הצמח במקרא
הרֹאשׁ (או הרוֹשׁ) הוא צמח רעיל
[^]אִיּוֹב פרק כ פסוק ט"ז: טז
רֹאשׁ פְּתָנִים יִינָק תַּהַרְגֵהוּ לְשׁוֹן אֶפְעֶה.
והוא נזכר כסמל למרירות ורעילות פעמים רבות בצמוד לצמח הלַעֲנָה. הרֹאשׁ מופיע לרוב כשיקוי, למשל רֹאשׁ מהול במים, בעוד שאת הלַעֲנָה אוכלים[^]יִרְמְיָהוּ פרק ט פסוק י"ד: יד
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מַאֲכִילָם אֶת הָעָם הַזֶּה לַעֲנָה וְהִשְׁקִיתִים מֵי רֹאשׁ.
. הלַעֲנָה והרֹאשׁ יוצאים משורש ונמשלים לחטאים שהעם פּוֹרֶה בהם[^]דְּבָרִים פרק כ"ט פסוק י"ז: יז
פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה.
והם צומחים ממערכת הצדק המושחתת שלו[^]עָמוֹס פרק ו פסוק י"ב: יב
הַיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה.
. הרֹאשׁ גם נמשל לעונש המַר שה' יטיל על העם[^]יִרְמְיָהוּ פרק ט פסוק י"ד: יד
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מַאֲכִילָם אֶת הָעָם הַזֶּה לַעֲנָה וְהִשְׁקִיתִים מֵי רֹאשׁ.
ועל נביאיו[^]יִרְמְיָהוּ פרק כ"ג פסוק ט"ו: טו
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עַל הַנְּבִאִים הִנְנִי מַאֲכִיל אוֹתָם לַעֲנָה וְהִשְׁקִתִים מֵי רֹאשׁ כִּי מֵאֵת נְבִיאֵי יְרוּשָׁלִַם יָצְאָה חֲנֻפָּה לְכָל הָאָרֶץ.
בשל חטאיהם, ולסבל של הנענשים[^]אֵיכָה פרק ג פסוק י"ט: יט
זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹאשׁ.
.
פרקים המזכירים את הרֹאשׁ
ציטוטים נבחרים
זיהוי הצמח
הפרשנים המוקדמים פירשו "רֹאשׁ" כ"מרירות", "רעילות" או "כעס" באופן כללי ולאו דוקא כשם של מין צמח מסוים. פרשנים חדשים ניסו לזהות את הרֹאשׁ עם מין צמח ספציפי, ובעיקר עם הפָּרָג, וזאת בשל דמיון הלקט שלו לראש אדם, והסם המר והרעיל המופק ממנו. הוכח גם שהפרג היה ידוע בימי קדם באיזורנו. השערות זיהוי נוספות עם צמחים רעילים כוללות בין השאר את אבטיח הפקועה, ומיני שיכרון וסולאנום
[1]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 185-187.
. אך נראה שלכל ההשערות הללו אין בסיס מוצק, ואולי באמת הכוונה לרעל או לצמח מַר ורעיל באופן כללי.