פרטי היוצר\ת
Mount Nebo, by Berthold Werner, [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
מבט על הַר נְבוֹ ממזרח
פרטי היוצר\ת
Blick vom Berg Nebo, by Roman Haselsberger (RoHase at the German-language Wikipedia - see page for author), [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
תצפית מערבה מפסגת הַר נְבוֹ
|
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים
: הַר הָעֲבָרִים\רֹאשׁ הַפִּסְגָּה\ראס סיאע'ה
הַר נְבוֹ במקרא
הַר נְבוֹ: הַר נְבוֹ נמצא בסביבות העיר נְבוֹ (ראו להלן), בתחום ממלכת מוֹאָב מול יְרִיחוֹ
הַר נְבוֹ נקרא גם "הַר הָעֲבָרִים"
העיר נְבוֹ: נְבוֹ היתה עיר בצפון מוֹאָב שמהַר נְבוֹ הסמוך לה הראה ה' למֹשֶׁה את הארץ המובטחת, לפני מותו שם וקבורתו בגיא סמוך. נְבוֹ היתה במקור עיר מוֹאָבִית, אך סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כבש אותה מידי מֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן, יחד עם כל שאר הערים המואביות שמצפון לנחל אַרְנוֹן, ומאז היה האַרְנוֹן לגבול בינו לבין ממלכת מוֹאָב שבדרום
בני השבטים רְאוּבֵן וגָד ביקשו להתנחל באזורים שנכבשו מהָאֱמֹרִים ממזרח ליַרְדֵּן. אחרי שהבטיחו לצאת חלוצים לפני כל העַם כדי לעזור בכיבוש הארץ שממערב ליַרְדֵּן, מֹשֶׁה קבע את האזור שמצפון לאַרְנוֹן לנחלת שבט רְאוּבֵן, עד המִּישֹׁר הרחב של מֵידְבָא והעיר חֶשְׁבּוֹן, ובין הערים שרְאוּבֵן בנה באזור זה נמנית העיר נְבוֹ
הארץ שמצפון לאַרְנוֹן החליפה ידיים עוד כמה פעמים בימי המקרא, ונאמר למשל שיָרָבְעָם השני השיב את כל מחוזות הגבול של יִשְׂרָאֵל מידי אֲרָם מלְּבוֹא חֲמָת ודַּמֶּשֶׂק בצפון ועד ים המלח
הארץ שמצפון לאַרְנוֹן נפלה מן הסתם גם לידי האימפריות הכובשות שבאו אח"כ - אַשּׁוּר, בָּבֶל ופָּרַס, ובספרי עֶזְרָא ונְחֶמְיָה נאמר שבימי שיבת ציון בעקבות הצהרת כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס, חזרו מגלות בָּבֶל גם 52 מבְּנֵי נְבוֹ
[^]דְּבָרִים פרק ל"ב פסוק מ"ט: מט
עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה.
. הַר נְבוֹ או פסגתו נקראים גם "רֹאשׁ הַפִּסְגָּה"[^]דְּבָרִים פרק ל"ד פסוק א: א
וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן.
משם נשקף הַיְשִׁימֹן - האזור השומם שבאזור שפך הירדן לים המלח[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק כ: כ
וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.
, משם צפה מֹשֶׁה על כל הארץ לפני מותו[^]דְּבָרִים פרק ל"ד פסוק א: א
וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן.
, ושם היה שְׂדֵה הצֹפִים שבו השקיף בִּלְעָם על העַם החונה בעַרְבוֹת מוֹאָב[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"ג פסוק י"ד: יד
וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ.
(גדות היַרְדֵּן המזרחים באזור שמול יְרִיחוֹ). לפיכך, אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוק ג: ג
וְהָעֲרָבָה עַד יָם כִּנְרוֹת מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח מִזְרָחָה דֶּרֶךְ בֵּית הַיְשִׁמוֹת וּמִתֵּימָן תַּחַת אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה.
הן אולי המדרונות של הַר נְבוֹ[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 513
.
הַר נְבוֹ נקרא גם "הַר הָעֲבָרִים"
[^]דְּבָרִים פרק ל"ב פסוק מ"ט: מט
עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה.
, ושם חנה העַם לפני שירד מערבה לתחנתו האחרונה בְּעַרְבֹת מוֹאָב[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ג פסוקים מ"ז-מ"ח: מז
וַיִּסְעוּ מֵעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ.
מח
וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ.
. ה' צווה על מֹשֶׁה לעלות בחזרה על הָהָר ומשם להשקיף על כל הארץ המובטחת לפני מותו, כי הוא לא יזכה להגיע לארץ (כעונש על פרשת מֵי המְרִיבָה). מֹשֶׁה אמנם עולה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ ושם ה' מציג לפניו את כל הארץ מארצות הַגִּלְעָד ונַפְתָּלִי בצפון, דרך שבטי א"י המערבית עד הים-התיכון, ודרומה לנֶּגֶב ולדרום ים המלח עד צֹעַר. אח"כ מֹשֶׁה מת ונקבר בַגַּיְא סמוך במקום לא ידוע[^]דְּבָרִים פרק ל"ד פסוקים א-ו: א
וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן.
