי זה אינו וודאי, ויש המזהים את קרני חיטין גם עם "מֵי מֵרוֹם" שם נערך הקרב בו הביס יְהוֹשֻׁעַ את ברית המלכים הכנענים מצפון הארץ[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוקים א-ה: א
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף.
ב
וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנֲרוֹת וּבַשְּׁפֵלָה וּבְנָפוֹת דּוֹר מִיָּם.
ג
הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה.
ד
וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד.
ה
וַיִּוָּעֲדוּ כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל.
.
קרני חיטין הן זוג פסגות דמויות "קרניים" על לועות של הר געש כבוי, ומביניהן - הלוע הדרומית גדולה מהצפונית. אזור ההר הורם מעל סביבתו כתוצאה מפעילות של שבר גיאולוגי, כך שכיום הקרניים בולטות למרחקים. החפירות בקרני חיטין חשפו התיישבות אנושית במקום מהתקופה הכנענית (ברונזה) המוקדמת ועד לעת החדשה. הישוב שלט על סעיף של דרך הים
[*]דרך חשובה בעת העתיקה שחיברה בין מצרים לסוריה
שהגיעה מאזור מגידו דרך התבור וירדה לכנרת. עיר זו היא כמשוער העיר "שמשאתם\שֶׁמֶשׁ-אָדָם" הנזכרת ברשימת ערי הארץ ממסע הכיבוש של פרעה תחותימס ה-3, וגם כמקום הראשון ברשימת המסע של בנו, פרעה אמנחותפ ה-2[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 135,130,40
. בקרני חיטין נמצא ע"י מטייל חותם מצרי שזוהה כחרפושית של פרעה תחותימס ה-3.
הממצאים מהתקופה הכנענית כוללים שרידי מבנים וקברים בנויים. בתקופה הישראלית (ברזל) שכן באתר ישוב גדול שנהרס או ננטש במאה ה-8, כנראה בזמן מסע הכיבוש של תגלת פלאסר ה-3 מלך אַשּׁוּר. בקרני חיטין שכן מאוחר יותר כפר חיטיא - עיירה יהודית גדולה מתקופת התלמוד. אתר קרני חיטין מפורסם בעיקר בעקבות "קרב קרני חיטין" שנערך במקום בשנת 1187, בו ניצח צבאו של צלאח א-דין את צבאות הצלבנים ובכך הביא לסוף את הממלכה הראשונה והגדולה שלהם בארץ.
פרקים המזכירים את אֲדָמָה
ציטוטים נבחרים
טיולים באזור:
גן לאומי קרני חיטים. באתר iNature, טבע ונופים בישראל
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים
על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת
כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.