תַל אל-חַסִי
הגבעה של ח'רבת עַגְ'לַאן (הגבעה הנמוכה בימין התמונה)
|
|
רמת זיהוי
: 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים
: תַל אל-חַסִי
עֶגְלוֹן במקרא
חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי - מלכי יְרוּשָׁלַיִם, חֶבְרוֹן, יַרְמוּת, לָכִישׁ, ודְּבִיר מלך עֶגְלוֹן נבהלו כששמעו על כיבושי יְהוֹשֻׁעַ ועל הברית שכרת עם הַגִּבְעֹנִים, ועלו להלחם בגִּבְעוֹן
אח"כ המשיך יְהוֹשֻׁעַ וכבש את ערי הַשְּׁפֵלָה, ואחרי כיבוש לָּכִישׁ, כבש יְהוֹשֻׁעַ גם את עֶגְלוֹן והרג את כל תושביה, וממנה המשיך ועשה כך גם לחֶבְרוֹן, ולערים נוספות
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים א-ג: א
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם כִּי לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ כֵּן עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם.
ב
וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן הָעַי וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים.
ג
וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר.
. יְהוֹשֻׁעַ קיים את הברית עם הַגִּבְעֹנִים והביס את 5 המלכים בעזרת נסים שעשה ה'. המלכים הסתתרו במערה במַקֵּדָה, אך יְהוֹשֻׁעַ לכד אותם והוציא אותם שם להורג[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים כ"ג-כ"ד, כ"ו-כ"ז: כג
וַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֹּצִיאוּ אֵלָיו אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה אֵת מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶת מֶלֶךְ חֶבְרוֹן אֶת מֶלֶךְ יַרְמוּת אֶת מֶלֶךְ לָכִישׁ אֶת מֶלֶךְ עֶגְלוֹן.
כד
וַיְהִי כְּהוֹצִיאָם אֶת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֶל קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּא אִתּוֹ קִרְבוּ שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרְבוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת רַגְלֵיהֶם עַל צַוְּארֵיהֶם.
... כו
וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן וַיְמִיתֵם וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב.
כז
וַיְהִי לְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים וַיַּשְׁלִכֻם אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ שָׁם וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל פִּי הַמְּעָרָה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
.
אח"כ המשיך יְהוֹשֻׁעַ וכבש את ערי הַשְּׁפֵלָה, ואחרי כיבוש לָּכִישׁ, כבש יְהוֹשֻׁעַ גם את עֶגְלוֹן והרג את כל תושביה, וממנה המשיך ועשה כך גם לחֶבְרוֹן, ולערים נוספות
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים ל"ד-ל"ו: לד
וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלָּכִישׁ עֶגְלֹנָה וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ.
לה
וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ בַּיּוֹם הַהוּא הֶחֱרִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלָכִישׁ.
לו
וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מֵעֶגְלוֹנָה חֶבְרוֹנָה וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ.
. 5 מַלְכֵי הָאֱמֹרִי נזכרו אח"כ גם ברשימת 31 המלכים שהִכָּה יְהוֹשֻׁעַ ממערב לירדן[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוקים ז, י-י"ב: ז
וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם.
... י
מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶחָד מֶלֶךְ חֶבְרוֹן אֶחָד.
יא
מֶלֶךְ יַרְמוּת אֶחָד מֶלֶךְ לָכִישׁ אֶחָד.
יב
מֶלֶךְ עֶגְלוֹן אֶחָד מֶלֶךְ גֶּזֶר אֶחָד.
. עֶגְלוֹן נכללה בסופו של דבר בין ערי הַשְּׁפֵלָה (המרכזית) בנחלת יְהוּדָה, יחד עם ערים כמו מגדל גָד, לָכִישׁ ומַקֵּדָה, וערים נוספות.
זיהוי המקום
עֶגְלוֹן שכנה כאמור בשפלת יְהוּדָה, והיא נזכרת יחד עם לָכִישׁ גם בתיאור מהלך הקרבות של יְהוֹשֻׁעַ וגם ברשימת ערי יְהוּדָה במחוז הַשְּׁפֵלָה, כך שמתבקש לחפש את אתר העיר באזור הכללי של לָכִישׁ. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) נכתב שעֶגְלוֹן (Agla) שכנה במרחק 10 מילין מבית גוברין לכוון עַזָּה. באזור זה נמצאת ח'רבת עַגְ'לַאן המשמרת כמשוער את שמה של עֶגְלוֹן המקראית. השרידים שנמצאו בח'רבת עַגְ'לַאן אינם קדומים לתקופה הרומית, ולכן ההשערה היא שהיישוב נדד בשלב כלשהו לאתר של החורבה מאחד התלים הסמוכים, וההשערה המקובלת (אך לא וודאית) היא שמדובר בתַל אל-חַסִי שם נמצאו עדויות ליישוב משמעותי מתקופת הברונזה (הכנענית) - ראו במפה
עֶגְלוֹן של ראשית תקופת הברונזה התיכונה נזכרת כנראה בכתבי המְאֵרוֹת - כתבים מאגיים מתחילת האלף השני לפנה"ס במִצְרַיִם הקדומה, שנועדו לפגוע באויבים השונים של מצרים
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 80-79
.
עֶגְלוֹן של ראשית תקופת הברונזה התיכונה נזכרת כנראה בכתבי המְאֵרוֹת - כתבים מאגיים מתחילת האלף השני לפנה"ס במִצְרַיִם הקדומה, שנועדו לפגוע באויבים השונים של מצרים
[4]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 118
. בתל עצמו נמצא מכתב חרס המתוארך למאה ה-14 לפנה"ס מסוג המכתבים של אֶל-עַמַארְנָה[*]אוסף גדול של "מכתבים" מהמאה ה-14 לפנה"ס שנכתבו למלכי מצרים בעיקר ממנהיגים באזור כנען וסוריה.
שנשלח כמשוער מפקיד מצרי בלָכִישׁ למפקדו בתל-חסי, ובו מדווח על עזרה שנתן מלך לָכִישׁ למלך יַרְמוּת[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 142
. מכתב זה מאשר לכאורה את הקשר שהיה בין עֶגְלוֹן ללָכִישׁ כפי שמשתמע מהאיזכורים השלובים של שתי הערים במקרא. בתל נחשף גם מבנה ציבורי גדול מאותה תקופה, וגם שרידי חומה וסוללת ביצורים. בתל נמצאו עדויות ליישוב מצומצם יותר מהתקופה הישראלית (ברזל) ומתקופות מאוחרות יותר.
פרקים המזכירים את עֶגְלוֹן
ציטוטים נבחרים
טיולים באזור:
תל חסי. באתר הושבילים - מסלולים ואתרים בארץ ובעולם
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים
על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת
כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.