עַלַמַּפָּה

נְחֶמְיָה קיבל רשות וסיוע מאַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא מלך פָּרַס לבנות את חומות יְרוּשָׁלַיִם, אך כשהגיע ליְרוּשָׁלַיִם הוא נאלץ לפעול בהסתר בשל התנגדות ראשי המחוזות השכנים כולל סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי, טוֹבִיָּה הָעַמֹּנִי וגֶשֶׁם הָעַרְבִי, אשר לעגו למתכנני העבודות ואף האשימו אותם במרד במֶּלֶךְ. נְחֶמְיָה ענה להם שה' לצידם ושללועגים לא יהיה חלק ביְרוּשָׁלַיִם . כשהחלו בפועל העבודות על החומה, כעס סַנְבַלַּט ולעג לבונים היהודים לפני אנשיו בשֹׁמְרוֹן. טוֹבִיָּה שהיה אז אצל סַנְבַלַּט הצטרף ללעג וצחק שאפילו שועל יוכל לפרוץ את החומות הנבנות.

כשהתקדמו העבודות על החומה, כעסו שכני יְהוּדָה, כולל סַנְבַלַּט, טוֹבִיָּה, הָעַרְבִים, הָעַמֹּנִים וְהָאַשְׁדּוֹדִים, והתאחדו כדי לסכל את העבודות על ידי התגנבות בסתר ופגיעה בבונים. היהודים תושבי המחוזות השכנים גילו את המזימה לבונים, ונְחֶמְיָה אירגן שמירה על אזור העבודות. כשהחומה כבר היתה כמעט מוכנה (מלבד דלתות השערים) הזמינו האויבים השכנים את נְחֶמְיָה לפגישה עימם אך הוא חשש ממזימה ודחה אותם 4 פְּעָמִים. בפעם ה-5 שלח סַנְבַלַּט שליח עם אִגֶּרֶת פומבית והאשים בה את היהודים שהם בונים את החומות עם כוונת מרד ואת נְחֶמְיָה בשאיפה למלכות. סַנְבַלַּט הזמין שוב את נְחֶמְיָה אך נְחֶמְיָה הכחיש לחלוטין את כל ההאשמות, וטען שלמעשה סַנְבַלַּט מבקש רק לעקב את הבנייה.

שְׁמַעְיָה שהיה מסתגר בביתו הזהיר את נְחֶמְיָה ממתנקשים וייעץ לו להסתגר יחד איתו בהיכל המקדש, אך נְחֶמְיָה ענה שאינו נוהג לברוח מסכנות, ואם יעז לבוא כך להיכל המקדש ה' יהרגו. הוא הבין ששְׁמַעְיָה נשכר על ידי טוֹבִיָּה וְסַנְבַלַּט כדי להכשילו ולהוציא לו שם רע כשייכנס כך למקדש, וביקש מה' לזכור את מעשי אויביו, כולל טוֹבִיָּה, סַנְבַלַּט, ונוֹעַדְיָה הנביאה.

נְחֶמְיָה ראה בכעס את מנהג נישואי התערובת אשר הוביל לילדים שאינם דוברים עברית, וביניהם המקרה של בנו של יוֹיָדָע הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שנישא לבתו של סַנְבַלַּט. המתבוללים נשבעו לחדול מנישואי תערובת של ילדיהם להבא, ונְחֶמְיָה גירש את בנו של יוֹיָדָע מיְרוּשָׁלַיִם.

נְחֶמְיָה הזכיר את הקשר של סַנְבַלַּט לשֹׁמְרוֹן, ואמנם ידוע מתגליות ארכיאולוגיות ומכתבים היסטוריים על כמה פחות\מושלים בשם סַנְבַלַּט אשר משלו על מחוז שֹׁמְרוֹן מטעם האימפריה הפַּרְסִית. במכתב ששלחו יהודי יֵב (האי אלפנטין שעל הנילוס בדרום מִצְרַיִם) לבגוהי הפחה של יְהוּדָה בשנה ה-17 לדָּרְיָוֶשׁ ה-2 (408 לפנה"ס), ביקשו בני הקהילה סיוע בשיקום המקדש שהקימו ביֵב, והזכירו שכבר שלחו מכתב דומה לדליה ושלמיה בני סַנְבַלַּט פחת שֹׁמְרוֹן. ההשערה היא שמדובר בבני סַנְבַלַּט שמשלו בשם אביהם הזקן שמשל כפחת שֹׁמְרוֹן עוד מימי נְחֶמְיָה. במערה בואדי דליה שבדרום-מזרח השומרון נמצאו מעל 200 שלדי משפחות שהסתתרו ונהרגו שם, ולפי כ-40 פאפירוסים שנמצאו במקום מסתבר שמדובר בקהילה שומרונית שנרדפה בשלהי התקופה הפרסית, בימי דָּרְיָוֶשׁ ה-3 מלך פָּרַס והכיבוש של הארץ בידי אלכסנדר מוקדון. בכמה מהפפירוסים נזכרים יהו בן סַנְבַלַּט פחת שֹׁמְרוֹן, ישוע בר\בן-סַנְבַלַּט, וכמשוער גם חנניהו בן סַנְבַלַּט, וההשערה היא שמדובר בשני מושלים בשם סַנְבַלַּט שמשלו בשֹׁמְרוֹן, האחד לפני שנת 354 לפנה"ס והשני בימי דָּרְיָוֶשׁ ה-3 ואלכסנדר מוקדון .

סַנְבַלַּט זה האחרון נזכר גם אצל יוספוס, אשר מספר שסַנְבַלַּט בא לעיר צֹר כדי לקבל שם על עצמו את שלטון אלכסנדר המנצח, ואף תרם לאלכסנדר אלפי חיילים שעזרו לו אח"כ בכיבוש מִצְרַיִם, וקיבל את אישורו של אלכסנדר להקמת מקדש שומרוני בהר גְּרִזִים. יוספוס גם מספר שסַנְבַלַּט היה ממוצא כּוּתי (הכינוי לשומרונים שהוגלו לשֹׁמְרוֹן תחת האימפריה האשורית). השומרונים וסַנְבַלַּט עדיין לא נבדלו לגמרי מהיהודים באותה תקופה, כפי שמשתמע מנישואי בתו של סַנְבַלַּט לבנו של יוֹיָדָע הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל ביְרוּשָׁלַיִם, וגם משמותיהם של בָּנָיו - דליה ושלמיה, שנזכרו כאמור במכתב של קהילת יהודי יֵב.