עיר
שִׁמְרוֹן בזְבֻלוּן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

תל שמרון - מבט לכיוון דרום מערב. By Emmanuel Cohen - www.mgketer.org, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
תל שִׁמְרוֹן - מבט לכיוון דרום מערב
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים : שִׁמְעוֹן\סימוניה\תמרת
שִׁמְרוֹן בזְבֻלוּן במקרא
שִׁמְרוֹן היתה עיר מלוכה כנענית באזור זְבֻלוּן (ויש להבחין בינה לבין שִׁמְרוֹן בירת ממלכת יִשְׂרָאֵל שבתחום נחלת חצי שבט מְנַשֶּׁה המערבי). מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן הצטרף לברית של מלכים כנעמים נוספים בצפון הארץ כנגד יְהוֹשֻׁעַ, והם יצאו עם צבא רב ומרכבות סוסים להלחם בישראל במֵי מֵרוֹם, אך יְהוֹשֻׁעַ הביס את המלכים והניס אותם צפונה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוקים א, ד-ה, ח: א וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף. ... ד וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד. ה וַיִּוָּעֲדוּ כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל. ... ח וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם וְעַד בִּקְעַת מִצְפֶּה מִזְרָחָה וַיַּכֻּם עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד.
. מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן נזכר אח"כ ברשימת 31 המלכים "אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" בעבר הירדם המערבי
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוקים ז, כ: ז וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם. ... כ מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן מְראוֹן אֶחָד מֶלֶךְ אַכְשָׁף אֶחָד.
. שִׁמְרוֹן נכללה בנחלת שבט זְבֻלוּן, וברשימת ערי זְבֻלוּן היא נזכרת בין נַהֲלָל וְיִדְאֲלָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים י, ט"ו: י וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם עַד שָׂרִיד. ... טו וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.
.
זיהוי המקום
שִׁמְרוֹן נזכרת כאמור 3 פעמים במקרא בשם זה, אך בכתבים עתיקים אחרים שם העיר נזכר ללא האות ר', כ"שִׁמְעוֹן" (בתרגום ה-70), "סמונה"(במכתבי אֶל-עַמַארְנָה
[*]אוסף גדול של "מכתבים" מהמאה ה-14 לפנה"ס שנכתבו למלכי מצרים בעיקר ממנהיגים באזור כנען וסוריה.
) או "סימוניה" במשנה והתלמוד ואצל יוסף בן מתתיהו (אשר לפיו מסתבר שסימוניה היתה כפר בגליל באזור בית שערים).

שִׁמְרוֹן נזכרת גם במספר כתבים מצרים קדומים, כולל בכתבי המְאֵרוֹת
[*]כתבים מאגיים מתחילת האלף השני לפנה"ס במִצְרַיִם הקדומה, שנועדו לפגוע באויבים השונים של מצרים.
, ברשימת ערי הארץ של פרעה תחותמיס ה-3, וכאמור גם בכמה ממכתבי אֶל-עַמַארְנָה, בהם מתלונן מלך בָּבֶל בפני פרעה על מלכי "סמונה"\שִׁמְרוֹן ועכו שתקפו ובזזו שיירת מסחר בבלית שחנתה ב"חִנַתוּנַ"\חַנָּתֹן. במכתב אחר מצהיר אותו מלך "סמונה" על נאמנותו לפרעה
[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 48, 142
. בכל אופן מסתבר ששִׁמְרוֹן היתה בתקופה זו תחת שלטון מצרי, כמו ערים נוספות באזור.

שִׁמְרוֹן המקראית מזוהה עם ח'רבת-סֶמוּנִיֶה\תל-שימרון (ראו במפה), ועם מספר אתרים הקשורים אליו בסביבתו, הכוללים שרידים גם מהתקופה הכנענית (ברונזה) והישראלית (ברזל), וגם שרידים מאוחרים יותר, כולל מהתקופה הרומאית המתאימה לסימוניה של יוסף בן מתתיהו.
פרקים המזכירים את שִׁמְרוֹן בזְבֻלוּן
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על שִׁמְרוֹן בזְבֻלוּן באתרים של ויקיפדיה ורשות העתיקות.