עיר
אַשְׁדּוֹד
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

תל אשדוד. By Ori~, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
תֵּל אַשְׁדּוֹד
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Ashdod Yam, Israel. By I, David Shay, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
שרידי המצודה האיסלאמית\צלבנית באַשְׁדּוֹד-יָם
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים : אִסְדּוּד
אַשְׁדּוֹד במקרא
אַשְׁדּוֹד היתה אחת מ-5 ערי\סַרְנֵי הפְּלִשְׁתִּים, שכללו גם את עַזָּה, אַשְׁקְלוֹן, גַת, ועֶקְרוֹן. אַשְׁדּוֹד שכנה בחֶבֶל הַיָּם ומוצא הפלישתים שישבו בה היה באי כְּרֵתִים
[^]צְפַנְיָה פרק ב פסוקים ד-ה: ד כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה אַשְׁדּוֹד בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר. ה הוֹי יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְהוָה עֲלֵיכֶם כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יוֹשֵׁב.
. יְהוֹשֻׁעַ השמיד את הענקים ואת עריהם מלבד אלה שנותרו בעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוקים כ"א-כ"ב: כא וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ. כב לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ.
, ואַשְׁדּוֹד נזכרת יחד עם שאר ערי הפְלִשְׁתִּים ברשימת "הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת" - כלומר אזורים בארץ המובטחת שעוד נשאר לרשת אותם אחרי ימי ההתנחלות
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוקים א-ג: א וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ. ב זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת כָּל גְּלִילוֹת הַפְּלִשְׁתִּים וְכָל הַגְּשׁוּרִי. ג מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים.
. עֶקְרוֹן, אַשְׁדּוֹד, עַזָּה וְחַצְרֵיהֶן נכללו רישמית בגבולות של נחלת שבט יְהוּדָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים מ"ה-מ"ז: מה עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ. מו מֵעֶקְרוֹן וָיָמָּה כֹּל אֲשֶׁר עַל יַד אַשְׁדּוֹד וְחַצְרֵיהֶן. מז אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד נַחַל מִצְרָיִם וְהַיָּם הגבול [הַגָּדוֹל] וּגְבוּל.
.

שבט יְהוּדָה כבש אֶת עֶקְרוֹן וְאֶת גְּבוּלָהּ ביחד עם שאר ערי הפְלִשְׁתִּים
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוק י"ח: יח וַיִּלְכֹּד יְהוּדָה אֶת עַזָּה וְאֶת גְּבוּלָהּ וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת גְּבוּלָהּ וְאֶת עֶקְרוֹן וְאֶת גְּבוּלָהּ.
, אך בימי עֵלִי ושְׁמוּאֵל אַשְׁדּוֹד היתה עיר פְלִשְׁתִּית. אחרי נצחון הפְלִשְׁתִּים על בני ישראל בקרב אֶבֶן הָעֵזֶר בימי עֵלִי, הם לקחו כשלל את ארון הברית ושמרו אותו במקדש דגון שבאַשְׁדּוֹד. בבוקר גילו הפְלִשְׁתִּים את פסל דגון נפול עם פניו ארצה. הם השיבו אותו למקומו, אך למחרת מצאו את ראש הפסל ואת ידיו הכרותות במפתן המקדש. לכן איש לא דורך על מפתן זה "עַד הַיּוֹם הַזֶּה"
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ה פסוקים א-ה: א וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר אַשְׁדּוֹדָה. ב וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ בֵּית דָּגוֹן וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ אֵצֶל דָּגוֹן. ג וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה וַיִּקְחוּ אֶת דָּגוֹן וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ. ד וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל הַמִּפְתָּן רַק דָּגוֹן נִשְׁאַר עָלָיו. ה עַל כֵּן לֹא יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגוֹן וְכָל הַבָּאִים בֵּית דָּגוֹן עַל מִפְתַּן דָּגוֹן בְּאַשְׁדּוֹד עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
. ה' הכה את אנשי אַשְׁדּוֹד בטחורים עד ששלחו את הארון לגַּת בעצת מנהיגי העם. ה' הכה גם את תושבי גַּת ששלחו את הארון לעֶקְרוֹן, ותושבי עֶקְרוֹן שחששו מפגיעתו החזירו את הארון לבני ישראל בבֵּית-שֶׁמֶשׁ, יחד עם מנחת טְחֹרֵי זָּהָב.

