הכביש הבריטי המפותל במַעֲלֵה עַקְרַבִּים. מימין (במערב) יורד נחל גוב ומעבר לו המַעֲלֵה מהתקופה הרומאית והמצודות השומרות עליו.
רוג'ום צפיר (משוחזר חלקית) - בתחתית המַעֲלֵה הרומי.
|
|
רמת זיהוי
: 3 - זיהוי משוער
מַעֲלֵה עַקְרַבִּים במקרא
בתיאור גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ המובטחת בבַּמִּדְבָּר פרק ל"ד, מצוין שהגבול הדרומי יוצא מהקצה הדרום מזרחי של יָם הַמֶּלַח בגבול אֱדוֹם, ועובר במִדְבַּר צִן מדרום למַעֲלֵה עַקְרַבִּים ולקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, דרך חֲצַר אַדָּר וְעַצְמוֹן ומשם לאורך נַחַל מִצְרַיִם (ואדי אל עריש) עד ליָּם התיכון
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ד פסוקים ג-ה: ג
וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה.
ד
וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה והיה [וְהָיוּ] תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה.
ה
וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה.
. גבול זה הוא גם גבולה הדרומי של נחלת שבט יְהוּדָה, המפורט שוב עם הבדלים קלים ביְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים א-דיְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים א-ד: א
וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם אֶל גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר צִן נֶגְבָּה מִקְצֵה תֵימָן.
ב
וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח מִן הַלָּשֹׁן הַפֹּנֶה נֶגְבָּה.
ג
וְיָצָא אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה וְנָסַב הַקַּרְקָעָה.
ד
וְעָבַר עַצְמוֹנָה וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם והיה [וְהָיוּ] תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב.
. מדרום לגבול הדרומי הזה שכנו הָאֱמֹרִים שבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לא הצליחו לכבוש[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוק ל"ו: לו
וּגְבוּל הָאֱמֹרִי מִמַּעֲלֵה עַקְרַבִּים מֵהַסֶּלַע וָמָעְלָה.
.
זיהוי המקום
לפי התיאור המקראי כאמור מַעֲלֵה עַקְרַבִּים נמצא מדרום מערב ליָם הַמֶּלַח באזור מִדְבַּר צִן. אין מספיק פרטים נוספים בתיאור המקראי כדי לאפשר זיהוי מדויק ומבוסס של מַעֲלֵה עַקְרַבִּים, אך בד"כ נהוג לזהות אותו עם נקב א-צפא, הוא המַעֲלֵה הקדום הצמוד לכביש המנדטורי התלול והמפותל שבמַעֲלֵה עַקְרַבִּים של ימינו - ראו במפה. המַעֲלֵה הרומאי ששרידיו קיימים עוד כיום נבנה במאה ה-2 לספירה, והוא כולל נתיב מפותל, קירות תמך, מדרגות, מערכות מים, ו-3 תחנות שמירה (ראו במפה): רגם צפיר (מצודה וחאן קטנים) בתחתית המעלה, חורבת צפיר לקראת סוף המַעֲלֵה, ומעל ראש המַעֲלֵה נמצאים שרידי מיצד צפיר (מבנה דו-קומתי במקורו, מהתקופה הביזנטית).
פרקים המזכירים את מַעֲלֵה עַקְרַבִּים
ציטוטים נבחרים
טיולים באזור: נחל גוב ומעלה עקרבים, באתר "טיולי"
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים
על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת
כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.