ב
וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן.
ג
וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר.
ד
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר.
ה
וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי יְהוָה.
ו
וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
.
העיר נְבוֹ: נְבוֹ היתה עיר בצפון מוֹאָב שמהַר נְבוֹ הסמוך לה הראה ה' למֹשֶׁה את הארץ המובטחת, לפני מותו שם וקבורתו בגיא סמוך. נְבוֹ היתה במקור עיר מוֹאָבִית, אך סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כבש אותה מידי מֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן, יחד עם כל שאר הערים המואביות שמצפון לנחל אַרְנוֹן, ומאז היה האַרְנוֹן לגבול בינו לבין ממלכת מוֹאָב שבדרום
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק כ"ו: כו
כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִוא וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ עַד אַרְנֹן.
. כשסִיחֹן סירב לתת לעַם לעבור בארצו בדרך לארץ המובטחת, העַם יצא מולו למלחמה וכבש את ארצו כולל את כל הארץ שמצפון לאַרְנוֹן (וכולל את אזור העיר נְבוֹ[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוקים א-ג: א
וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת אַרְצָם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה הַשָּׁמֶשׁ מִנַּחַל אַרְנוֹן עַד הַר חֶרְמוֹן וְכָל הָעֲרָבָה מִזְרָחָה.
ב
סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן מֹשֵׁל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְתוֹךְ הַנַּחַל וַחֲצִי הַגִּלְעָד וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן.
ג
וְהָעֲרָבָה עַד יָם כִּנְרוֹת מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח מִזְרָחָה דֶּרֶךְ בֵּית הַיְשִׁמוֹת וּמִתֵּימָן תַּחַת אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה.
).
בני השבטים רְאוּבֵן וגָד ביקשו להתנחל באזורים שנכבשו מהָאֱמֹרִים ממזרח ליַרְדֵּן. אחרי שהבטיחו לצאת חלוצים לפני כל העַם כדי לעזור בכיבוש הארץ שממערב ליַרְדֵּן, מֹשֶׁה קבע את האזור שמצפון לאַרְנוֹן לנחלת שבט רְאוּבֵן, עד המִּישֹׁר הרחב של מֵידְבָא והעיר חֶשְׁבּוֹן, ובין הערים שרְאוּבֵן בנה באזור זה נמנית העיר נְבוֹ
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ב פסוקים ל"ז-ל"ח: לז
וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם.
לח
וְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שֵׁם וְאֶת שִׂבְמָה וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁמֹת אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנוּ.
.
הארץ שמצפון לאַרְנוֹן החליפה ידיים עוד כמה פעמים בימי המקרא, ונאמר למשל שיָרָבְעָם השני השיב את כל מחוזות הגבול של יִשְׂרָאֵל מידי אֲרָם מלְּבוֹא חֲמָת ודַּמֶּשֶׂק בצפון ועד ים המלח
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק כ"ה: כה
הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר.
. בימי הנביאים יְשַׁעְיָהוּ ואחריו יִרְמְיָהוּ היתה העיר נְבוֹ בידי מוֹאָב, ובקינות של נביאים אלה על ממלכת מוֹאָב נמנית נְבוֹ בין ערי מוֹאָב העתידות להחרב[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ו פסוק ב: ב
עָלָה הַבַּיִת וְדִיבֹן הַבָּמוֹת לְבֶכִי עַל נְבוֹ וְעַל מֵידְבָא מוֹאָב יְיֵלִיל בְּכָל רֹאשָׁיו קָרְחָה כָּל זָקָן גְּרוּעָה.
[^]יִרְמְיָהוּ פרק מ"ח פסוק א: א
לְמוֹאָב כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶל נְבוֹ כִּי שֻׁדָּדָה הֹבִישָׁה נִלְכְּדָה קִרְיָתָיִם הֹבִישָׁה הַמִּשְׂגָּב וָחָתָּה.
(ויש בקינות אלה הדים וביטויים משותפים לקינה הקדומה על חורבן ערי מוֹאָב בימי הכיבוש של סִיחֹן[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוקים כ"ח-כ"ט: כח
כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן.
כט
אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן.
).
הארץ שמצפון לאַרְנוֹן נפלה מן הסתם גם לידי האימפריות הכובשות שבאו אח"כ - אַשּׁוּר, בָּבֶל ופָּרַס, ובספרי עֶזְרָא ונְחֶמְיָה נאמר שבימי שיבת ציון בעקבות הצהרת כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס, חזרו מגלות בָּבֶל גם 52 מבְּנֵי נְבוֹ
[^]עֶזְרָא פרק ב פסוק כ"ט: כט
בְּנֵי נְבוֹ חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם.
