עַלַמַּפָּה

רְחַבְעָם היה מלכה הראשון של ממלכת יְהוּדָה אחרי פילוג הממלכה בין יִשְׂרָאֵל ליְהוּדָה בעקבות מות שְׁלֹמֹה. רְחַבְעָם היה בנם של שְׁלֹמֹה בן דָוִד ושל נַעֲמָה הָעַמֹּנִית. בתרגום ה-70 מוסיפים שנַעֲמָה היתה בתו של חָנוּן מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, ואם כך, הרי שחָנוּן היה גם אביהם הקדמון של כל מלכי יְהוּדָה מבית דָוִד.

רְחַבְעָם עלה למלוכה בשְׁכֶם אחרי מות שְׁלֹמֹה כשהיה בן 41. כשהעם ביקש הקלה בעבודות שהוטלו עליהם בימי שְׁלֹמֹה, רְחַבְעָם ביקש שימתינו 3 ימים לתשובתו ובינתיים הוא נועץ בזקנים יועצי אביו שהמליצו לו להיענות לבקשת העם כדי שילכו אחריו בנאמנות. רְחַבְעָם לא אהב את עצת הזקנים והתייעץ גם עם ידידיו הצעירים בני גילו שהמליצו לו להשיב בגסות לעם ולהודיע שהוא אף יכביד עליהם את העבודות. ה' גרם לרְחַבְעָם לקבל את עצתם, כדי לקיים בכך את דברי הנביא אֲחִיָּה ליָרָבְעָם על פיצול הממלכה בעקבות חטא העבודה הזרה של שְׁלֹמֹה. שבטי יִשְׂרָאֵל מרדו ברְחַבְעָם, הרגו את גובה המיסים ששלח אליהם, והמליכו על עצמם את יָרָבְעָם. רְחַבְעָם גייס צבא מיְהוּדָה ובִּנְיָמִן אך שְׁמַעְיָה הנביא שכנע אותו ואת אנשיו להמנע ממלחמה כי ה' הוא שגרם למרד.

רְחַבְעָם מלך ביְרוּשָׁלַיִם ובנה וחיזק ערים נוספות כדי שיהיו עמידות בפני מצור ביהוּדָה וּבַשְּׁפֵלָה. הוא שָׂם מפקדים על הערים (ביניהם את בניו הרבים) ואגר בהן מזון וכלי נשק לקראת מצור אפשרי. רְחַבְעָם התחזק בממלכתו, בין השאר ע"י פליטים מממלכת יִשְׂרָאֵל, כולל כוהנים ולויים שהודחו בידי יָרָבְעָם ובאו לעבוד את ה' ביהוּדָה.

כך במשך 3 שנים רְחַבְעָם ויהוּדָה הלכו בדרכי ה' אבל אז הוא והעַם החלו לעזוב את תורת ה'. רְחַבְעָם חטא לה' בקידום הפולחן של אלילי הגויים של האזור עם בָּמוֹת ומַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים וקְדֵשִׁים. כעונש על כך, בשנה ה-5 למלכותו עלה פרעה שִׁישַׁק על יְרוּשָׁלַיִם. הוא בא בראש צבא רב לאומי ענק ולכד את ערי המצור שבנה רְחַבְעָם והגיע עד שערי יְרוּשָׁלַיִם. הנביא שְׁמַעְיָה הודיע למלך ולשָׂרִים ביְרוּשָׁלַיִם הנצורה שה' נטש אותם כיוון שהם נטשו אותו, ובעקבות הדברים חזרו כולם בתשובה ושְׁמַעְיָה בישר להם שה' לא ישמיד אותם ואת העיר לגמרי, אלא ישאיר להם פליטה. פרעה שִׁישַׁק עלה על יְרוּשָׁלַיִם ולקח את אוצרות המקדש והארמון, כולל את מגיני הזהב שעשה שְׁלֹמֹה. רְחַבְעָם שם במקומם מגיני נחושת לשָׂרֵי הָרָצִים שלו, שומרי הארמון, שהציגו אותם כל פעם שהמלך היה בא למקדש, ואח"כ היו מפקידים אותם בתאיהם.

רְחַבְעָם חזר שוב להתחזק, והמשיך למלוך בירושלים במשך סה"כ 17 שנה. לרְחַבְעָם היו 18 נשים ו-60 פלגשים, והוא זכה ל-28 בנים ו-60 בנות. הוא בחר באֲבִיָּה (בנו מאישתו האהובה מַעֲכָה) להיות יורש העצר של הממלכה. את שאר בניו הוא פיזר ברחבי הארץ כדי שיפקדו על ערי המצור שבנה, והוא גם נתן להם מזון רב ובחר להם נשים. תולדות רְחַבְעָם, כולל מלחמותיו ביָרָבְעָם תועדו בכתבי הנביאים שְׁמַעְיָה, ועִדּוֹ ובסֵפֶר "דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה". רְחַבְעָם מת ונקבר באחוזת הקבר של אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד ובנו אֲבִיָּם עלה למלוכה אחריו.