שׁוּנֵם – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Givat HaMore הכפר סולם. By Ori~, Attribution, via Wikimedia Commons

תצפית על הכפר סולם מכוון גבעת המורה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

(Amarna) Letter of Biridiya, prince of Megiddo, to the king of Egypt; subject of harvesting by corvee workers in the city of Nuribta. Louvre Museum, Acquired in 1918. Photo by Rama (see info on author and more licenses in the image page) [CC-BY-SA-2.0-FR] via Wikimedia Commons

מכתב מאל-עמרנה המזכיר את שׁוּנֵם

רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי

שׁוּנֵם במקרא

שׁוּנֵם היתה עיר בנחלת יִשָּׂשכָר. בימי המלך שָׁאוּל הגיע צבא הפְלִשְׁתִּים לשׁוּנֵם וצבא שָׁאוּל חנה מולם בהר הגִּלְבֹּעַ. אח"כ עבר צבאו לחנות בעֵין יִזְרְעֶאל וצבאות הפְלִשְׁתִּים המשיכו להגיע מכוון אֲפֵק ועלו על יִזְרְעֶאל. בקרבות שנערכו בגִּלְבֹּעַ נפלו לבסוף שָׁאוּל ובניו.

בערוב ימיו של דָוִד הביאו לו עבדיו נערה בתולה יפיפיה, את אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, שתהיה לו ל"סֹכֶנֶת" ותשכב בחיקו ותחמם אותו (אך דָוִד אינו "יודע" אותה). אחרי מות דָוִד ביקש אֲדֹנִיָּהוּ, אחי שְׁלֹמֹה, מבַּת שֶׁבַע אם המלך לבקש משְׁלֹמֹה להתיר לו לשאת את אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית. היא הסכימה, אך שְׁלֹמֹה זעם על הבקשה ושלח את בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע להרוג את אֲדֹנִיָּהוּ.

שׁוּנֵם נזכרת שוב בעלילות הנביא אֱלִישָׁע אשר ניבא בן לאישה מכובדת משׁוּנֵם שאירחה אותו בנדיבות בביתה, ואח"כ כשהבן מת הוא השיב אותו לחיים.

זיהוי המקום

שׁוּנֵם נזכרת במספר מקורות מצרים קדומים. היא נכללת ברשימת הערים שכבש תחותמיס ה-3 במסע הכיבושים שלו בא"י (אמצע המאה ה-15 לפנה"ס), ובכמה ממכתבי אֶל-עַמַארְנָה, בהם מדווח על לבאיה מלך שְׁכֶם שניסה להרחיב את מלכותו גם לאזור עמק יזרעאל והרס את העיר שׁוּנֵם (ולבסוף נרצח בידי מתנגדיו באזור), ואח"כ על בירידיה מלך מְגִדּוֹ שחרש את אדמות שׁוּנֵם החרבות בעזרת אנשי מס, אולי בני יִשָּׂשכָר. שׁוּנֵם נכללת גם ברשימת הערים שכבש פרעה שישק במסע הכיבושים שלו בא"י (בימי רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה - 924 לפנה"ס).

באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) שׁוּנֵם מתוארת ככפר בנחלת יִשָּׂשכָר השוכן 5 מילים דרומית להר תָּבֹר. שׁוּנֵם מזוהה עם התל שליד הכפר הערבי סולם שבין עפולה לגבעת המורה, המשמר כמשוער את שם המקום. בתל נמצאו ממצאים מהתקופה הכנענית (ברונזה מאוחרת), הישראלית (ברזל), הפרסית, ומתקופות מאוחרות יותר.

פרקים המזכירים את שׁוּנֵם

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
יְהוֹשֻׁעַ-י"ט	י"ח	וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת וְשׁוּנֵם.
שְׁמוּאֵל-א-כ"ח	ד	וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ.
מְלָכִים-א-א	א-ג	וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ. וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ. וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ.
מְלָכִים-א-ב	י"ג-י"ז	וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה וַתֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם. ... וַיֹּאמֶר אִמְרִי נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כִּי לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ וְיִתֶּן לִי אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה.
מְלָכִים-ב-ד	ח	וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם.

ניתן לקרוא עוד על שׁוּנֵם באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.

ספר	פרק
יְהוֹשֻׁעַ	י”ט	נחלות שִׁמְעוֹן, זְבֻלוּן, יִשָּׂשכָר, אָשֵׁר, נַפְתָּלִי, ודָּן. יהוֹשֻׁעַ בונה את תִּמְנַת-סֶרַח בהר אֶפְרָיִם ויושב בה.
שְׁמוּאֵל-א	כ”ח	שָׁאוּל פוחד מצבא הפְלִשְׁתִּים והולך לבעלת אוב בעֵין דּוֹר כדי להעלות את שְׁמוּאֵל, אשר מופיע ומודיע לו שלמחרת הוא ובניו ימותו ושצבא ישראל יינגף בקרב.
מְלָכִים-א	א	אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית נמסרת לשכב בחיקו של דָוִד הזקן. בנו אֲדֹנִיָּה מנסה להמליך את עצמו אך תומכי שְׁלֹמֹה משכנעים את דָוִד לתמוך בהמלכתו ושְׁלֹמֹה נמשח במעין הגִּחוֹן ע"י נָתָן וצָדוֹק הַכֹּהֵן.
מְלָכִים-א	ב	דָוִד מצווה על שְׁלֹמֹה להמשיך ולשמור על מצוות ה', ולא לסלוח ליוֹאָב ולא לשִׁמְעִי בֶן גֵּרָא, אך לעשות חסד עם בני בַרְזִלַּי. דָוִד מת ונקבר ביְרוּשָׁלַיִם ושְׁלֹמֹה מקיים את כל מִצְותָיו, ומוציא להורג גם את אֲדֹנִיָּהוּ אחרי שביקש להנשא לאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית.
מְלָכִים-ב	ד	אֱלִישָׁע עושה נסים: הוא ממלא בשמן כֵּלִים של אלמנה מתוך כלי קטן, הוא מנבא בן לאישה משׁוּנֵם ואח"כ כשהילד מת הוא משיב אותו לחיים. הוא מתקן נזיד שהתקלקל לבני הנביאים בגִּלְגָּל, והוא מחלק לֶחֶם ל-100 אנשים מתרמילו של איש אחד שבא לאֱלִישָׁע.