וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת יֹצְאוֹת מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת (א)
פרטי היוצר\ת
Diadem-Bj 2236. Between 2nd century and 3rd century. Photo by Rama [CC-BY-SA-3.0-FR] (see other licenses in page) via Wikimedia Commons
וְלָקַחְתָּ כֶסֶף וְזָהָב וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ (י"א) בתמונה - עֲטֶרֶת ממצרים מהמאה 2-3 לפה"ס.
|
|
סיכום
מראה המֶּרְכָּבות: זְכַרְיָה רואה 4 מרכבות עם סוסים צבעוניים יוצאות מבין שני הרי נְחֹשֶׁת. המלאך מסביר שאֵלֶּה 4 רוחות השמיים, ואח"כ מראה לנביא שהסוסים שדהרו צפונה הניחו שם את רוּח (זעמו) של ה' (כמו שהובטח בפרק ב). ה' מצווה על זְכַרְיָה להכין עטרות (תכשיטי ראש) מתרומות של 4 גולים, ולהכתיר את יֵשׁוּעַ הכוהן הגדול. האיש ששמו "צֶמַח" (ודאי זְרֻבָּבֶל) צפוי עוד לבוא ולמשול בהרמוניה עם יֵשׁוּעַ.
תקציר
| מראה המֶּרְכָּבות: זְכַרְיָה רואה 4 מרכבות סוסים יוצאות מבין שני הרי נְחֹשֶׁת. המרכבות בעלות סוסים אֲדֻמִּים, שְׁחֹרִים, לְבָנִים, ובְּרֻדִּים (בעלי כתמים לבנים כבָּרָד, ראו למשל בְּרֵאשִׁית ל”א פסוקים י-י"ב). "אֲמֻצִּים" הוא תואר הקבוצה האחרונה או אולי של כל הסוסים, ומשמעותו אולי - בעלי צבע עז. |
| א וָאָשֻׁב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת יֹצְאוֹת מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת. ב בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה סוּסִים אֲדֻמִּים וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים שְׁחֹרִים. ג וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית סוּסִים לְבָנִים וּבַמֶּרְכָּבָה הָרְבִעִית סוּסִים בְּרֻדִּים אֲמֻצִּים. |
| הנביא שואל את המלאך לפשר המַרְאֶה, והוא מסביר שאֵלֶּה 4 רוחות השמיים הבאות ממקומם ליד ה'. הסוסים השְׁחֹרִים דוהרים צפונה, הלְבָנִים בעקבותיהם, והבְּרֻדִּים דוהרים דרומה. "הָאֲמֻצִּים" (אולי כאן הכוונה לאֲדֻמִּים שלא צוּיַּן יעדם עד כה) מבקשים להתהלך בארץ וה' מאשר זאת. המלאך אז פתאום מראה לנביא שאֵלֶּה שדהרו צפונה הניחו שם את רוּח (זעמו) של ה' (כמו שהובטח בפרק ב). |
| ד וָאַעַן וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי. ה וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָי אֵלֶּה אַרְבַּע רֻחוֹת הַשָּׁמַיִם יוֹצְאוֹת מֵהִתְיַצֵּב עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. ו אֲשֶׁר בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים יֹצְאִים אֶל אֶרֶץ צָפוֹן וְהַלְּבָנִים יָצְאוּ אֶל אַחֲרֵיהֶם וְהַבְּרֻדִּים יָצְאוּ אֶל אֶרֶץ הַתֵּימָן. ז וְהָאֲמֻצִּים יָצְאוּ וַיְבַקְשׁוּ לָלֶכֶת לְהִתְהַלֵּך בָּאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְכוּ הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וַתִּתְהַלַּכְנָה בָּאָרֶץ. ח וַיַּזְעֵק אֹתִי וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר רְאֵה הַיּוֹצְאִים אֶל אֶרֶץ צָפוֹן הֵנִיחוּ אֶת רוּחִי בְּאֶרֶץ צָפוֹן. |
| ה' מצווה על זְכַרְיָה לבוא לבית יֹאשִׁיָּה, שם מתארחים חֶלְדַּי, טוֹבִיָּה, ויְדַעְיָה שבאו מגלות בָּבֶל, ולקחת מהכֶּסֶף והזָהָב שהביאו כמנחה כדי להכין עֲטָרוֹת (תכשיט ראש מפואר). עליו אז לשים עֲטֵרֶת אחת על ראש יֵשׁוּעַ הכוהן הגדול. |
| ט וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. י לָקוֹחַ מֵאֵת הַגּוֹלָה מֵחֶלְדַּי וּמֵאֵת טוֹבִיָּה וּמֵאֵת יְדַעְיָה וּבָאתָ אַתָּה בַּיּוֹם הַהוּא וּבָאתָ בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן צְפַנְיָה אֲשֶׁר בָּאוּ מִבָּבֶל. יא וְלָקַחְתָּ כֶסֶף וְזָהָב וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. |
| על זְכַרְיָה לאמר ליֵשׁוּעַ שהאיש ששמו "צֶמַח" (ודאי זְרֻבָּבֶל, ראו פרק ג) יבוא לבנות את המקדש, וישב בהוֹד על כס השלטון למשול, בעוד יֵשׁוּעַ ישב על כסא הכוהן. בין שניהם ישררו שלום והסכמה (ראו סוף פרק ד). העֲטָרֹת יופקדו בהֵיכַל המקדש כזכרון לתורמים, שבאו מרחוק לתרום להֵיכַל. אז ידעו שהנביא מדבר בשליחות ה', אם הם ישמעו בקולו. |
| יב וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת הֵיכַל יְהוָה. יג וְהוּא יִבְנֶה אֶת הֵיכַל יְהוָה וְהוּא יִשָּׂא הוֹד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל כִּסְאוֹ וְהָיָה כֹהֵן עַל כִּסְאוֹ וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם. יד וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן צְפַנְיָה לְזִכָּרוֹן בְּהֵיכַל יְהוָה. טו וּרְחוֹקִים יָבֹאוּ וּבָנוּ בְּהֵיכַל יְהוָה וִידַעְתֶּם כִּי יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּן בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | וָאָשֻׁב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת יֹצְאוֹת מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת. |
| י"ג | וְהוּא יִבְנֶה אֶת הֵיכַל יְהוָה וְהוּא יִשָּׂא הוֹד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל כִּסְאוֹ וְהָיָה כֹהֵן עַל כִּסְאוֹ וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם. |