המאבקים בין בני ישראל לפְּלִשְׁתִּים נמשכו עוד שנים רבות, ואזורים בפְלֶשֶׁת וביְהוּדָה עברו מדי פעם מִיָּד לַיָּד. פְלֶשֶׁת נכללה בממלכת שְׁלֹמֹה שגבולה הדרומי הגיע עד עַזָּה
[^]מְלָכִים-א פרק ה פסוק ד: ד כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב.
. גם עֻזִּיָּהוּ מלך יְהוּדָה כבש מהפְּלִשְׁתִּים את גַּת, את יַבְנֵה ואת אַשְׁדּוֹד (שהיו מוקפות בחומות), ובנה ערים חדשות באַשְׁדּוֹד ובפְלֶשֶׁת
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ו פסוק ו: ו וַיֵּצֵא וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּפְרֹץ אֶת חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֵה וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד וַיִּבְנֶה עָרִים בְּאַשְׁדּוֹד וּבַפְּלִשְׁתִּים.
. בימי המלך אָחָז התאוששו הפְּלִשְׁתִּים ואף כבשו אזורים נרחבים ביְהוּדָה
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ח פסוק י"ח: יח וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה וַיִּלְכְּדוּ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת הַגְּדֵרוֹת וְאֶת שׂוֹכוֹ וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת תִּמְנָה וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת גִּמְזוֹ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
, ונראה שאַשְׁדּוֹד נשארה בשלטון פְּלִשְׁתִי רוב ימי הממלכה, אבל סבלה גם היא, כמו שאר פְלֶשֶׁת ויְהוּדָה מכיבושים של מלכי האימפריות השכנות. כך מסופר בספר יְשַׁעְיָהוּ על שר הצבא "תַרְתָּן" שכבש את אַשְׁדּוֹד בשם סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק כ פסוק א: א בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹח אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ.
.

נביאי ישראל הרבו לנבא חורבן לאַשְׁדּוֹד בשל חטאי תושביה, בעיקר כנגד בני ישראל. כך הנביא עָמוֹס חזה חורבן לאַשְׁדּוֹד ולארמונותיה ולשאר ערי הפלישתים בשל פשעיהם, ובעיקר על שהגלו והסגירו את כל תושבי המקומות שכבשו לאֱדוֹם
[^]עָמוֹס פרק א פסוקים ו-ח: ו כֹּה אָמַר יְהוָה עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל הַגְלוֹתָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לְהַסְגִּיר לֶאֱדוֹם. ז וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת עַזָּה וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ. ח וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מֵאַשְׁדּוֹד וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מֵאַשְׁקְלוֹן וַהֲשִׁיבוֹתִי יָדִי עַל עֶקְרוֹן וְאָבְדוּ שְׁאֵרִית פְּלִשְׁתִּים אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה.
[^]עָמוֹס פרק ג פסוק ט: ט הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ.
. צְפַנְיָה ניבא חורבן לפלישתים כשעריהם ובתיהם ההרוסים יהפכו למרעה צאן לבני יְהוּדָה השבים לארצם
[^]צְפַנְיָה פרק ב פסוקים ד-ז: ד כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה אַשְׁדּוֹד בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר. ה הוֹי יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְהוָה עֲלֵיכֶם כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יוֹשֵׁב. ו וְהָיְתָה חֶבֶל הַיָּם נְו‍ֹת כְּרֹת רֹעִים וְגִדְרוֹת צֹאן. ז וְהָיָה חֶבֶל לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה עֲלֵיהֶם יִרְעוּן בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן כִּי יִפְקְדֵם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְשָׁב שבותם [שְׁבִיתָם].
, ויִרְמְיָהוּ לקראת סוף בית ראשון כלל את אַשְׁדּוֹד ברשימה ארוכה של ארצות הגויים שה' ישקה מכּוֹס יין הזעם
[^]יִרְמְיָהוּ פרק כ"ה פסוקים י"ז, כ: יז וָאֶקַּח אֶת הַכּוֹס מִיַּד יְהוָה וָאַשְׁקֶה אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי יְהוָה אֲלֵיהֶם. ... כ וְאֵת כָּל הָעֶרֶב וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ הָעוּץ וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת עַזָּה וְאֶת עֶקְרוֹן וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד.
. בימי שיבת ציון ניבא זְכַרְיָה שבאַשְׁדּוֹד ימלוך מַמְזֵר אשר יוכה ע"י ה' בעוד שאר ארצות הפלישים יפלו בידי יהוּדָה
[^]זְכַרְיָה פרק ט פסוקים ו-ז: ו וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים. ז וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי.
.

