פרטי היוצר\ת
Tulul adh-Dhahab and Jabbok in spring, by E. Rehfeld / [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
תל אַ-דַהַבּ אֶל-גַרְבי נישא על הגדה הצפונית של נחל יַבֹּק
פרטי היוצר\ת
Tulul adh-Dhahab (Jordan), by Jorre (Jochen Reinhard), [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
המשלחת הארכאולוגית בתל אַ-דַהַבּ אֶל-גַרְבי (2008). מעבר לכביש נראה התל התאום תל אַ-דַהַבּ אֶ-שַׁרְקִי, שיש המזהים אותו עם פְּנִיאֵל המקראית
|
רמת זיהוי
: 3 - זיהוי משוער
מַּחֲנַיִם במקרא
אחרי שיַעֲקֹב נפרד מלָבָן במִצְפָּה שבגִּלְעָד, הוא המשיך עם משפחתו דרומה לעבר נחל יַבֹּק, שם הוא נתקל במלאכי ה' ולכן הוא קרא למקום מַחֲנָיִם (מחנה-יה)
מַחֲנָיִם היתה בנחלת שבט גָד
אחרי מות שָׁאוּל, התפתח מאבק ירושה בין אִישׁ-בֹּשֶׁת בן שָׁאוּל לבין דָוִד. אַבְנֵר, מפקד צבא אִישׁ-בֹּשֶׁת, העביר אותו למַחֲנָיִם והכתיר אותו שם למלך על כמעט כל ישראל
בימי המלך שְׁלֹמֹה נקבעו 12 "נציבויות" כך שכל נציבות היתה אחראית על כלכלת המלך וביתו במשך חודש אחד בשנה. אחת הנציבויות היתה נציבות מַחֲנָיִם, עליה התמנה הנציב אֲחִינָדָב בֶּן עִדֹּא
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ב פסוקים ב-ג: ב
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.
ג
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם.
. אח"כ מִפַּחַד עֵשָׂו המתקרב עם 400 איש, יַעֲקֹב פיצל את מחנהו לשני מחנות (מַחֲנָיִם)[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ב פסוק ח: ח
וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.
כדי שלפחות חצי ישרוד. יַעֲקֹב לן במַחֲנָיִם, ובלילה הוא חצה את היַבֹּק עם משפחתו ורכושו. מעבר לנהר הוא נאבק עם מלאך אֱלֹהִים עד עֲלוֹת הַשָּׁחַר, וקרא למקום פְּנִיאֵל ("כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים")[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ב פסוק ל"א: לא
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי.
.
מַחֲנָיִם היתה בנחלת שבט גָד
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוק כ"ו: כו
וּמֵחֶשְׁבּוֹן עַד רָמַת הַמִּצְפֶּה וּבְטֹנִים וּמִמַּחֲנַיִם עַד גְּבוּל לִדְבִר.
, בגבול הצפוני עם נחלת שבט חֲצִי המְנַשֶּׁה[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוקים כ"ט-ל: כט
וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְהִי לַחֲצִי מַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחוֹתָם.
ל
וַיְהִי גְבוּלָם מִמַּחֲנַיִם כָּל הַבָּשָׁן כָּל מַמְלְכוּת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְכָל חַוֹּת יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עִיר.
, והיתה אחת מ-4 ערי הלויים שנמסרו ללווים בני מְרָרִי מנחלת שבט גָד[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוק ל"ו: לו
וּמִמַּטֵּה גָד אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת רָמֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ.
.
אחרי מות שָׁאוּל, התפתח מאבק ירושה בין אִישׁ-בֹּשֶׁת בן שָׁאוּל לבין דָוִד. אַבְנֵר, מפקד צבא אִישׁ-בֹּשֶׁת, העביר אותו למַחֲנָיִם והכתיר אותו שם למלך על כמעט כל ישראל
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ב פסוק ח: ח
וְאַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם.
. אִישׁ-בֹּשֶׁת מָלַךְ שם כשנתיים, בעוד דָוִד מָלַךְ על יְהוּדָה מחֶבְרוֹן.
אחרי קרבות קשים בין הצדדים באזור גִּבְעוֹן, נקבעה הפסקת אש ואַבְנֵר נסוג למַחֲנָיִם עם 360 נופלים[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ב פסוק ח: ח
וְאַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם.
. בדרך לשם הוא הלך בָּעֲרָבָה, חצה את הַיַּרְדֵּן והלך עד מַחֲנָיִם ב"בִּתְרוֹן" (אולי ערוץ נחל יַבֹּק?)[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ב פסוק כ"ט: כט
וְאַבְנֵר וַאֲנָשָׁיו הָלְכוּ בָּעֲרָבָה כֹּל הַלַּיְלָה הַהוּא וַיַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וַיֵּלְכוּ כָּל הַבִּתְרוֹן וַיָּבֹאוּ מַחֲנָיִם.
