עַלַמַּפָּה

בתיאור גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ המובטחת בבַּמִּדְבָּר פרק ל"ד, מצוין שהגבול הדרומי יוצא מהקצה הדרום מזרחי של יָם הַמֶּלַח בגבול אֱדוֹם, ועובר במִדְבַּר צִן מדרום למַעֲלֵה עַקְרַבִּים ולקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, דרך חֲצַר אַדָּר וְעַצְמוֹן ומשם לאורך נַחַל מִצְרַיִם (ואדי אל עריש) עד ליָּם התיכון. גבול זה הוא גם גבולה הדרומי של נחלת שבט יְהוּדָה, המפורט שוב ביְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו. כאן הגבול עובר בחֶצְרוֹן ואז באַדָּר (במקום ב"חֲצַר אַדָּר" כפי שנקרא המקום בספר בַּמִּדְבָּר), ואז ממשיך ל"קַּרְקָעָה" לפני שהוא עובר בעַצְמוֹן.

אַדָּר נזכרת 4 פעמים בין ערים ואתרים בנֶגֶב המופיעים ברשימות של פרעה שושנק הראשון (הוא פרעה שִׁישַׁק שמסע הכיבוש שלו בארץ נזכר גם במקרא). מקומה של אַדָּר לא נודע, וקיימות כמה הצעות זיהוי של תלים ואתרים שונים בדרום הנֶגֶב, בהתאמה עם הזיהויים האפשריים של שאר המקומות שהוזכרו לאורך הגבול הדרומי של הארץ.

יש המזהים את אַדָּר עם אזור המעיינות שבעין קודיראת, שם נמצאו שרידי מצודות מתקופת המלוכה (ראו עוד על עין קודיראת בעמוד על קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ ובמפה כאן). אך אתר עין קודיראת מזוהה בד"כ עם קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ הנזכרת לפני אַדָּר ברשימת אתרי הגבול,ואשר היתה גם אחת מהתחנות הארוכות של בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בנדודיהם בַּמִּדְבָּר. עין קֻדֵיס הנמצא כ-9 ק"מ מדרום לעין קודיראת לכאורה משמר את שמה של קָּדֵשׁ, אך המעין שם קטן מכדי לאפשר שהות ממושכת של קהל אנשים גדול, ויש המזהים אותו ואת המצודה שמעליו במקום זאת עם אַדָּר. המצודה בעין קֻדֵיס היא מצודה ישראלית, והיא מוקפת חומה סגלגלה ומשוערת כמצודת דרכים או גבול, והיא מתאימה לכן אולי לזיהוי עם אַדָּר שעל גבול הארץ.

זיהוי נוסף שהוצע לאַדָּר הוא עם כונתילת עג'רוד, דרומית לעינות קודיראת וקֻדֵיס (ראו במפה). האתר בכונתילת עג'רוד מתוארך למאות ה-9 וה-8 לפנה"ס וההשערה היא ששימש כתחנת דרכים של ממלכת ישראל (כיוון שבאחת הכתובות שנמצאו במקום נזכרת העיר שומרון). באתר נמצא מבנה מקודש, ו-55 כתובות עבריות ואיורים, וביניהם איור המְלֻוֶּה בשם המפורש של אלוהי יִשְׂרָאֵל ובשם אלת האֲשרָה .