|
|
רמת זיהוי
: 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים
: Halahhu
חְלַח במקרא
גירוש בני יִשְׂרָאֵל לחְלַח נזכר בספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א במסגרת סיפור תולדות שבטי עבר הירדן המזרחי (רְאוּבֵן, גָד וְחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה). בני יִשְׂרָאֵל בגדו בה' ולכן ה' גרם לפּוּל, מלך אַשּׁוּר (הוא תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר\פְּלֶסֶר), להגלות את שבטי עבר הירדן "לַחְלַח וְחָבוֹר וְהָרָא וּנְהַר גּוֹזָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה"
שַׁלְמַנְאֶסֶר ה-5 מֶלֶךְ אַשּׁוּר הכניע את ממלכת יִשְׂרָאֵל, ואח"כ כשניסה הוֹשֵׁעַ מלך יִשְׂרָאֵל למרוד, עלה "מֶלֶךְ אַשּׁוּר" על שֹׁמְרוֹן וכבש אותה לאחר 3 שנות מצור. מֶלֶךְ אַשּׁוּר הגלה את תושבי שֹׁמְרוֹן ושאר ממלכת יִשְׂרָאֵל לרחבי האימפריה האַשּׁוּרית, והושיב אותם ב"חְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי"
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ה פסוקים כ"ה-כ"ו: כה
וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֱלֹהִים מִפְּנֵיהֶם.
כו
וַיָּעַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת רוּחַ פּוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת רוּחַ תִּלְּגַת פִּלְנֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְבִיאֵם לַחְלַח וְחָבוֹר וְהָרָא וּנְהַר גּוֹזָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
.
שַׁלְמַנְאֶסֶר ה-5 מֶלֶךְ אַשּׁוּר הכניע את ממלכת יִשְׂרָאֵל, ואח"כ כשניסה הוֹשֵׁעַ מלך יִשְׂרָאֵל למרוד, עלה "מֶלֶךְ אַשּׁוּר" על שֹׁמְרוֹן וכבש אותה לאחר 3 שנות מצור. מֶלֶךְ אַשּׁוּר הגלה את תושבי שֹׁמְרוֹן ושאר ממלכת יִשְׂרָאֵל לרחבי האימפריה האַשּׁוּרית, והושיב אותם ב"חְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי"
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוקים ג, ה-ו: ג
עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיְהִי לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד וַיָּשֶׁב לוֹ מִנְחָה.
... ה
וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
ו
בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק י"א: יא
וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.
. אח"כ מֶלֶךְ אַשּׁוּר הושיב בארץ גויים אחרים שהגלה מארצותיהם במקומם של הגולים הישראלים[^]מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק כ"ד: כד וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.
.
זיהוי המקום
תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3 מֶלֶךְ אַשּׁוּר (745–727 לפנה"ס) כבש את ממלכת ארם דַּמֶּשֶׂק
חְלַח (Halahhu) נזכרת בכתובות אשוריות כעיר וחבל ארץ בצפון-מזרח אַשּׁוּר
[^]מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוקים ט-י: ט
וַיִּשְׁמַע אֵלָיו מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ וַיַּגְלֶהָ קִירָה וְאֶת רְצִין הֵמִית.
י
וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אָחָז לִקְרַאת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר דּוּמֶּשֶׂק וַיַּרְא אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת תַּבְנִיתוֹ לְכָל מַעֲשֵׂהוּ.
וכבש והגלה גם את שבטי עבר הירדן, בין השאר לחְלַח[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ה פסוקים כ"ה-כ"ו: כה
וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֱלֹהִים מִפְּנֵיהֶם.
כו
וַיָּעַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת רוּחַ פּוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת רוּחַ תִּלְּגַת פִּלְנֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְבִיאֵם לַחְלַח וְחָבוֹר וְהָרָא וּנְהַר גּוֹזָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
. במְלָכִים-ב פרק י"ז נזכר כאמור ששַׁלְמַנְאֶסֶר ה-5 (727–722 לפנה"ס) בנו של תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר, עלה על שֹׁמְרוֹן והטיל עליה מס, ואח"כ נזכר ש"מֶלֶךְ אַשּׁוּר" לכד את שֹׁמְרוֹן והגלה את תושביה ואח"כ שוב ש"מֶלֶךְ אַשּׁוּר" הביא תושבים זרים כדי ליישבם בנחלות שתושביהן הוגלו. ב"כרוניקון הבבלי"[*]תעודה היסטורית בבלית מהמאה ה-6 לפנה"ס
נמסר ששַׁלְמַנְאֶסֶר הרס את שֹׁמְרוֹן, אך בכתובת של אחיו סַרְגוֹן ה-2 שמלך אחריו נמסר שסַרְגוֹן הוא שכבש את שֹׁמְרוֹן לאחר מצור. לכן משערים ששַׁלְמַנְאֶסֶר לא הספיק להשלים את כיבוש הארץ ושהגליית תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל החלה רק בימי סַרְגוֹן השני (מלך 705-722 לפנה"ס), ונמשכה גם בימי סַנְחֵרִיב בנו של סַרְגוֹן (680-704 לפנה"ס)[*]כפי שמעידים האנאלים של סַנְחֵרִיב בהם נמסר על הגליית תושבי סְפַרְוַיִם\סִיפָּר וכּוּתָה בימיו
, ובימי אֵסַרְחַדּוֹן בנו של סַנְחֵרִיב (668-680 לפנה"ס) כפי שגם נמסר בספר עֶזְרָא[^]עֶזְרָא פרק ד פסוק ב: ב
וַיִּגְּשׁוּ אֶל זְרֻבָּבֶל וְאֶל רָאשֵׁי הָאָבוֹת וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם כִּי כָכֶם נִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵיכֶם ולא [וְלוֹ] אֲנַחְנוּ זֹבְחִים מִימֵי אֵסַר חַדֹּן מֶלֶךְ אַשּׁוּר הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ פֹּה.
.
חְלַח (Halahhu) נזכרת בכתובות אשוריות כעיר וחבל ארץ בצפון-מזרח אַשּׁוּר
[2]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 142.
, כמו אצל אריק-דן-אילי מלך אַשּׁוּר (ראשית המאה ה-14 לפנה"ס) המזכיר טבח שעשה בתושבי העיר באחד ממסעות המלחמה הרבים שלו באזור. האתר של חְלַח לא זוהה בוודאות, אך אחד מ-8 השערים של נִינְוֵה מכונה "מוביל תנובת החורשות של חְלַח". מכאן ההשערה שחְלַח שכנה באזור מיוער כלשהו באזור נִינְוֵה, אולי בגבעות המיוערות שלמרגלות הרי הזאגרוס באזור שמצפון לנִינְוֵה, אשר מעבר להם שכנה ממלכת מָדָי (הנזכרת גם היא ברשימת היעדים של הגולים אַשּׁוּרָה). אחת מהצעות הזיהוי באזור זה היא עם תל עבאסיה הנמצא בין נִינְוֵה, שיסד סַנְחֵרִיב, לבין דוּר שָׁרוּכִּין, הבירה הזמנית שיסד אביו סַרְגוֹן ה-2[5]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 156
[6]לקסיקון מקראי, הוצאת דביר, 1965, מנחם סוליאלי ומשה ברכוז, א-כ, עמוד 289
(ציון חְלַח במפה להלן הוא של האזור הכללי שבין שתי בירות אלה).
פרקים המזכירים את חְלַח
ציטוטים נבחרים