פרטי היוצר\ת
Izadkhvast Caravanserai, Iran, By Bernard Gagnon [CC-BY-SA-4.0 / GFDL], from Wikimedia Commons
מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים (א)
פרטי היוצר\ת
Jeremiah Lamenting the Destruction of Jerusalem, by
Rembrandt (1606–1669). Purchased by the Rijksmuseum Amsterdam with support of private benefactors, the Vereniging Rembrandt, the State of the Netherlands and the Stichting tot Bevordering van de Belangen van het Rijksmuseum [Public domain], via Wikimedia Commons
עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה כִּי נִצְּתוּ מִבְּלִי אִישׁ עֹבֵר ... (ט)
|
|
סיכום
שירי חורבן 4-3: הנביא רוצה לעזוב את הארץ למְלוֹן אֹרְחִים בַמִּדְבָּר כדי להתרחק מבני הָעָם אשר חוטאים ומרמים איש את אחיו, וממרחקים הוא יקונן על החורבן שיבוא על יְרוּשָׁלַיִם ויְהוּדָה. מי החכם שמבין את הסיבה לחורבן הארץ? ה' עונה שהוא יעניש ויגלה את הָעָם בגלל חטאיו. ה' קורא לנשים המקוננות לבכות על גורל הָעָם. שתי אימרות חוכמה: ראוי להתגאות רק בידיעת ה'. ה' יעניש את כל הגויים העֲרֵלִים, כולל את בני יִשְׂרָאֵל, כיוון שהם עַרְלֵי לֵב.
תקציר
| שיר חורבן 3 דברי הנביא: הלוואי ואוכל להרחיק עד למְלוֹן אֹרְחִים בַמִּדְבָּר וכך אעזוב את עַמִּי ואלך מהם, כי כולם חוטאים בניאוף ודומים לכינוס\עֲצֶרֶת של בֹּגְדִים [*]העֲצֶרֶת בד"כ נזכרת במובן של כינוס המון העם בימי החג .
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק כ"ט פסוק ל"ה: לה
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
[^]
עָמוֹס פרק ה פסוק כ"א: כא
שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם.
|
| א מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים. |
| דברי ה': בני עַמִּי "דורכים" את לְשׁוֹנָם כמו שמותחים\דורכים את הקשת כדי לירות ממנה חץ של שֶׁקֶר. הם נעשו חזקים בָאָרֶץ לא כי הפגינו נאמנות\אֱמוּנָה, אלא כי הם הלכו ממעשה רע אחד למעשה רע אחר, ואותי ואת מצוותי הם לא הכירו. |
| ב וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר וְלֹא לֶאֱמוּנָה גָּבְרוּ בָאָרֶץ כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא יָדָעוּ נְאֻם יְהוָה. |
| דברי הנביא: הִשָּׁמֵרוּ לכם כל אחד מ"חֲבֵרוֹ"\רֵעֵהוּ ואל תִּבְטָחוּ אפילו באח שלכם, כי כל אָח עוקב אחרי אחיו כדי לארוב לו וכל ידיד\רֵעַ מרכל על חֲבֵרוֹ. |
| ג אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב וְכָל רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ. |
| כל אחד מרמה\מהתל בְּרֵעֵהוּ ולא דובר איתו דברי אֱמֶת, כי כולם אִימְּנוּ\לִמְּדוּ את לשונם לדבר רק דברי שֶׁקֶר, והתעייפו\נִלְאוּ כבר מכל מעשי החטא\עוון שלהם. |
| ד וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ. |
| דברי ה' לנביא: אתה באמת שוכן בין רמאים אשר סירבו לדעת אוֹתִי ואת מצוותי. ולכן אני אבחן אותם ו"אצרוף" מהם את הצדיקים [*]כמו שהצורף בוחן את המתכות באש כדי לחלץ את המתכת היקרה מתוך שאר החומר , כי איך עוד אוכל לנהוג עם עַמִּי?[*]"בַּת עַמִּי" הוא כינוי לארץ או לעיר של עַמִּי, כמו למשל "בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל"
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק י"ח פסוק י"ג: יג
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה שַׁאֲלוּ נָא בַּגּוֹיִם מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה שַׁעֲרֻרִת עָשְׂתָה מְאֹד בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל.
או "בַת צִיּוֹן"
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוק ח: ח
וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה.
|
| ה שִׁבְתְּךָ בְּתוֹךְ מִרְמָה בְּמִרְמָה מֵאֲנוּ דַעַת אוֹתִי נְאֻם יְהוָה. ו לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הִנְנִי צוֹרְפָם וּבְחַנְתִּים כִּי אֵיךְ אֶעֱשֶׂה מִפְּנֵי בַּת עַמִּי. |
| לְשׁוֹנָם אשר דוברת מִרְמָה דומה לחץ מחודד\שָׁחוּט, כי בזמן שהאדם מדבר בְּפִיו עם רֵעֵהוּ דברים של שָׁלוֹם, הרי בלִבּוֹ\בְקִרְבּוֹ הוא מתכנן כיצד לשים מארב על חֲבֵרוֹ. |
| ז חֵץ שוחט [שָׁחוּט] לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִבֵּר בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ. |
| האם על חטאים כאלה אני לא אֶפְקֹד אותם כדי להענישם? האם בעם\גוֹי מלא חטאים שכזה אני לא אתנקם? [*]הפסוק הזה מופיע גם בסוף של שירים 4 ו-6 בפרק ה' .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ה פסוק ט: ט
הַעַל אֵלֶּה לוֹא אֶפְקֹד נְאֻם יְהֹוָה וְאִם בְּגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ה פסוק כ"ט: כט
הַעַל אֵלֶּה לֹא אֶפְקֹד נְאֻם יְהֹוָה אִם בְּגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי.
