עַלַמַּפָּה

עיר כנענית באזור הַנֶּגֶב שנכבשה ו"הוחרמה" בידי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בימי ההתנחלות בארץ. המקרא מזכיר 3 פרשנויות שונות לשם "חָרְמָה". בבַּמִּדְבָּר פרק י"ד מסופר שה' העניש את העַם החונה בקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ שיאלץ לנדוד בַּמִּדְבָּר 40 שנה עד תום הדּוֹר, אך כמה מהם ניסו בכל זאת להתחיל במלחמות הכיבוש כנגד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, והאויב הכה אותם "עַד הַחָרְמָה". על פי המסופר בבַּמִּדְבָּר פרק כ"א, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ניסו לעלות לארץ מכוון דרום באזור קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ דרך "דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים". כשמֶלֶךְ עֲרָד שבנֶּגֶב שמע שהעַם מתקדם לכוון הַנֶּגֶב הוא תקף את בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ולקח שבויים. העַם נשבע שאם יביס את בני עֲרָד אז הוא ישמיד\יחרים את עָרֵיהֶם. ה' שמע ועשה שכך יקרה, ומקום הקרב נקרא מאז חָרְמָה. ארוע זה נזכר אח"כ שוב בסיכום מסעות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. לפי המסופר ב, בני שבט יְהוּדָה עזרו לבני שבט שִׁמְעוֹן לכבוש את אזור "צְפַת", וכיוון שהחרימו אותה נקראה העיר מאז בשם "חָרְמָה".

מלכי עֲרָד וחָרְמָה נמנים ברשימת המלכים ממערב לירדן שנכבשו בימי יְהוֹשֻׁעַ. חָרְמָה נזכרת בין ערי הַנֶּגֶב שבנחלת שבט יְהוּדָה. אח"כ נאמר ששבט שִׁמְעוֹן קיבל כ-17 ערים, ביניהן חָרְמָה, בתוך נחלת יְהוּדָה כי יְהוּדָה קיבל נחלה גדולה יחסית לגודלו.

בסיפורי עלילות דָוִד על הימים בהם ישב בצִקְלַג לפני שעלה למלוכה, מסופר שאחרי שהעֲמָלֵקִים תקפו ובזזו את צִקְלַג, דָוִד רדף אחריהם והביס אותם וחזר עם שלל רב. דָוִד חילק את השלל בין חייליו וגם בין "זִקְנֵי יְהוּדָה" מהמקומות שבהם שהה באזור יְהוּדָה, כולל בין זִקְנֵי חָרְמָה.

האתר של חָרְמָה המקראית לא זוהה בוודאות. מהאיזכורים השונים של המקום מסתבר שחָרְמָה היתה עיר כנענית באזור הַנֶּגֶב, בנחלת שבט שִׁמְעוֹן שבתוך שטחי נחלת יְהוּדָה, ולא הרחק מעֲרָד המקראית, שלפחות בתקופת המלוכה שכנה בוודאות בתל עֲרָד ממזרח לבְּאֵר שָׁבַע. באזור זה נמצאים שני תִּלִּים סמוכים מהתקופה הכנענית - תל משוש ותֵּל-מַלְחֲתָה, שניהם על גדות נחל בְּאֵר שָׁבַע (ראו במפה).

יוחנן אהרוני שחפר בתל משוש הציע את ההשערה שתל משוש הוא האתר של חָרְמָה, ותֵּל-מַלְחֲתָה הוא האתר המקורי של עֲרָד לפני שהישוב עבר לתל עֲרָד. תל משוש הוא למעשה אוסף של מספר אתרים הסמוכים לבארות קדומות על שתי גדות נחל בְּאֵר שָׁבַע. האתר כולל שרידי התיישבות וביצורים מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת (התקופה הכנענית), וישוב גדול ומפותח מתקופת הברזל (המשוערת כתקופת ההתנחלות של בְּנֵי יִשְׂרָאֵל).

יש המזהים את חָרְמָה עם אתרים אחרים, ובעיקר עם תֵּל-מַלְחֲתָה (כיום בתחום בסיס נבטים), כיוון שהוא יושב על הדרך הראשית מהדרום לכוון עֲרָד וחֶבְרוֹן, והממצאים שבו מעידים על רציפות התיישבותית בתקופה הכנענית ובתקופת ההתנחלות. שמו של התל ניתן לו אולי בעקבות הסחר במֶלַח שהובא מים-המֶלַח. התל סגלגל ובנוי בשתי מדרגות, ונמצאו בו שרידי התיישבות וביצורים, וממצאים רבים המצביעים על השפעה אדומית.