בימי שיבת ציון קידם נְחֶמְיָה את מלאכת שיקום חומות יְרוּשָׁלַיִם, למורת רוחם של עמי האזור, כולל "הָעַרְבִים וְהָעַמֹּנִים וְהָאַשְׁדּוֹדִים" המודאגים
[^]נְחֶמְיָה פרק ד פסוק א: א וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁמַע סַנְבַלַּט וְטוֹבִיָּה וְהָעַרְבִים וְהָעַמֹּנִים וְהָאַשְׁדּוֹדִים כִּי עָלְתָה אֲרוּכָה לְחֹמוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם כִּי הֵחֵלּוּ הַפְּרֻצִים לְהִסָּתֵם וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד.
. אח"כ נְחֶמְיָה ראה בדאגה את מנהג נישואי התערובת של בני העם עם נשות אַשְׁדּוֹד, עַמּוֹן, ומוֹאָב, שהובילו לילדים שאינם דוברים עברית
[^]נְחֶמְיָה פרק י"ג פסוקים כ"ג-כ"ד: כג גַּם בַּיָּמִים הָהֵם רָאִיתִי אֶת הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אשדודיות עמוניות [אַשְׁדֳּדִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת] מוֹאֲבִיּוֹת. כד וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם.
.
זיהוי המקום
האתר של אַשְׁדּוֹד הפלישתית היה בתל אַשְׁדּוֹד, שם שכנה עד 1948 העיירה הערבית איסְדוּד אשר שימרה את שמה של העיר המקראית. התל כלל מתחם גבוה ("האקרופוליס") ועיר תחתונה מסביבו, עם שטח כולל של כ-380 דונם, והוא מרוחק ק"מ-ים ספורים מהחוף ומהנמלים הקדומים ששרתו את העיר בתל מוֹר ובאַשְׁדּוֹד-יָם (ראו במפה).

היישוב המשמעותי הראשון בתל אַשְׁדּוֹד הוא מתקופת הברונזה התיכונה בה שלטו בני החיקסוס במִצְרַיִם
[*]החיקסוס היו זרים שהשתלטו על מִצְרַיִם במאה ה-18 לפנה"ס, ושלטו בה כ-160 שנים עד שגורשו ממנה בימי פרעה יעחמס הראשון.
. היישוב התרכז אז בעיר העליונה שבוצרה עם חומה וחלקלקה. במאות ה-16-15 לפנה"ס נוסד היישוב בתֵּל מוֹר ליד הנמל של אַשְׁדּוֹד. תֵּל מוֹר שוכן בגדה הצפונית של נחל לכיש ליד הישפכו לים, והמצודה הקדומה שהיתה בו שלטה על "דרך הים" - דרך מסחר קדומה שהובילה ממצרים צפונה לאזור סוריה. לפי הממצאים שבמקום מסתבר שהנמל סחר עם מצרים, קפריסין, ופיניקיה.

אַשְׁדּוֹד הכנענית חרבה בסוף המאה ה-13 לפנה"ס, ונכבשה סופית בידי הפלישתים בתקופת הברזל א' (סוף המאה ה-12 לפנה"ס), בערך בתקופת התנחלות בני ישראל בארץ. הפלישתים הרחיבו את היישוב גם לעיר התחתונה ונבנה בה המקדש לדגון. אַשְׁדּוֹד נכבשה עוד מספר פעמים בימי ממלכת יְהוּדָה (במאות ה-19 וה-8, אולי בימי הכיבושים של דָוִד ושל עֻזִּיָּהוּ הנזכרים במקרא.

