חורבת צלית
|
|
רמת זיהוי
: 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים
: חורבת צלית
אֶלְתּוֹלַד במקרא
אֶלְתּוֹלַד נזכרת ברשימת הערים במחוז הַנֶּגֶב של נחלת שבט יְהוּדָה, אחרי עָצֶם ולפני כְסִיל וְחָרְמָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים כ"א, כ"ט-ל: כא
וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.
... כט
בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָצֶם.
ל
וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל וְחָרְמָה.
. רוב הערים ברשימה זו נכללו בסופו של דבר בנחלת שבט שִׁמְעוֹן אשר קיבל כ 17 ערים בתוך נחלת יְהוּדָה, כי יְהוּדָה קיבל נחלה גדולה יחסית לגודלו[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוק א: א
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה.
. כך אֶלְתּוֹלַד נזכרת גם ברשימת ערי שִׁמְעוֹן - שוב אחרי עָצֶם ולפני בְתוּל (במקום כְסִיל) וְחָרְמָה[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים א-ד: א
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה.
ב
וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר שֶׁבַע וְשֶׁבַע וּמוֹלָדָה.
ג
וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה וָעָצֶם.
ד
וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל וְחָרְמָה.
. אֶלְתּוֹלַד נזכרת בשם "תוֹלָד" ברשימת ערי שִׁמְעוֹן שבספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים, שוב אחרי עֶצֶם ולפני בְתוּאֵל (במקום כְסִיל\בְתוּל) וחָרְמָה[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוקים כ"ד, כ"ט-ל: כד
בְּנֵי שִׁמְעוֹן נְמוּאֵל וְיָמִין יָרִיב זֶרַח שָׁאוּל.
... כט
וּבְבִלְהָה וּבְעֶצֶם וּבְתוֹלָד.
ל
וּבִבְתוּאֵל וּבְחָרְמָה וּבְצִיקְלָג.
.
זיהוי המקום
אֶלְתּוֹלַד נזכרת בכתובת חרס (אוסטרקון) שנמצאה בבְּאֵר שָׁבַע
אתר צפוני יותר שהוצע כזיהוי אפשרי לאֶלְתּוֹלַד הוא חורבת צלית (ח'רבת א-צלנתה - ראו תמונה ומפה) בסמוך ליישוב מיתר. בחורבת צלית נמצאו אמנם כלי צור קדומים וחרסים מהתקופה הישראלית, אך בעיקר שרידים ליישוב ולמצודה שהתקיימו בין המרד הגדול ברומאים (אמצע מאה 1 לספירה) ועד לסוף מרד בר-כוכבא (135 לספירה), כך שגם זיהוי זה לאֶלְתּוֹלַד אינו מבוסס עדיין.
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 55
כך שמשערים שאתר של אֶלְתּוֹלַד נמצא במרחב של בְּאֵר שָׁבַע. כך גם משתמע מהאתרים שהוצעו באזור שממזרח לבאר שבע עבור שאר הערים הנזכרות יחד עם אֶלְתּוֹלַד בין ערי שִׁמְעוֹן. בכל זאת כל ההזיהויים שהוצעו לאֶלְתּוֹלַד הם בגדר השערה. כך הוצעה חֻרֵיבֶּת אֶל-וַטֶן (ראו מפה)[2]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 150.
הנמצאת על תל החולש על צֹמֶת דרכים קדומות, ובו נמצאו בין השאר ממצאים מהתקופה הישראלית (ברזל ב') והפרסית, וגם מתקופות מאוחרות יותר. אך אֶל-וַטֶן מזוהה גם (בסבירות גבוהה יותר אולי) עם מוֹלָדָה, הנזכרת גם היא יחד עם אֶלְתּוֹלַד ברשימת ערי שִׁמְעוֹן[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק כ"ו: כו
אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָה.
כיוון ש"וַטֶן" משמעו "מולדת" בערבית. כמו כן הוצעו (ללא בסיס וודאי) ח'רבת רֻוַחַיַּה וח'רבת אֶרְקַה סַקְרַה באזור באר שבע[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 419
.
אתר צפוני יותר שהוצע כזיהוי אפשרי לאֶלְתּוֹלַד הוא חורבת צלית (ח'רבת א-צלנתה - ראו תמונה ומפה) בסמוך ליישוב מיתר. בחורבת צלית נמצאו אמנם כלי צור קדומים וחרסים מהתקופה הישראלית, אך בעיקר שרידים ליישוב ולמצודה שהתקיימו בין המרד הגדול ברומאים (אמצע מאה 1 לספירה) ועד לסוף מרד בר-כוכבא (135 לספירה), כך שגם זיהוי זה לאֶלְתּוֹלַד אינו מבוסס עדיין.
פרקים המזכירים את אֶלְתּוֹלַד
ציטוטים נבחרים