סיכום
תּוֹלָע בֶּן פּוּאָה בן שבט יִשָּׂשכָר שופט 23 שנה. יָאִיר הַגִּלְעָדִי שופט 22 שנה ולו 30 בנים. יִשְׂרָאֵל חוטאים וה' נותן אותם בידי בני עַמּוֹן.
תקציר
| השופט תּוֹלָע: תּוֹלָע בֶּן פּוּאָה בן בֶּן דּוֹדוֹ [*]"דּוֹדוֹ" הוא השם של אביו של פּוּאָה משבט יִשָּׂשכָר שופט את יִשְׂרָאֵל 23 שנה משָׁמִיר שבְּהַר אֶפְרָיִם. במותו הוא נקבר בְּשָׁמִיר. |
| א וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל תּוֹלָע בֶּן פּוּאָה בֶּן דּוֹדוֹ אִישׁ יִשָּׂשכָר וְהוּא יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר בְּהַר אֶפְרָיִם. ב וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. |
| השופט יָאִיר: יָאִיר הַגִּלְעָדִי שופט את יִשְׂרָאֵל 22 שנה ולו 30 בנים רוכבים על עֲיָרִים [*]עַיִר הוא חמור צעיר ולהם גם 30 עָרִים בגִּלְעָד אשר נקראות חוות יָאִיר[*]המילה "עֲיָרִים" מופיעה פעמיים בפסוק, והופעתה השנייה היא כנראה שיבוש או צורה נוספת של המילה "עָרִים". לכל אחד מ-30 הבנים היה עַיִר אחד וגם עִיר אחת . במותו הוא נקבר בקָמוֹן. |
| ג וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. ד וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד. ה וַיָּמָת יָאִיר וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן. |
| בני יִשְׂרָאֵל עוזבים את ה' ועובדים את האלוהים של עמי האזור. ה' כועס ונותן אותם בידי הפְּלִשְׁתִּים ובידי בני עַמּוֹן. |
| ו וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעַזְבוּ אֶת יְהוָה וְלֹא עֲבָדוּהוּ. ז וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד בְּנֵי עַמּוֹן. |
| הגויים הללו שברו\יִּרְעֲצוּ\יְרֹצְצוּ במשך 18 שנה את בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בתחילה האויבים לחמו בשבטים שישבו ממזרח לנהר היַרְדֵּן בגִּלְעָד, ובסופו של דבר בני עַמּוֹן עברו את היַרְדֵּן ולחמו גם עם השבטים שממערב לנהר, כולל עם יהוּדָה, בִנְיָמִין ואֶפְרָיִם. |
| ח וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁנָה הַהִיא שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד. ט וַיַּעַבְרוּ בְנֵי עַמּוֹן אֶת הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם גַּם בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד. |
| יִשְׂרָאֵל זועקים לה' ומתוודים שעזבו אותו לטובת אלים זרים. ה' מאשים אותם שלמרות כל הפעמים שהציל אותם מידי אויביהם [*]מִּצְרַיִם, הָאֱמֹרִי ובני עַמּוֹן שממזרח ליַרְדֵּן, הפְּלִשְׁתִּים בדרום שפלת החוף וְהצִידוֹנִים בצפון, עֲמָלֵק שהציקו לעם עוד בימי המסע בַּמִּדְבָּר, ובני מָעוֹן שהיו עמים נודדים בדרום-מערב ממלכת יהוּדָה הם עוזבים אותו ועוברים לעבוד אלוהים זרים. לכן ה' ינטוש אותם והם יכולים לבקש עזרה מהאלים הזרים שבחרו להם.[*]עולם התנ"ך, ספר שׁוֹפְטִים עמ' 99. - ראו למשל בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוק מ"א
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוק מ"א: מא
וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה הַכְּתוּבִים בְּשֵׁמוֹת בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיַּכּוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֶת המעינים [הַמְּעוּנִים] אֲשֶׁר נִמְצְאוּ שָׁמָּה וַיַּחֲרִימֻם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתֵּיהֶם כִּי מִרְעֶה לְצֹאנָם שָׁם.
|
| י וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה לֵאמֹר חָטָאנוּ לָךְ וְכִי עָזַבְנוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים. יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן הָאֱמֹרִי וּמִן בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן פְּלִשְׁתִּים. יב וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן לָחֲצוּ אֶתְכֶם וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי וָאוֹשִׁיעָה אֶתְכֶם מִיָּדָם. יג וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים לָכֵן לֹא אוֹסִיף לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. יד לְכוּ וְזַעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם. |
| יִשְׂרָאֵל מודים בחטאם, מוסרים את גורלם ביד ה' ומבקשים את עזרתו כעת. הם מסירים את העבודה הזרה וחוזרים לעבוד את ה', אשר בעקבות זאת נהיה חסר-סבלנות\קצר-רוח לראות עוד את הסֵבֶל\עֲמַל של בני יִשְׂרָאֵל. |
| טו וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה חָטָאנוּ עֲשֵׂה אַתָּה לָנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ אַךְ הַצִּילֵנוּ נָא הַיּוֹם הַזֶּה. טז וַיָּסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם וַיַּעַבְדוּ אֶת יְהוָה וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל. |
| בְּנֵי עַמּוֹן נאספים וחונים בגִּלְעָד ויִשְׂרָאֵל נאספים וחונים במִצְפֵּה גִלְעָד. בני הגִלְעָד מחפשים לעצמם מנהיג שילחם עבורם בבְנֵי עַמּוֹן [*]בפרק הבא ימצא המנהיג - השופט יִפְתָּח . |
| יז וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה. יח וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג- ד | וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי... וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים |