עיר
יוּטָּה
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Jatta. By Stéphanie Gromann, [Attribution], via Wikimedia Commons
העיר יַטַּא שבנפת חֶבְרוֹן
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים : יֻטָּה
יוּטָּה במקרא
יוּטָּה נזכרת ברשימה של 10 ערים של מחוז בדרום הָר יְהוּדָה, בין מָעוֹן, כַּרְמֶל וזִיף לבין יִּזְרְעֶאל ויָקְדְעָם
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים נ"ה-נ"ז: נה מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה. נו וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ. נז הַקַּיִן גִּבְעָה וְתִמְנָה עָרִים עֶשֶׂר וְחַצְרֵיהֶן.
. יֻטָּה נקבעה אח"כ כעיר לְוִיִּים ונמסרה (יחד עם ערים נוספות באזור כמו חֶבְרוֹן, יַתִּיר, דְּבִר ואֶשְׁתְּמֹע) לידי בְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים י"ג-ט"ז: יג וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ. יד וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ. טו וְאֶת חֹלֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת דְּבִר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ. טז וְאֶת עַיִן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת יֻטָּה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים תֵּשַׁע מֵאֵת שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים הָאֵלֶּה.
(יוּטָּה אינה נזכרת משום מה ברשימה המקבילה של ערי הלְוִיִּים בספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוקים מ"ב-מ"ד: מב וְלִבְנֵי אַהֲרֹן נָתְנוּ אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת יַתִּר וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ. מג וְאֶת חִילֵז וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ אֶת דְּבִיר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ. מד וְאֶת עָשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.
).
זיהוי המקום
יוּטָּה שכנה כאמור באזור שמדרום לחֶבְרוֹן, במחוז של מָעוֹן, כַּרְמֶל וזִיף, שמקומם ידוע בסבירות גבוהה. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה)
[1]הערך על האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בויקיפדיה
יוּטָּה מתוארת ככפר גדול מאוד של יהודים 18 מילים דרומה מבית-גוברין במחוז דרומא (המחוז הביזנטי של אזור הר יהודה שמדרום לחֶבְרוֹן)
[2]הערך על יוּטָּה\Iettan באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בתרגום לאנגלית, עמ 68
. במרחק מתאים מדרום-מזרח לבית-גוברין שוכנת כיום העיר הערבית יָטָא המשמרת כמשוער את שמה של העיר המקראית. האתר נמצא על שלוחה מזרחית של דרך האורך העיקרית בארץ שהגיעה מכוון הנגב דרך עֲרָד לאזור אֶשְׁתְּמֹע ויוּטָּה עד לחֶבְרוֹן ומשם צפונה לאורך רכס ההר דרך יְרוּשָׁלַיִם, בֵּית-אֵל ושְׁכֶם
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 44
.

ביַטַּא קיימים כמה בורות מים קדומים ושרידי יישוב מהתקופה הביזנטית, ובכמה מחלקי המבנים הקדומים נעשה שימוש משני בבתי היישוב. כך למשל, במשקוף של בית ישן חרותות שתי מנורות וביניהן סמל רוזטה. מדרום-מזרח לכפר נחשפו שרידי מבנה ציבורי גדול בנוי אבני גזית, המשוער כבית-כנסת על סמך אבן גזית שנמצאה במפולת ובמרכזה חרותה מנורת שבעה קנים. בחפירות נוספות שבוצעו באתר נמצאו חרסים החל מהתקופה הכלכוליתית, הברונזה (הכנענית), הברזל (הישראלית), הפרסית, וכאמור גם מהתקופה הביזנטית ומתקופות מאוחרות יותר
[4]מבנה ציבור בכפר יטא שבדרום הר חברון. יובל ברוך, רשות העתיקות ירושלים. מחקרי יהודה ושומרון כרך תשיעי, תשנ"ט. מתוך אתר דעת.
.
פרקים המזכירים את יוּטָּה
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על יוּטָּה באתר של ויקיפדיה.