. שנים אח"כ, גם דָוִד מצא מקלט במַחֲנָיִם כשנמלט מבנו אַבְשָׁלוֹם[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ז פסוק כ"ד: כד
וְדָוִד בָּא מַחֲנָיְמָה וְאַבְשָׁלֹם עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ.
, ומשם ניהל את המלחמה וקיבל את הבשורה על מות אַבְשָׁלוֹם.
בימי המלך שְׁלֹמֹה נקבעו 12 "נציבויות" כך שכל נציבות היתה אחראית על כלכלת המלך וביתו במשך חודש אחד בשנה. אחת הנציבויות היתה נציבות מַחֲנָיִם, עליה התמנה הנציב אֲחִינָדָב בֶּן עִדֹּא
[^]מְלָכִים-א פרק ד פסוק י"ד: יד
אֲחִינָדָב בֶּן עִדֹּא מַחֲנָיְמָה.
.
זיהוי המקום
האתר של מַּחֲנַיִם המקראית שנוי במחלוקת, אבל מהכתוב במקרא מסתבר שהיא שכנה בסמוך ליַבֹּק: שם חנה יַעֲקֹב שבא מצפון ושם הוא חצה את הנחל; מַּחֲנַיִם שכנה על הגבול שבין נחלות גָד וחֲצִי המְנַשֶּׁה, שנקבע כנחל יַבֹּק העמוק; ואַבְנֵר הגיע למַּחֲנַיִם אחרי שצעד ב"בִּתְרוֹן" המפורש כערוץ הנחל. הזיהוי המקובל של מַּחֲנַיִם הוא עם התל המערבי והגדול מעט שבין זוג התִּלִּים "תוּלוּל אַ-דַהַבּ" (תִלֵי "הזהב") - הוא תל אַ-דַהַבּ "אֶל-גַרְבי" (המערבי)
בתל נערכו מספר חפירות ונמצאו בו שרידי התיישבות מתקופת הברונזה, וביצורים חזקים וחרסים מתקופת הברזל (המזוהה בד"כ עם התקופה הישראלית הקדומה). נמצאו גם שרידי מבנים וארמונות בסגנון הדומה לבנייה הרודיאנית, ומטבעות מהתקופה. המבנים חרבו כולם בכל אופן ברעידת אדמה, שאחריה חדל הישוב מלהתקיים.
מַּחֲנַיִם שימשה כאמור לזמן קצר כמקום מושב המלך בימי אִישׁ-בֹּשֶׁת ודָוִד, ופְּנִיאֵל הסמוכה שימשה כך את יָרָבְעָם מלך יִשְׂרָאֵל בראשית ימי מלכותו. בכתובת הנצחון של פרעה שִׁישַׁק על מסעו באזור
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 807
. תל אַ-דַהַבּ אֶ-שַׁרְקִי (המזרחי) שמעבר לנחל מזוהה לפעמים עם פְּנִיאֵל. זוג התִּלִּים, שגובהם כ-120 מטר מעל פני הנחל, יושבים באזור שבו הנחל יוצא ממסלולו הצר מבין ההרים, במקום שבו כבר קל יותר לעבור אותו, ומשם הוא ממשיך מערבה לעמק סֻכּוֹת וְלַיַּרְדֵּן. באזור תל אַ-דַהַבּ אֶל-גַרְבי, הנחל מתעקל ומקיף את התל הגבוה מכל עבריו, וכך מוסיף להגנתו הטבעית (ראו מפה).
בתל נערכו מספר חפירות ונמצאו בו שרידי התיישבות מתקופת הברונזה, וביצורים חזקים וחרסים מתקופת הברזל (המזוהה בד"כ עם התקופה הישראלית הקדומה). נמצאו גם שרידי מבנים וארמונות בסגנון הדומה לבנייה הרודיאנית, ומטבעות מהתקופה. המבנים חרבו כולם בכל אופן ברעידת אדמה, שאחריה חדל הישוב מלהתקיים.
מַּחֲנַיִם שימשה כאמור לזמן קצר כמקום מושב המלך בימי אִישׁ-בֹּשֶׁת ודָוִד, ופְּנִיאֵל הסמוכה שימשה כך את יָרָבְעָם מלך יִשְׂרָאֵל בראשית ימי מלכותו. בכתובת הנצחון של פרעה שִׁישַׁק על מסעו באזור
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ב פסוק ט: ט
וַיַּעַל שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֹּל לָקָח וַיִּקַּח אֶת מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה.
מופיעה רשימת ערים שכבש לאורך מסלולו ממצרים, ויש הקוראים בה את שמות הערים מַּחֲנַיִם ופְּנִיאֵל (וגם את אָדָם וסֻכּוֹת)[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 807
.
פרקים המזכירים את מַּחֲנַיִם
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על מַּחֲנַיִם באתר של ויקיפדיה.