תגלת פלאסר השלישי מלך אַשּׁוּר הטיל את מרות אַשּׁוּר על ערי פְלֶשֶׁת (734 לפנה"ס), אך אַשְׁדּוֹד מרדה וסַרְגוֹן השני מלך אַשּׁוּר הדיח את מַלְכָּהּ אַזֻרִ והכתיר במקומו את אחיו אַחִ'מִתִ (714 לפנה"ס). סַרְגוֹן גם ביצר את אַשְׁדּוֹד-יָם ("אָסדוּדימוּ") שעל החוף מול אַשְׁדּוֹד בכדי לשמש כנמל של מחוז אַשְׁדּוֹד. אַחִ'מִתִ הודח בתורו ע"י יווני בשם יַמַנִ, ואַשְׁדּוֹד עמדה בראש מרד בתמיכת פרעה שַׁבַּכַּה שכלל גם את יְהוּדָה, אדום ומואב. האחרונות נכנעו כנראה בזמן, אך אַשְׁדּוֹד נכבשה ע"י צבא סַרְגוֹן שחזר לאזור, הגלה רבים מתושביה, וסיפח את אַשְׁדּוֹד לאימפריה האשורית, יחד עם אַשְׁדּוֹד-יָם וערים נוספות בפְלֶשֶׁת (712 לפנה"ס)
[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 291
. בימי מסע העונשין של סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר ביְהוּדָה (701 לפנה"ס) אַשְׁדּוֹד היתה עדיין תחת השפעה אַשּׁוּרית תחת מלך מקומי בשם מִתִנְתִ, וסַנְחֵרִיב הרחיב את גבולות העיר על חשבון שפלת יְהוּדָה
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 751
. לתקופה האשורית שייך מתחם רחב ומוּגְבָּה שנחשף מצפון לתל והמשוער כארמון של הנציב האשורי.

אַשּׁוּר נחלשה במהלך המאה ה-7 לפנה"ס, בעוד מִצְרַיִם ובָּבֶל נאבקו על גורל האימפריה שלה. פרעה פסמתיך הראשון, שהוכתר למלך במצרים ע"י האַשּׁוּרים, כבש את אַשְׁדּוֹד אחרי 29 שנות מצור. אַשּׁוּר נפלה בסוף המאה בידי בָּבֶל וגם אַשְׁדּוֹד סופחה לאימפריה הבבלית בימי נְבוּכַדְנֶצַּר מלך בָּבֶל (605 לפנה"ס). בימי האימפריה הפרסית (שירשה את זו הבבלית) שוקמה אַשְׁדּוֹד והיתה לבירת מחוז שכלל גם אזורים בשפלת יהודה. אַשְׁדּוֹד (תחת השם "אַזוֹטוּס") המשיכה לשגשג גם בימי שלטון הממלכות ההלניסטיות (של בית תלמי ממצרים וסֵלֵאוּקוּס מסוריה לחילופין) עד כיבושה בימי החשמונאים, ושריפת מקדש בית דגון
[*]שנזכר במקרא בפרשת נדודי הארון - ראו למעלה
בידי יונתן החשמונאי. בימי השלטון הרומאי המשיכה אַשְׁדּוֹד לשגשג, עד שהבכורה עברה ליישוב שבנמל של אַשְׁדּוֹד-יָם הסמוכה במאה ה-4 לספירה. השרידים הנראים כיום באתר הם של מצודה איסלאמית קדומה ששופצה ושימשה אח"כ גם בתקופת הצלבנים (ראו צילום).
פרקים המזכירים את אַשְׁדּוֹד
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על אַשְׁדּוֹד באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.
טיולים באזור: גן לאומי תל אשדוד. באתר iNature.info - טבע ונופים בישראל
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel mor in ashdod. By Yaakov2, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
תֵּל מוֹר