אִישׁ נושא חֶבֶל (מצרים 1981–1952 לפה"ס)
|
|
סיכום
מראה הקְרָנוֹת והחָרָשִׁים: זְכַרְיָה רואה 4 קרניים המסמלים את הגויים שהגלו את העַם, ו4 חרשים הבאים להכות את הקרניים. מראה המודד בחֶבֶל: זְכַרְיָה רואה איש הולך למדוד את ירושלים לצורך הקמת חומה, אך מלאך עוצר בעדו כי ירושלים תהיה ללא חומה, כיוון שה' ישמור עליה. קריאה לגולים מצִיּוֹן לשוב במהירה, וה' ישמור עליהם מפני הגויים. קריאה ליושבי ירושלים לשמוח, כי ה' בא לשכון בה.
תקציר
| מראה הקְרָנוֹת והחָרָשִׁים: זְכַרְיָה רואה 4 קרניים. הוא שואל את המלאך לפִּשְׁרָם, וזה עונה שאלה הקרנות שפיזרו את העַם (משל לגויים שהגלו את העַם בכֹּחַ). המלאך מראה לנביא 4 חָרָשִׁים, ולשאלתו הוא מסביר שהם יַכּוּ את אותם קרניים\גויים שהגלו את העַם. |
| א וָאֶשָּׂא אֶת עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְבַּע קְרָנוֹת. ב וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה אֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה אֶת יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלָם. ג וַיַּרְאֵנִי יְהוָה אַרְבָּעָה חָרָשִׁים. ד וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשׂוֹת וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה כְּפִי אִישׁ לֹא נָשָׂא רֹאשׁוֹ וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אֹתָם לְיַדּוֹת אֶת קַרְנוֹת הַגּוֹיִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרוֹתָהּ. |
| מראה המודד בחֶבֶל: זְכַרְיָה רואה איש עם חבל מדידה. הוא שואל את האיש למטרתו, וזה עונה שהוא הולך למדוד את מידות יְרוּשָׁלִַם (כדי להקיפה חומה). המלאך יוצא אחריו, אך מיד בא מלאך אחר הקורא למלאך היוצא לרוץ ולעצור את המודד, כי ירושלים נועדה להיות עיר פְּרָזוֹת (חסרת חומה) כדי שלא תגביל את המוני היושבים בה, וכיוון שה' שיֵשֵׁב בה יהיה לה כחומת אש. |
| ה וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אִישׁ וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה. ו וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת יְרוּשָׁלִַם לִרְאוֹת כַּמָּה רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ. ז וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי יֹצֵא וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתוֹ. ח וַיֹּאמֶר אֵלָו רֻץ דַּבֵּר אֶל הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ. ט וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְהוָה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ. |
| קריאה לגולים מצִיּוֹן לשוב במהירה מאֶרֶץ צָפוֹן (כנוי לארץ רחוקה) ומארבע הרוחות בהם פוזרו, ומבָּבֶל. ה' שלח את הנביא להזהיר את הגויים שמי שיפגע בעַם כאילו פגע בבַת עֵינוֹ (האישון, ראו תְּהִלִּים-י"ז ח) של ה'. ה' יַכֶּה אותם והם יהיו לשָׁלָל לעַם (שהיה עבדם). אז ידעו שהנביא מדבר בשליחות ה'. |
| י הוֹי הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן נְאֻם יְהוָה כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם יְהוָה. יא הוֹי צִיּוֹן הִמָּלְטִי יוֹשֶׁבֶת בַּת בָּבֶל. יב כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי אֶל הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ. יג כִּי הִנְנִי מֵנִיף אֶת יָדִי עֲלֵיהֶם וְהָיוּ שָׁלָל לְעַבְדֵיהֶם וִידַעְתֶּם כִּי יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחָנִי. |
| קריאה ליושבי ירושלים לשמוח, כי ה' בא לשכון בה. גם גויים רבים יצטרפו אליו שם. אז ידעו שהנביא מדבר בשליחות ה'. ה' יקח לו את יְהוּדָה כנחלתו וגם יבחר בירושלים. קריאה לכל חַי להיות בשקט לכבוד ה' היוצא ממעונו (לירושלים?). |
| יד רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם יְהוָה. טו וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ. טז וְנָחַל יְהוָה אֶת יְהוּדָה חֶלְקוֹ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם. יז הַס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי יְהוָה כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | וָאֶשָּׂא אֶת עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְבַּע קְרָנוֹת. |
| ו | לָמֹד אֶת יְרוּשָׁלִַם לִרְאוֹת כַּמָּה רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ. |