פרטי היוצר\ת
Floratrek / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.
..פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה (י"ז) בתמונה - צמח הלַעֲנָה.
פרטי היוצר\ת
Kawah Ijen volcano crater, Java, Indonesia. By Oakenchips, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ, לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב (כ"ב) בתמונה - מכרה גָּפְרִית בהר הגעש Kawah Ijen שבאינדונזיה.
סיכום
העַם כולו ניצב לפני ה' וכורת איתו ברית לדורות. העַם ראה גויים רבים עובדי אלילים ולכן יש סכנה שאָדָם, מִשְׁפָּחָה, או שֵׁבֶט שלם יתפתו בליבם לעבוד את אותם אלילים. אָדָם כזה יענש בכל הקללות שהוזכרו כחלק מהברית בפרק הקודם. אזור שבו התושבים ימרדו בה' יהיה לשממה ולפליאת כל מי שיעבור בו.
תקציר
| הניסים שה' כבר עשה לעם: מֹשֶׁה מזכיר לעַם את הנסים הגדולים שהם ראו את ה' עושה עבורם, למרות שהם עדיין לא הפנימו את משמעותם עד הַיּוֹם. ה' הוביל אותם בַּמִּדְבָּר 40 שנה ושמר על בגדיהם ונעליהם. הוא חִשֵּׁל אותם במסע בכך שמנע מהם תענוגות של לֶחֶם וְיַיִן [*]ובמקום זאת האכילם את המָן .
[^]
שְׁמוֹת פרק ט"ז
|
| א וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ. ב הַמַּסּוֹת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים הָהֵם. ג וְלֹא נָתַן יְהוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. ד וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם וְנַעַלְךָ לֹא בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶךָ. ה לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. |
| כשבני העַם התקרבו לארץ הם ניצחו את סִיחֹן שמלך מחֶשְׁבּוֹן [^]דְּבָרִים פרק ב פסוקים ל"ב-ל"ד: לב
וַיֵּצֵא סִיחֹן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה יָהְצָה.
לג
וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ וַנַּךְ אֹתוֹ וְאֶת בנו [בָּנָיו] וְאֶת כָּל עַמּוֹ.
לד
וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד.
ואת עוֹג מלך הַבָּשָׁן[^]דְּבָרִים פרק ג פסוקים ג-ד: ג
וַיִּתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ גַּם אֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְאֶת כָּל עַמּוֹ וַנַּכֵּהוּ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד.
ד
וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר לֹא לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן.
אשר יצאו לקראתם, ובני ישראל הורישו את ארצות סִיחֹן ועוֹג לשבטי רְאוּבֵן וגָּד וחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה[^]דְּבָרִים פרק ג פסוקים י"ב-י"ז: יב
וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי.
יג
וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל הַבָּשָׁן הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים.
יד
יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
טו
וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד.
טז
וְלָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן.
יז
וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה.
. לכן, על העַם לקיים את הַמִּצְווֹת, כדי שיצליחו\יַשְׂכִּילוּ בכל מעשיהם. |
| ו וַתָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיֵּצֵא סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ לַמִּלְחָמָה וַנַּכֵּם. ז וַנִּקַּח אֶת אַרְצָם וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי. ח וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן. |
| ההכרזה על הברית: עכשיו כל העַם עומד לפני ה': מנהיגי העַם (ראשי השבטים, הזקנים, השוטרים) וכל שאר העַם, כולל הנשים, הילדים, וגם הגֵּרִים החיים בין בני העַם, והנותנים להם שירותים שונים (חטיבת עצים ושאיבת מים [*]כמו הגִּבְעוֹנִים ). הם עומדים כולם "לעבור" בברית
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט פסוק כ"ז: כז
וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח יְהוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר.
[*]כמו שאַבְרָהָם עבר בין הבְּתָרִים בבריתו עם ה' ובשבועה\אָלָה, ולפיה הקהל יהיה לעַם של ה', וה' יהיה לאלוהיו, כפי שהבטיח לאבות. |
| ט אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. י טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. יא לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם. יב לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. |
| הברית נכרתת לא רק עם הקהל שכאן אלא גם עם כל צאצאיהם. |
| יג וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. יד כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. |
| העונש הצפוי על הפרת הברית: העַם חי במִצְרָיִם, וגם ראה עוד גויים עובדי אלילים בימי הנדודים, ולכן יש סכנה שאָדָם, מִשְׁפָּחָה, או שֵׁבֶט שלם יתפתו בליבם לעבוד את אלוהי אותם גויים. אפילו מחשבה כזאת אצל אָדָם אחד היא כמו שֹׁרֶשׁ הַמַּפְרֶה את הצמח ברעל (רֹאשׁ ולַעֲנָה). |
| טו כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם. טז וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֵת גִּלֻּלֵיהֶם עֵץ וָאֶבֶן כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם. יז פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה. |
| למרות שהחוטא שמע את דברי הָאָלָה\שבועה שנזכרו, הוא עלול לחשוב שיזכה בשָׁלוֹם אם ילך לאן שליבו יוביל אותו. סוף הפסוק קשה, ואולי משמעו שאותו חוטא פועל כרצונו כי הוא חושב שכך הרְוָיָה תסיים את הצָמָא. |
| יח וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה. |
| ה' לא יסלח לחוטא שכזה ויפיל עליו את כל הקללות שהוזכרו בברית למעלה, ויִמְחֶה כל זֵכֶר ממנו. |
| יט לֹא יֹאבֶה יְהוָה סְלֹחַ לוֹ כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף יְהוָה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה וּמָחָה יְהוָה אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. כ וְהִבְדִּילוֹ יְהוָה לְרָעָה מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה. |
| אם בני הדורות הבאים או נָּכְרִים יעברו באיזור שהוכה בגלל שתושביו הֵפֵרוּ את הברית, הם יִרְאוּ שם את המַכּוֹת והמחלות שה' הביא על הארץ. הארץ תִּשָּׂרֵף עם גָּפְרִית וָמֶלַח ולא תוכל עוד להוציא יבול, כמו אדמת סְדֹם וַעֲמֹרָה (המילה צְבוֹיִם לא ברורה ואולי משובשת). |
| כא וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה יְהוָה בָּהּ. כב גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וצביים [וּצְבוֹיִם] אֲשֶׁר הָפַךְ יְהוָה בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ. |
| אם אותם נָּכְרִים שֶׁיִּרְאוּ את חורבן הארץ ישאלו לסיבה לכך, יַעֲנוּ להם שהתושבים שם עזבו את ה' ועבדו אלוהים זרים אחרים, ולכן ה' כעס והפיל עליהם את כל הקללות שפורטו למעלה, וסִלֵּק אותם בכעס מהארץ לגלות בארץ אחרת. הפסוק האחרון מוקשה, ואולי משמעו שה' פועל לפי כללים הנסתרים מבני האָדָם, אבל הוא נתן לאָדָם חוקים גלויים שיוכל לחיות לפיהם. |
| כג וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה. כד וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. כה וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לָהֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם וְלֹא חָלַק לָהֶם. כו וַיִּחַר אַף יְהוָה בָּאָרֶץ הַהִוא לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת כָּל הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה. כז וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. כח הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט- י | אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם.. טַפְּכֶם, נְשֵׁיכֶם, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. |
| י"ז | ..פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה. |