[^]נְחֶמְיָה פרק ז פסוק ל"ג: לג
אַנְשֵׁי נְבוֹ אַחֵר חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם.
.
זיהוי המקום
הַר נְבוֹ: על פי הכתוב במקרא, הַר נְבוֹ נמצא כאמור בתחום ממלכת סִיחֹן שמצפון לנחל אַרְנוֹן שנכבשה מידי מוֹאָב, והוא נישא מול גדות היַרְדֵּן המזרחים באזור שמול יְרִיחוֹ. לפי האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית), הר נְבוֹ נמצא ליד אבן המיל ה-6 ממערב לחֶשְׁבּוֹן. עולי רגל נוצרים מזכירים את הַר נְבוֹ באזור זה סמוך לעינות מֹשֶׁה (ראו עֻיוּן מוּסַא במפה כאן). מבין הפסגות הסמוכות, המסורת והמחקר מזהים את פסגת הַר נְבוֹ ברכס "ראס סיאע'ה". פסגה זו היא בגובה 710 מ' מעל פני הים, ונשקפים ממנה אזורים נרחבים בארץ ישראל
העיר נְבוֹ: נְבוֹ היתה כאמור עיר בצפון מוֹאָב שנכבשה ע"י סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וסמוכה להַר-נְבוֹ\הַר-הָעֲבָרִים שנישא "לִפְנֵי נְבוֹ"
שמה של העיר נְבוֹ לא נשתמר בישובים או בחורבות שבאזור צפון מוֹאָב. מבין כ-3 תִּלֵּי ישובים מתקופת הברזל באזור המשוער של הַר נְבוֹ
[*]אך לא כה נרחבים כפי שנמסר בדְּבָרִים פרק ל"ד. למעשה אין פסגה שממנה ניתן לצפות בתחום כה רחב, כך שבאמת היתה נחוצה עזרה אלוהית למטרה זו
. באתר זה נמצאת גם חורבה של כנסיה ביזנטית שהיא כנראה הכנסיה של הַר נְבוֹ הנזכרת ע"י עולי רגל נוצרים מתקופה זו, וכתובות שומרוניות מעידות גם על קדוּשת המקום עבור השומרונים
[^]
דְּבָרִים פרק ל"ד פסוקים א-ג: א
וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן.
ב
וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן.
ג
וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר.
.[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 690-689
.
העיר נְבוֹ: נְבוֹ היתה כאמור עיר בצפון מוֹאָב שנכבשה ע"י סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וסמוכה להַר-נְבוֹ\הַר-הָעֲבָרִים שנישא "לִפְנֵי נְבוֹ"
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ג פסוק מ"ז: מז
וַיִּסְעוּ מֵעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ.
. נְבוֹ, יחד עם כל האזור שמצפון לאַרְנוֹן, כאמור החליפה ידיים בין מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וממלכת מוֹאָב. נְבוֹ נזכרת בכתובת של מֵישַׁע מלך מוֹאָב שנמצאה בדִּיבוֹן[*]ראו על כתובת מֵישַׁע בעמוד על מוֹאָב.
, ומסתבר מהכתוב שם שנְבוֹ היתה עיר גדולה ובה 7000 נפש, ושמֵישַׁע החזיר אותה לידי ממלכת מוֹאָב, ולקח שלל את כלי הפולחן לה' שנמצאו בה והביאם לפני כְּמוֹשׁ - האל המואבי הראשי. אזור נְבוֹ חזר כאמור לידי ממלכת ישראל בימי יָרָבְעָם השני, אך עבר שוב לידי מוֹאָב תחת חסות הכובש האַשּׁוּרִי (ומכאן הזכרתה כעיר מואבית בנבואות יְשַׁעְיָהוּ ויִרְמְיָהוּ שהובאו למעלה).
שמה של העיר נְבוֹ לא נשתמר בישובים או בחורבות שבאזור צפון מוֹאָב. מבין כ-3 תִּלֵּי ישובים מתקופת הברזל באזור המשוער של הַר נְבוֹ
[*]כלומר אזור רכס ראס סיאע'ה - ראו דיון למעלה
מעדיף המחקר את חירבת אל מוחאייט - ראו במפה. באתר זה התקיים גם יישוב מהתקופה הביזנטית ובו כנסייה. בנוסף לחומה וחפיר, היתה ליישוב כאן הגנה טבעית של וואדיות המקיפים את הגבעה מ-3 עברים. החורבה נמצאת מעט דרומה מרכס ראס סיאע'ה, ואמנם עולה רגל מהמאה ה-5 מעיד על המצאותה של הכפר נְבוֹ מדרום להַר נְבוֹ[5]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 687
.
פרקים המזכירים את הַר נְבוֹ
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על הַר נְבוֹ באתר של ויקיפדיה.