חרבת צפצפות המזוהה עם עֵין דּוֹר המקראית
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים
: חרבת צפצפות
עֵין דּוֹר במקרא
בערב הקרב של שָׁאוּל עם הפלישתים, חשש שָׁאוּל מתוצאות הקרב, והלך ממחנה יִשְׂרָאֵל שבַּגִּלְבֹּעַ אל בַּעֲלַת אוֹב ששכנה בעֵין דּוֹר כדי לבקש שתעלה לו את שְׁמוּאֵל מהמתים
המשורר אָסָף מבקש מה' במזמור תְּהִלִּים פרק פ"ג שיכה את אויבי העם כמו שהכה את צבאות מִדְיָן, סִיסְרָא ויָבִין, וכמו שאחרי קְרָב ליד עֵין דֹּאר האויבים הושמדו וגוויותיהם הרבות היו כמו זֶבֶל\דֹּמֶן לאדמה
ברשימת ערי הגבול של נחלת שבט מְנַשֶּׁה נזכרת "עֵין דֹּר" בין דֹאר לבין תַעְנַךְ ומְגִדּוֹ. נאמר גם שערים אלו נכללו בנחלת שבט מְנַשֶּׁה למרות ששכנו באזור של ערי יִשָּׂשכָר, ושבְּנֵי מְנַשֶּׁה לא הצליחו לכבוש אותן ושתושביהם הכנענים המשיכו לשבת בהן ולהעלות מס לבני מְנַשֶּׁה כשאלה התחזקו מספיק
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ח פסוקים ד-ז: ד
וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ.
ה
וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּרָא וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד.
ו
וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּיהוָה וְלֹא עָנָהוּ יְהוָה גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִם.
ז
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר.
. שְׁמוּאֵל אמנם הופיע, אבל גער בשָׁאוּל, והודיע לו שלמחרת הוא ובניו ימותו ושצבא יִשְׂרָאֵל יינגף, כפי שאמנם קרה.
המשורר אָסָף מבקש מה' במזמור תְּהִלִּים פרק פ"ג שיכה את אויבי העם כמו שהכה את צבאות מִדְיָן, סִיסְרָא ויָבִין, וכמו שאחרי קְרָב ליד עֵין דֹּאר האויבים הושמדו וגוויותיהם הרבות היו כמו זֶבֶל\דֹּמֶן לאדמה
[^]תְּהִלִּים פרק פ"ג פסוקים י-י"א: י
עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן.
יא
נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה.
. קרב ליד עֵין דֹּאר לא נזכר במקום אחר במקרא, וההשערה המקובלת היא שמדובר בקרב של גִּדְעוֹן במדיינים (הנזכרים כאמור בפסוק שבתְּהִלִּים)[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 208
. לקראת קרב זה חנו גִדְעוֹן וצבאו בעֵין חֲרֹד ומדין מצפון לגִּבְעַת הַמּוֹרֶה[^]שׁוֹפְטִים פרק ז פסוק א: א
וַיַּשְׁכֵּם יְרֻבַּעַל הוּא גִדְעוֹן וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּחֲנוּ עַל עֵין חֲרֹד וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה לוֹ מִצָּפוֹן מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה בָּעֵמֶק.
.
ברשימת ערי הגבול של נחלת שבט מְנַשֶּׁה נזכרת "עֵין דֹּר" בין דֹאר לבין תַעְנַךְ ומְגִדּוֹ. נאמר גם שערים אלו נכללו בנחלת שבט מְנַשֶּׁה למרות ששכנו באזור של ערי יִשָּׂשכָר, ושבְּנֵי מְנַשֶּׁה לא הצליחו לכבוש אותן ושתושביהם הכנענים המשיכו לשבת בהן ולהעלות מס לבני מְנַשֶּׁה כשאלה התחזקו מספיק
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ז פסוקים י"א-י"ג: יא
וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת.
יב
וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת.
יג
וַיְהִי כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ.
. אך עֵין דֹּר משוערת כאמור כנמצאת באזור גִּבְעַת הַמּוֹרֶה והגִּלְבֹּעַ, כלומר בנחלת יִשָּׂשכָר באזור שאינו קשור לשאר ערי הגבול של שבט מְנַשֶּׁה הנזכרות בפסוק שביְהוֹשֻׁעַ-י"ז, ואין עדויות שעֵין דֹּר היתה עיר כנענית חשובה כמו שאר הערים שברשימה זו[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 188
. ההשערה היא לכן שעֵין דֹּר נזכרת כאן בטעות בשל האזכור הסמוך של דֹאר, או שמדובר אולי באתר כלשהו הקשור בדֹאר[3]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 168.
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 209
.
זיהוי המקום
על פי האזכורים של עֵין דּוֹר במקרא משתמע כאמור שהיא שכנה באזור גִּבְעַת הַמּוֹרֶה והגִּלְבֹּעַ. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) מצויין שעֵין דּוֹר היתה בימיו יישוב גדול במרחק 4 מילים מדרום להר תָּבֹר ובסמוך לנעין. באזור זה נמצאות כיום חורבות של הכפר הערבי לשעבר אִנְדוּר אשר שימר את שמה של עֵין דּוֹר המקראית (ראו במפה). אבל לא נמצאו באִנְדוּר ממצאים המוקדמים מהתקופה הרומית, כך שהזיהוי אינו מתאשר, וכיום מקובל לזהות את האתר של עֵין דּוֹר עם חורבת צפצפות (ח'רבת א-צפצפה) הנמצאת כק"מ מצפון מזרח לאִנְדוּר
[8]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 208
. חורבת צפצפות נמצאת על תל קטן שלידו נובע מעין, ונמצאו בה חרסים החל מהתקופה הכלכוליתית, וכולל מתקופת הברונזה הקדומה והמאוחרת (הכנענית) ומתקופת הברזל (הישראלית) והפרסית (שיבת ציון), ומתקופות מאוחרות יותר, כולל בית בד מהתקופה הביזנטית והערבית הקדומה.
פרקים המזכירים את עֵין דּוֹר
ציטוטים נבחרים