. |
| ח הַעַל אֵלֶּה לֹא אֶפְקָד בָּם נְאֻם יְהוָה אִם בְּגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי. |
| דברי הנביא: ביום החורבן אני אֶשָּׂא את קולי בבְכִי\נֶהִי עַל הֶהָרִים ואֶשָּׂא דברי קִינָה בנְאוֹת המִדְבָּר, הרחק ממקומות ישוב, כי מקומות הישוב יִשָּׂרְפוּ באש שתוצת בהם עד שאיש כבר לא יעבור בהם עוד, ולא יִשָּׁמְעוּ בהם קולות של חיות מִקְנֶה, ואפילו עופות השמיים והחיות\בהמות ינדדו וילכו מהם. |
| ט עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה כִּי נִצְּתוּ מִבְּלִי אִישׁ עֹבֵר וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל מִקְנֶה מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וְעַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ. |
| את יְרוּשָׁלַיִם אעשה לערמה\גל של חורבות, עד שהיא תהיה למקום משכנם של תַּנִּים, וגם את שאר עָרֵי יְהוּדָה אהפוך לשוממות מתושבים. |
| י וְנָתַתִּי אֶת יְרוּשָׁלִַם לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מִבְּלִי יוֹשֵׁב. |
| מִי הָאִישׁ הֶחָכָם שה' דיבר אליו ואשר מבין למה קרה האסון הזה, ויוכל להגיד לנו בשל מה אָבְדָה הָאָרֶץ והוצתה באש עד שדמתה למדבר שאיש כבר אינו עובר בו [*]כפי שתואר בפסוק ט' למעלה .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ט פסוק ט: ט
עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה כִּי נִצְּתוּ מִבְּלִי אִישׁ עֹבֵר וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל מִקְנֶה מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וְעַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ.
|
| יא מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי יְהוָה אֵלָיו וְיַגִּדָהּ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר. |
| תשובת ה' [*]כפי שה' הסביר לחָכָם? : האסון בא כעונש על כך שבני הָעָם עזבו את תּוֹרָתִי שנתתי להם, ולא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי והלכו בדרך שאותה ציוותי להם, אלא הלכו אחרי הקושי\שרירות שבלִבָּם הָרָע ואחרי פִּסְלֵי הבַּעַל, כפי שלימדו אותם אבותיהם החוטאים. |
| יב וַיֹּאמֶר יְהוָה עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ. יג וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם וְאַחֲרֵי הַבְּעָלִים אֲשֶׁר לִמְּדוּם אֲבוֹתָם. |
| לכן ה' הבא ללחום בראש צבאותיו מודיע: הנה אני בא להאכיל את הָעָם החוטא הזה לַעֲנָה (צמח מר) ולהשקות אותם במֵי רֹאשׁ מורעלים [*]ראו גם בפרק הקודם . ואני אפיץ אותם בגולה בין עמים שהם ואבותיהם כלל לא הכירו, ואשלח אחריהם גם לשם את חרב המלחמה עד שאשמיד\אֲכַלֶּה אותם.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ח פסוק י"ד: יד
עַל מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים הֵאָסְפוּ וְנָבוֹא אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר וְנִדְּמָה שָּׁם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הֲדִמָּנוּ וַיַּשְׁקֵנוּ מֵי רֹאשׁ כִּי חָטָאנוּ לַיהוָה.
