עַלַמַּפָּה

על פי תיאור גבולות נחלות השבטים בספר יְהוֹשֻׁעַ, הגבול הצפוני של נחלת יְהוּדָה (מול נחלת בִנְיָמִן שמצפון לה) עלה מאזור שפך נהר היַרְדֵּן לים המלח מערבה דרך מַעֲלֵה אֲדֻמִּים ומשם הלאה לכוון עֵין שֶׁמֶשׁ ועין רֹגֵל שבדרום ירושלים. תיאור זה חוזר בסדר הפוך בתיאור המקביל של הגבול הדרומי של נחלת בִנְיָמִן (מול נחלת יְהוּדָה שמדרום לה) אשר מפורט ממערב למזרח, כך שהוא מגיע הפעם מכוון עין רֹגֵל לעֵין שֶׁמֶשׁ ויורד דרך מַעֲלֵה אֲדֻמִּים ליַּרְדֵּן.

עֵין שֶׁמֶשׁ נמצאת כאמור בין עין רֹגֵל שבדרום ירושלים לבין מַעֲלֵה אֲדֻמִּים על הדרך המובילה מירושלים ליריחו. באזור זה קיימים רק מעט מעיינות משמעותיים ולכן מקובל בד"כ לזהות את המעיין של עֵין שֶׁמֶשׁ עם עין אל-חוּץ' שבמערב העיירה אלעיזריה (ראו במפה) . באזור שממערב לכפר נמצאו גם קברים מתקופת הברונזה התיכונה (הכנענית), ממצאים נוספים מהתקופה הפרסית (שיבת ציון) ומתקופות מאוחרות יותר. ליד המעיין עצמו התגלו חרסים מתקופת הברזל (הישראלית), הרומית, ומתקופות מאוחרות יותר. המבנה שמעל המעין כיום נבנה במקור כנראה בתקופה הביזאנטית.