טבלת השמות המקראיים
שופט
זכר
גִּדְעוֹן שופט
(לפניו דְבוֹרָה, אחריו תּוֹלָע)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Gideon, the Biblical judge, wrings the dewy fleece. Autotype after F.J. Shields, 1877. See page for author, from Wellcome Images, see page for author [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
מקור השם
מלשון גדע, אולי כיון שגדע את כוחם של המדיינים או את מזבח הבעל, ונקרא גם בשם "יְרֻבַּעַל לֵאמֹר יָרֶב בּוֹ הַבַּעַל כִּי נָתַץ אֶת מִזְבְּחוֹ"
[^]שׁוֹפְטִים פרק ו פסוק ל"ב: לב וַיִּקְרָא לוֹ בַיּוֹם הַהוּא יְרֻבַּעַל לֵאמֹר יָרֶב בּוֹ הַבַּעַל כִּי נָתַץ אֶת מִזְבְּחוֹ.
.
גִּדְעוֹן במקרא
מלאך ה' נגלה לגִּדְעוֹן תחת עץ אֵלָה בעָפְרָה בעודו חובט חִטִּים וקרא לו להושיע את עם יִשְׂרָאֵל מהמדיינים שהיו מציקים להם כבר 7 שנים. גִּדְעוֹן טען שהוא קטן מדי וביקש הוכחה שמדובר במלאך ה'. הוא הלך להכין מנחה של גדי עזים, מאפה ומרק, והמלאך ביקש ממנו לשים את המנחה על סלע (מלבד את המרק שעליו היה לשפוך), נגע בה עם מקלו ויצאה אש ששרפה את המנחה. גִּדְעוֹן ועבדיו הרסו בלילה את מזבח הבעל ועץ האֲשֵׁרָה של אביו והעלו פר לעולה על גזרי העץ. מאז נקרא גדעון גם בשם יְרֻבַּעַל כיוון שהוא רב עם הַבַּעַל. גִּדְעוֹן ביקש שוב סימן שה' איתו בכך שגיזת צמר תהיה ספוגה בטל בעוד ששאר האדמה תהיה יבשה. כשהדבר התקיים למָּחֳרָת ביקש שוב גִּדְעוֹן שהגיזה תהיה הפעם יבשה בעוד ששאר האדמה תהיה ספוגת טל - וכך אמנם קרה.

המדיינים חנו מצפון לגִּבְעַת הַמּוֹרֶה בעוד גִדְעוֹן וצבאו חנו בעֵין חֲרֹד. ה' צווה לצמצם את צבא גִדְעוֹן כדי שלא יתפארו כאילו הניצחון הוא שלהם, וגִדְעוֹן קרא לפוחדים מהקרב שיעזבו ואח"כ צימצם עוד את צבאו לסה"כ 300 לוחמים שליקקו ככלב במי המעיין. גִדְעוֹן ירד בלילה עם עם פֻרָה נערו למחנה מדיין כדי לגלות את מחשבות האויב. בקצה המחנה המלא באדם וגמלים הם שמעו איש שסיפר לחברו על חלום שבו לֶחֶם התגלגל במחנה והפך אוהל, והחבר פירש את החלום בכך שה' ייתן לגִדְעוֹן את מחנה מדיין. צבא גִדְעוֹן עורר רעש ומהומה ואנשי מדיין נבהלו, הרגו זה את זה ונסו לעבר נהר היַרְדֵּן וגִדְעוֹן בעקבותיהם. בינתיים לכדו חייליו משבט אֶפְרַיִם את שְׁנֵי שָׂרֵי מִדְיָן אֶת עֹרֵב וְאֶת זְאֵב, והביאו את ראשיהם לגִדְעוֹן בעבר היַרְדֵּן.

גִדְעוֹן המשיך לרדוף אחרי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן בעבר היַרְדֵּן, וכשחלף ליד סֻכּוֹת ופְּנוּאֵל הוא ביקש מאנשיהם לֶחֶם לאנשיו העייפים, אך הם סירבו כיוון שעוד לא ברור היה אם גִּדְעוֹן אמנם ינצח. גִּדְעוֹן הפתיע את מחנה האויב מכוון מזרח ואחרי מרדף נוסף תפס את זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע, מפקדי מדיין. הוא חזר מנצח והעניש את זקני סֻכּוֹת בקוצים, ניתץ את המגדל של פְּנוּאֵל והרג את תושביה. גִדְעוֹן קרא לבכורו יֶתֶר להרוג את זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע, אך בנו נרתע מהמעשה והם ביקשו שגִּדְעוֹן יהרוג אותם והוא עשה זאת.

בני ישראל קראו לגִּדְעוֹן למשול בהם אך הוא טען שרק ה' ימשול בהם. גִּדְעוֹן ביקש מכולם לתרום נזמי זהב מתוך שלל המלחמה, והכין מהם ומשלל נוסף שנאסף אפוד שהוא הציג בעָפְרָה עירו, והאפוד נעשה עם הזמן למוקד של עבודה זרה. גִּדְעוֹן שפט את יִשְׂרָאֵל 40 שנה ונקבר בעָפְרָה. היו לו 70 בנים מלבד אֲבִימֶלֶךְ בן פילגשו משְׁכֶם, ששפט אחרי אביו והרג את כל אֶחָיו בני גִּדְעוֹן (מלבד את יוֹתָם).
פרקים המזכירים את גִּדְעוֹן
ציטוטים נבחרים
אילן יוחסין