עיר
כְּזִיב
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel El-Beicha / Livnin. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
חרבת לבנין (תל אל-בֵּיצָ'ה)
רמת זיהוי : 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים : אַכְזִיב\חורבת לבנין\תל אלביצ'ה
כְּזִיב במקרא
יְהוּדָה עזב את אֶחָיו בני יַעֲקֹבחֶבְרוֹן) ועבר לגור בעֲדֻלָּם. הוא נישא שם לבַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי, ממנה נולדו לו שלושה בנים, ובהם שֵׁלָה שנולד בִכְזִיב
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ח פסוק ה: ה וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ.
. ברשימת בתי האב ביְהוּדָה נזכרים אח"כ בני שֵׁלָה ועריהם, וביניהן הערים מָרֵשָׁה ו"כֹזֵבָא". נזכרים גם העיסוקים של תושבי ערים אלה, כעובדים בעבודות בֻּץ (בדים מובחרים), וכיּוֹצְרִים (קַדָּרִים)
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוקים כ"א-כ"ג: כא בְּנֵי שֵׁלָה בֶן יְהוּדָה עֵר אֲבִי לֵכָה וְלַעְדָּה אֲבִי מָרֵשָׁה וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבֻּץ לְבֵית אַשְׁבֵּעַ. כב וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב וְיָשֻׁבִי לָחֶם וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים. כג הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם.
.

כְּזִיב זו נזכרת בשם "אַכְזִיב" ברשימת ערי שְׁפֵלַת יְהוּדָה, בין קְעִילָה ומָרֵאשָׁה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק מ"ד: מד וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן.
. גם הנביא מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי, שניבא בימי הפלישות האַשּׁוּרִיוֹת לארץ, הזכיר את אַכְזִיב בין מוֹרֶשֶׁת גַּת לבין מָרֵאשָׁה, וזאת ברשימת ערים בממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה הצפויות להחרב בגלל חטאי העַם. מִיכָה השתמש במשחקי מלים בחלק משמות המקומות, ועל אַכְזִיב הוא אומר ש"תאכזב" את מלכי יִשְׂרָאֵל
[^]מִיכָה פרק א פסוקים י"ד-ט"ו: יד לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. טו עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִי לָךְ יוֹשֶׁבֶת מָרֵשָׁה עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל.
.
זיהוי המקום
האתר של כְּזִיב\אַכְזִיב המקראית לא ידוע, אך ברור שהיא נמצאת בשְׁפֵלַת יְהוּדָה (ויש להבחין בין יְהוּדָה זו שביְהוּדָה לבין אַכְזִיב שבנחלת אָשֵׁר
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוק כ"ט: כט וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה וְעַד עִיר מִבְצַר צֹר וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה ויהיו [וְהָיוּ] תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה.
). כאמור לפי הפסוקים שהובאו למעלה, העיר שכנה לא הרחק מעֲדֻלָּם, באזור שבין קְעִילָה ומָרֵאשָׁה, או בין מוֹרֶשֶׁת גַּת לבין מָרֵאשָׁה. האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) ממקם את כְּזִיב באזור עֲדֻלָּם ובית גוברין
[2]עולם התנ"ך, ספר בְּרֵאשִׁית עמ' 214.
.

הוצעו כמה השערות (לא וודאיות) לאתר של כְּזִיב בחורבות ותִּלִּים באזורים אלה, כולל בעין אל-כֶזְבֶה מעט מזרחה מקיבוץ נְתִיב הַל"ה, או בחרבת לבנין ממזרח לעֲדֻלָּם. התל של חרבת לבנין (תל אל-בֵּיצָ'ה ראו במפה), מוקף במדרגות תלולות ונמצאו בו חרסים רבים מתקופת הברזל
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 278
, מערות קבורה, בורות מים, ומערות מסתור מימי מרד בר-כוכבא, וממצאים נוספים.

באוסטרקון (כתובת על חרס) שנמצאה בלָכִישׁ נזכר "בית אכזי(ב)", ומשערים שהכוונה כאן (ואולי גם בבָּתֵּי אַכְזִיב המוזכרים אצל מִיכָה) שהיתה באַכְזִיב ובאזור תעשיה מקומית ששרתה את בית המלך ביִצּוּר של מוצרי בַּדִּים וקַדָּרוּת, כמוזכר בפסוקים בדִּבְרֵי-הַיָּמִים שהובאו למעלה
[5]עולם התנ"ך, ספר בְּרֵאשִׁית עמ' 214.
.
פרקים המזכירים את כְּזִיב
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על כְּזִיב באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.