|
|
רמת זיהוי
: 4 - אין זיהוי מבוסס
מוֹלָדָה במקרא
מוֹלָדָה נזכרת בכמה רשימות של ערי הַנֶּגֶב, ותמיד בְּאֵר שָׁבַע וחֲצַר שׁוּעָל מופיעות בסמוך אליה ברשימת הערים. כך היא נזכרת ברשימת ערי מחוז הַנֶּגֶב שבנחלת שבט יְהוּדָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים כ"א, כ"ו-כ"ח: כא
וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.
... כו
אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָה.
כז
וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן וּבֵית פָּלֶט.
כח
וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָה.
. אח"כ נאמר ששבט שִׁמְעוֹן קיבל כ-17 ערים, כולל את מוֹלָדָה, בתוך נחלת יְהוּדָה כי יְהוּדָה קיבל נחלה גדולה יחסית לגודלו[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים א-ג: א
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה.
ב
וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר שֶׁבַע וְשֶׁבַע וּמוֹלָדָה.
ג
וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה וָעָצֶם.
. רשימת ערי שִׁמְעוֹן המופיעה בפרק המקביל שבספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים כוללת שוב את מוֹלָדָה (בין בְאֵר שֶׁבַע וחֲצַר שׁוּעָל)[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוקים כ"ד, כ"ח: כד
בְּנֵי שִׁמְעוֹן נְמוּאֵל וְיָמִין יָרִיב זֶרַח שָׁאוּל.
... כח
וַיֵּשְׁבוּ בִּבְאֵר שֶׁבַע וּמוֹלָדָה וַחֲצַר שׁוּעָל.
. מוֹלָדָה נזכרת גם ברשימת ערי יְהוּדָה שאליהן חזרו השבים מהגלות בימי נְחֶמְיָה[^]נְחֶמְיָה פרק י"א פסוקים כ"ה-כ"ז: כה
וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ בְּקִרְיַת הָאַרְבַּע וּבְנֹתֶיהָ וּבְדִיבֹן וּבְנֹתֶיהָ וּבִיקַּבְצְאֵל וַחֲצֵרֶיהָ.
כו
וּבְיֵשׁוּעַ וּבְמוֹלָדָה וּבְבֵית פָּלֶט.
כז
וּבַחֲצַר שׁוּעָל וּבִבְאֵר שֶׁבַע וּבְנֹתֶיהָ.
.
זיהוי המקום
האתר של מוֹלָדָה אינו ידוע, אך משתמע מרשימות ערי שִׁמְעוֹן שבהן היא נזכרת שהעיר שכנה כנראה לא הרחק מבְּאֵר שָׁבַע, והוצעו כמה אתרים אפשריים באזור זה, כולם בגדר השערה. כך הוצע תל אל-מִלְח\מַלְחֲתָה
[1]לקסיקון מקראי, הוצאת דביר, 1965, מנחם סוליאלי ומשה ברכוז, א-כ, עמוד 496
על סמך דמיון מסוים בשם, אך טענה זאת נדחתה כיוון שמקור השם משוער בתקופה הרומית[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 724
. הצעה מקובלת יותר היא עם חֻרֵיבֶּת אֶל-וַטֶן (ראו מפה)[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 724
הנמצאת על תל החולש על צֹמֶת דרכים קדומות, ובו נמצאו בין השאר ממצאים מהתקופה הישראלית (ברזל ב') והפרסית, וגם מתקופות מאוחרות יותר. חיזוק מסוים לזיהוי זה הוא ש"וַטֶן" משמעו "מולדת" בערבית, למרות שנדירה התופעה של שם יישוב מקראי שנשתמר בצורת תרגום לערבית[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 208
(כמו למשל באתר של דָּן שכּונה בשם "תל אל-קאדי" - כלומר תל השופט).
פרקים המזכירים את מוֹלָדָה
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על מוֹלָדָה באתר של רשות העתיקות.