+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
תְּהִלִּים
תְּהִלִּים
מִשְׁלֵי
מִשְׁלֵי אִיּוֹב
+מגילות
שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר
דָּנִיֵּאל
דָּנִיֵּאל
עֶזְרָא
עֶזְרָא
נְחֶמְיָה
נְחֶמְיָה
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא
לב
לב
לג
לג
לד
לד
לה
לה
לו
לו
לז
לז
לח
לח
לט
לט
מ
מ
מא
מא
מב
מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Saleem Hameed <saleemham at rediffmail.com> [CC-BY-2.5], via Wikimedia Commons
תַּהַרְגֵהוּ לְשׁוֹן אֶפְעֶה (ט"ז)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

U.S. Department of Agriculture Lance Cheung/Multimedia PhotoJournalist [Public domain], via Wikimedia Commons
פְלַגּוֹת נַהֲרֵי נַחֲלֵי דְּבַשׁ (י"ז)
סיכום
נאום צֹפַר 2: צֹפַר חש דחף לענות לאיּוֹב. על איּוֹב לדעת את האמת שהתקיימה מאז ימי בריאת האָדָם, והיא - שגם אם הרָשָׁע ישגשג, בסוף הוא יאבד לנצח. הוא לא יהנה מפרי חטאיו, כי הגֶזֶל המתוק שבפיו יהפוך לרעל נחשים קטלני בקרבו. הוא יאלץ להשיב לעניים שעשק את רכושו, וה' ילחם בו בברקים ובאש.
תקציר
נאום צֹפַר 2: בעקבות דברי איּוֹב, מחשבותיו\שְׂעִפַּיו של צֹפַר מוצאות לו תשובה, והוא חש דחף לענות לאיּוֹב. הוא שמע מאיּוֹב דברי מוּסַר שהכלימו אותו, וחכמתו תמצא לו מַעֲנֶה.
א וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר. ב לָכֵן שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי וּבַעֲבוּר חוּשִׁי בִי. ג מוּסַר כְּלִמָּתִי אֶשְׁמָע וְרוּחַ מִבִּינָתִי יַעֲנֵנִי.
על איּוֹב לדעת את האמת שהתקיימה מאז ימי בריאת האָדָם, והיא ששִׁירַת\רִנְנַת ושִׂמְחַת הרָשָׁע והחנפן התחילה לא-מזמן\מִקָּרוֹב ותסתיים תוך רגע. גם אם הרָשָׁע ישגשג ויגיע עד השמים והעננים, בסוף הוא יאבד לנצח, כמו צוֹאָתוֹ\גֶלֲלוֹ, וכל מי שראה אותו בגְּדֻלָּתוֹ לא ימצא אותו עוד, כי הוא יחלוף וינדוד\יֻדַּד כמו חֲלוֹם.
ד הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי עַד מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ. ה כִּי רִנְנַת רְשָׁעִים מִקָּרוֹב וְשִׂמְחַת חָנֵף עֲדֵי רָגַע. ו אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ. ז כְּגֶלֲלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ. ח כַּחֲלוֹם יָעוּף וְלֹא יִמְצָאוּהוּ וְיֻדַּד כְּחֶזְיוֹן לָיְלָה. ט עַיִן שְׁזָפַתּוּ וְלֹא תוֹסִיף וְלֹא עוֹד תְּשׁוּרֶנּוּ מְקוֹמוֹ.
בני הרָשָׁע יאלצו לְרָצוֹת את העניים שפגע בהם, ולהשיב להם את רכושו\אוֹנוֹ. עצמות הרָשָׁע המלאות כֹּחַ נְעוּרִים\עֲלוּמִים ישכבו יחד איתו בקבר.
י בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִּים וְיָדָיו תָּשֵׁבְנָה אוֹנוֹ. יא עַצְמוֹתָיו מָלְאוּ עלומו [עֲלוּמָיו] וְעִמּוֹ עַל עָפָר תִּשְׁכָּב.
הרָשָׁע יאכל את הגֶזֶל המתוק שלקח ויחביאו\יַכְחִידוֹ מתחת ללשונו\בחִכּוֹ, ישמור\יַחְמֹל עליו ולא יעזוב אותו. אבל כשלחם הגֶזֶל יגיע למֵעָיו\בְּקִרְבּוֹ הוא יהפוך לרעל\מְרוֹרַת\רֹאשׁ של נחשי פתן ואֶפְעֶה. את הרכוש הנגזל שבָּלַע הוא יקיא, וה' ירוקן את בִּטְנוֹ.
יב אִם תַּמְתִּיק בְּפִיו רָעָה יַכְחִידֶנָּה תַּחַת לְשׁוֹנוֹ. יג יַחְמֹל עָלֶיהָ וְלֹא יַעַזְבֶנָּה וְיִמְנָעֶנָּה בְּתוֹךְ חִכּוֹ. יד לַחְמוֹ בְּמֵעָיו נֶהְפָּךְ מְרוֹרַת פְּתָנִים בְּקִרְבּוֹ. טו חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִשֶׁנּוּ אֵל. טז רֹאשׁ פְּתָנִים יִינָק תַּהַרְגֵהוּ לְשׁוֹן אֶפְעֶה.
הרָשָׁע לא יזכה לראות שפע (פְלַגּוֹת\נַהֲרֵי\נַחֲלֵי של דְּבַשׁ וְחֶמְאָה). הוא יאלץ להשיב את הרכוש\חֵיל שהשיג במאמץ\יָגָע ולא ישמח\יעלוץ בו. זאת כיוון ששבר\רִצַּץ את התקרה\עָזַב של בית העניים, שדד אותו ולא בנה אותו מחדש. לכן הוא לא ידע שלווה בבטן (מהאוכל שגָּזַל) ולא יצליח לְהִמָּלֵט עם דברי החמודות שגָּזַל. הוא לא משאיר שָׂרִיד לאוכל שהוא אוכל ולכן לא יזכה לֵהָנוֹת מרכושו\חילו.
יז אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת נַהֲרֵי נַחֲלֵי דְּבַשׁ וְחֶמְאָה. יח מֵשִׁיב יָגָע וְלֹא יִבְלָע כְּחֵיל תְּמוּרָתוֹ וְלֹא יַעֲלֹס. יט כִּי רִצַּץ עָזַב דַּלִּים בַּיִת גָּזַל וְלֹא יִבֶנֵהוּ. כ כִּי לֹא יָדַע שָׁלֵו בְּבִטְנוֹ בַּחֲמוּדוֹ לֹא יְמַלֵּט. כא אֵין שָׂרִיד לְאָכְלוֹ עַל כֵּן לֹא יָחִיל טוּבוֹ.
כשיבוא על סיפוקו תבוא עליו צרה, כשכל העָמֵלים (שגָּזַל מהם) יעלו עליו. כשיחזור למלא את בטנו, ה' ישלח עליו בכעסו את כלי מלחמתו. כשהוא יברח מנשק הבַּרְזֶל, תמחץ\תַּחְלְף אותו קֶשֶׁת הנחושת. מיד כשהקשת נשלפת, החץ פוגע ויוצא מגבו של הרָשָׁע, הבָרָק פוגע בכיס המרה שלו, ומְהַלֵּךְ עליו אֵימִים (או אֵימִים כלשהם נמצאים מעליו).
כב בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ כָּל יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ. כג יְהִי לְמַלֵּא בִטְנוֹ יְשַׁלַּח בּוֹ חֲרוֹן אַפּוֹ וְיַמְטֵר עָלֵימוֹ בִּלְחוּמוֹ. כד יִבְרַח מִנֵּשֶׁק בַּרְזֶל תַּחְלְפֵהוּ קֶשֶׁת נְחוּשָׁה. כה שָׁלַף וַיֵּצֵא מִגֵּוָה וּבָרָק מִמְּרֹרָתוֹ יַהֲלֹךְ עָלָיו אֵמִים.
ה' מחביא\מטמין\מצפין עבורו את כל האסונות החשוכים, שולח אֵשׁ אלוהית (שלא נופחה בידי אָדָם) שתאכל אותו, ופוגע בכל מה שישרוד עוד בביתו. השָׁמַיִם יְגַלּוּ לכל את חטאיו (שראו מלמעלה) וכל הארץ תתקומם כנגדו. היְבוּל שאסף יילקח\יוגלה מביתו, שיוצף\נִגָּרוֹת ביום הכעס של ה'.
כו כָּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ. כז יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲו‍ֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ. כח יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּוֹ.
כל זה הוא גורל הרָשָׁע, שיפול בחלקו (יקבל כנַחֲלָה) מידי ה'.
כט זֶה חֵלֶק אָדָם רָשָׁע מֵאֱלֹהִים וְנַחֲלַת אִמְרוֹ מֵאֵל.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
ט"ז רֹאשׁ פְּתָנִים יִינָק תַּהַרְגֵהוּ לְשׁוֹן אֶפְעֶה.
י"ז אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת נַהֲרֵי נַחֲלֵי דְּבַשׁ וְחֶמְאָה.