עיר
שַׁעֲלַבִּין
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Tel Sha'alvim, in the center of kibbutz Sha'alvim. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
קיבוץ שעלבים, ובמרכזו נישא התל הקדום
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Samaritan synagogue mosaic in Sha'albim. By צילום:ד"ר אבישי טייכר, [CC-BY-2.5], via Wikimedia Commons
כתובת פסיפס מבית הכנסת השומרוני בשעלבים
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
שַׁעֲלַבִּין במקרא
שַׁעֲלַבִּין נזכרת ברשימת ערי שבט דָן בין עִיר-שָׁמֶשׁ\בֵּית-שֶׁמֶשׁ לאַיָּלוֹן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים מ-מ"ב: מ לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. מא וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ. מב וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה.
. בתקופת השׁוֹפְטִים הָאֱמֹרִים המשיכו לשבת "בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים"
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוקים ל"ד-ל"ה: לד וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת בְּנֵי דָן הָהָרָה כִּי לֹא נְתָנוֹ לָרֶדֶת לָעֵמֶק. לה וַיּוֹאֶל הָאֱמֹרִי לָשֶׁבֶת בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים וַתִּכְבַּד יַד בֵּית יוֹסֵף וַיִּהְיוּ לָמַס.
ובני דָן נאלצו בשל כך לנדוד צפונה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ח
. בני ישראל בכל זאת התיישבו בסופו של דבר בשַׁעֲלַבִּין, וכך נזכר "אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִי" בין גיבורי דָוִד
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"א פסוקים כ"ו, ל"ג: כו וְגִבּוֹרֵי הַחֲיָלִים עֲשָׂה אֵל אֲחִי יוֹאָב אֶלְחָנָן בֶּן דּוֹדוֹ מִבֵּית לָחֶם. ... לג עַזְמָוֶת הַבַּחֲרוּמִי אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִי.
, ושַׁעֲלַבִּין נכללה בנציבות השנייה של הממלכה המאוחדת בימי שְׁלֹמֹה (יחד עם בֵּית-שֶׁמֶשׁ ואַיָּלוֹן)
[^]מְלָכִים-א פרק ד פסוקים ז-ט: ז וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד [הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל. ח וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם. ט בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן.
.
זיהוי המקום
שַׁעֲלַבִּין נזכרת כאמור מספר פעמים במקרא ביחד עם אַיָּלוֹן, ולכן מקובל הזיהוי שלה עם התל עליו שכן בעבר הכפר הערבי סַלְבִּית (כיום קיבוץ שעלבּים)
[1]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 188.
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 230
, אשר שימר המשוער את שם העיר המקראית, ואשר שוכן כ-4.5 ק"מ מצפון-מערב לתל אילון. אוסביוס מזכיר את העיר באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) מבלי לציין את מקומה
[3]הערך על שַׁעֲלַבִּין\Salabein\Salabeim באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בתרגום לאנגלית, עמ 84
, והרונימוס
[*]מאבות הכנסייה שחי במאה ה-5 שכתב גם הוא ספר על האתרים בארץ ישראל
מזכיר את "Selebi" בנחלת דן.

בגבעה של סַלְבִּית נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה, ולאורך כל תקופות המקרא, כולל התקופה הכנענית, הישראלית (ברזל), תקופת שיבת ציון (הפרסית), ההלניסטית, וגם מתקופות מאוחרות יותר. הממצאים כוללים חרסים רבים וכלי צור, מטבעות, בורות פעמון, מערות מסתור וקבורה, גת חצובה מרוצפת פסיפס, ושרידי מבנה ופסיפס של בית כנסת שומרוני מהמאות ה-4-5 לספירה (ראו תמונה)
[4]תל שעלבים באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל, של רשות העתיקות
[5]שעלבים. גיורא פרנוס. חדשות ארכיאולוגיות חפירות וסקרים בישראל, גיליון 119 לשנת 2007. באתר רשות העתיקות
.
פרקים המזכירים את שַׁעֲלַבִּין
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על שַׁעֲלַבִּין באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.
טיולים באזור: שביל ישראל מקטע 21-22: ממצפה מודיעין ללטרון. מתוך אתר החברה להגנת הטבע.
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.