|
| יד לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מַאֲכִילָם אֶת הָעָם הַזֶּה לַעֲנָה וְהִשְׁקִיתִים מֵי רֹאשׁ. טו וַהֲפִצוֹתִים בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הֵמָּה וַאֲבוֹתָם וְשִׁלַּחְתִּי אַחֲרֵיהֶם אֶת הַחֶרֶב עַד כַּלּוֹתִי אוֹתָם. |
| שיר חורבן 4 דבר ה': ראו את החורבן וְקִרְאוּ לַנשים המְקוֹנְנוֹת המומחיות\חֲכָמוֹת במלאכת הקינה על המתים כדי שתָבוֹאנָה מהר ותישאנה עלינו דברי קינה המביאים לבכי\נֶהִי, ואז עֵינֵינוּ וְעַפְעַפֵּינוּ יורידו\יִזְּלוּ דמעות\מָיִם. |
| טז כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הִתְבּוֹנְנוּ וְקִרְאוּ לַמְקוֹנְנוֹת וּתְבוֹאֶינָה וְאֶל הַחֲכָמוֹת שִׁלְחוּ וְתָבוֹאנָה. יז וּתְמַהֵרְנָה וְתִשֶּׂנָה עָלֵינוּ נֶהִי וְתֵרַדְנָה עֵינֵינוּ דִּמְעָה וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מָיִם. |
| והנה קול הקינה והבכי נִשְׁמַע מִצִּיּוֹן: "איך נשדדנו בידי האויב, והתאכזבנו\בֹּשְׁנוּ מאוד על שנאלצנו לגלות מהאָרֶץ אחרי שהאויב הרס והפיל\השליך את שרידי בתינו\מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ!" |
| יח כִּי קוֹל נְהִי נִשְׁמַע מִצִּיּוֹן אֵיךְ שֻׁדָּדְנוּ בֹּשְׁנוּ מְאֹד כִּי עָזַבְנוּ אָרֶץ כִּי הִשְׁלִיכוּ מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ. |
| שמעו\תִקַּח-אָזְנְכֶם, אַתֶּן הנשים המְקוֹנְנוֹת, את דְּבַר ה', ולמדו את בְנוֹתֵיכֶם ואת חברותיכן כיצד להרבות בכי\נֶהִי ולשאת את דברי הקִינָה הללו: "מָוֶת עלה כמו גנב בְּחַלּוֹנֵינוּ ונכנס לאַרְמְנוֹתֵינוּ, ובא להרוג\לְהַכְרִית גם כל תינוק\עוֹלָל ובַּחוּרִים בחוצות העיר וברחובות!" |
| יט כִּי שְׁמַעְנָה נָשִׁים דְּבַר יְהוָה וְתִקַּח אָזְנְכֶם דְּבַר פִּיו וְלַמֵּדְנָה בְנוֹתֵיכֶם נֶהִי וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה. כ כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ בָּא בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבוֹת. |
| דבר ה': נבלות הנופלים בחרב האויב יושלכו בשָּׂדֶה ללא קבורה כמו דֶּשֶׁן\דֹמֶן [*]ראו דימוי דומה בפרק הקודם , וישארו שם כמו השיבולים\עָמִיר הנותרות בשָּׂדֶה אחרי הקוצר ואשר אין מי שאוסף אותן.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ח פסוק ב: ב
וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וַאֲשֶׁר דְּרָשׁוּם וַאֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ.
|
| כא דַּבֵּר כֹּה נְאֻם יְהוָה וְנָפְלָה נִבְלַת הָאָדָם כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וּכְעָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר וְאֵין מְאַסֵּף. |
| אִמְרָה 1 דבר ה': אַל לחָכָם, לגִּבּוֹר המלחמה או לעשיר להתגאות\לְהִתְהַלֵּל בסגולותיהם - כי ראוי להתגאות רק בידיעת ה' ובדרכיו, אשר מביאות לחֶסֶד, למִשְׁפָּט צֶדֶק ולמעשי צֶדֶק בָּאָרֶץ, כי ה' רוצה רק את הדברים האלה. |
| כב כֹּה אָמַר יְהוָה אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. כג כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יְהוָה. |
| אִמְרָה 2 דבר ה': בקרוב אני אפקוד ואעניש את כל העמים שאינן מָלִים את עָרְלָתָם. אלה כוללים את בני מִצְרַיִם, יְהוּדָה, אֱדוֹם, עַמּוֹן, ומוֹאָב, ואת תושבי המִּדְבָּר אשר נוהגים לגלח את שיער הפאה שלהם, כי כל הגויים הללו עֲרֵלִים [*]"עֲרֵלִים" משמש גם ככינוי גנאי לגויים שאינם נוהגים לימול את בניהם , כולל גם בני יִשְׂרָאֵל שאמנם מָלִים את עָרְלָתָם אך הם נותרים עַרְלֵי לֵב
[^]
שׁוֹפְטִים פרק י"ד פסוק ג: ג
וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ל"א פסוק ד: ד
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ.
[*]הלב של החוטא מכוסה בחטאים כמו בעָרְלוֹת .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ד פסוק ד: ד
הִמֹּלוּ לַיהֹוָה וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם פֶּן תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם.
[^]
דְּבָרִים פרק י פסוק ט"ז: טז
וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד.
|
| כד הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וּפָקַדְתִּי עַל כָּל מוּל בְּעָרְלָה. כה עַל מִצְרַיִם וְעַל יְהוּדָה וְעַל אֱדוֹם וְעַל בְּנֵי עַמּוֹן וְעַל מוֹאָב וְעַל כָּל קְצוּצֵי פֵאָה הַיֹּשְׁבִים בַּמִּדְבָּר כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים |
| א | כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים. |
| ז | בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ. |
| כ | כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ בָּא בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ |
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
תַנִּים (זהובים), By Thimindu (Sri Lankan Jackal) [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
מְעוֹן תַּנִּים (י) תמונה של תַּנִּים זהובים
פרטי היוצר\ת
Floratrek / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.
הִנְנִי מַאֲכִילָם אֶת הָעָם הַזֶּה לַעֲנָה (י"ד)