וַיִּשְׁלַח אֵהוּד אֶת יַד שְׂמֹאלוֹ וַיִּקַּח אֶת הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ (כ"א)
וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר (ל"א)
|
|
סיכום
השופט עָתְנִיאֵל מושיע את יִשְׂרָאֵל מכּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם. השופט אֵהוּד בֶּן גֵּרָא מושיע את יִשְׂרָאֵל מעֶגְלוֹן מלך מוֹאָב בו הוא מתנקש. השופט שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת מכה את הפְלִשְׁתִּים.
תקציר
| ה' משאיר ליִשְׂרָאֵל אויבים בכנען כדי לאמן באומנות המִלְחָמָה את הדור החדש שלא התנסה במלחמות מול הכנענים בימי ההתנחלות. האויבים שהושארו כוללים את המושלים\סרנים של 5 ערי הפְלִשְׁתִּים [*]עַזָּה, אַשְׁדּוֹד, אַשְׁקְלוֹן, גת ועֶקְרוֹן , את עמי כְּנָעַן, את הפניקים\הצידונים, וְהַחִוִּים שישבו בהרי החֶרְמוֹן והַלְּבָנוֹן שבצפון הארץ ועד הגבול הצפוני שבלְבוֹא חֲמָת. |
| א וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ יְהוָה לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֵת כָּל מִלְחֲמוֹת כְּנָעַן. ב רַק לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם מִלְחָמָה רַק אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא יְדָעוּם. ג חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכָל הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת. |
| אויבים אלה הושארו גם כדי לנסות את העם בנאמנותם לתורת מֹשֶׁה. כך, ישבו בני יִשְׂרָאֵל בין כל העמים הנשארים הללו, אך הם חטאו בהתבוללות איתם ובעבודת אֱלֹהֵיהֶם ושכחו את ה'. |
| ד וַיִּהְיוּ לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה. ה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. ו וַיִּקְחוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם לָהֶם לְנָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם. ז וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָאֲשֵׁרוֹת. |
| השופט עָתְנִיאֵל: ה' מוכר את יִשְׂרָאֵל לידי כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם במשך 8 שנים עד שהם זועקים לעזרת ה' והוא שולח להם את השופט עָתְנִיאֵל אחיו הצעיר של כָלֵב. עָתְנִיאֵל מנצח את כּוּשַׁן והארץ שקטה בחייו 40 שנה עד שמת. |
| ח וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם וַיַּעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם שְׁמֹנֶה שָׁנִים. ט וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה וַיָּקֶם יְהוָה מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹשִׁיעֵם אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ. י וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה וַיִּתֵּן יְהוָה בְּיָדוֹ אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם וַתָּעָז יָדוֹ עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָיִם. יא וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיָּמָת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז. |
| השופט אֵהוּד: ישראל שוב חוטאים לה' והוא שולח כנגדם את עֶגְלוֹן מלך מוֹאָב אשר כובש בעזרת בני עַמּוֹן ועֲמָלֵק את עִיר הַתְּמָרִים [*]כנראה יְרִיחוֹ או צֹעַר? ומעביד את ישראל 18 שנה.
[^]
דְּבָרִים פרק ל"ד פסוק ג: ג
וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר.
. וראו גם שׁוֹפְטִים פרק א פסוק ט"ז
[^]
שׁוֹפְטִים פרק א פסוק ט"ז: טז
וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם.
. |
| יב וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב עַל יִשְׂרָאֵל עַל כִּי עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה. יג וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַעֲמָלֵק וַיֵּלֶךְ וַיַּךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּירְשׁוּ אֶת עִיר הַתְּמָרִים. יד וַיַּעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה. |
| בני יִשְׂרָאֵל זועקים לה' ששולח להם את אֵהוּד בֶּן גֵּרָא - מבִנְיָמִן. הוא מביא שַׁי\מִנְחָה לעֶגְלוֹן השמן\בָּרִיא מאוד ומחביא חרב קטנה\גמדית בעלת שני להבים\פֵיוֹת תחת בגדיו, בצד ימין (החשוד פחות והנוֹחַ לו יותר כיוון שהוא איטר יד ימינו - כלומר שְׂמָאלִי). |
| טו וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה וַיָּקֶם יְהוָה לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ מִנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב. טז וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת גֹּמֶד אָרְכָּהּ וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ. |
| אֵהוּד הקריב את המִנְחָה לעֶגְלוֹן, אשר אח"כ שולח\משחרר את אֵהוּד יחד עם כל שאר נושאי המנחות. |
| יז וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב וְעֶגְלוֹן אִישׁ בָּרִיא מְאֹד. יח וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְהַקְרִיב אֶת הַמִּנְחָה וַיְשַׁלַּח אֶת הָעָם נֹשְׂאֵי הַמִּנְחָה. |
| אבל אֵהוּד (שהגיע מאתר פולחן בגִּלְגָּל) משכנע את עֶגְלוֹן להוציא את שומריו מהחדר כי יש לו סוד לגלות לו, וכך נשאר עֶגְלוֹן לבדו בעֲלִיַּת המְּקֵרָה [*]חדר בקומה העליונה הקרירה, או הַמְּקֹרָה אולי בקורות או בקירות, כמו "עֲלִיַּת הקִיר" במְלָכִים-ב פרק ד פסוקים י-י"א . אֵהוּד קורא לעֶגְלוֹן לשמוע את הַמֶּסֶר הסודי שיש לו עבורו מה' (ושאותו קיבל מהַפְּסִילִים בגִּלְגָּל?), ועֶגְלוֹן (או אֵהוּד?) קם מכסאו.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ד פסוקים י-י"א: י
נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה.
יא
וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא שָׁמָּה וַיָּסַר אֶל הָעֲלִיָּה וַיִּשְׁכַּב שָׁמָּה.
|
| יט וְהוּא שָׁב מִן הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת הַגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר דְּבַר סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הָס וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו כָּל הָעֹמְדִים עָלָיו. כ וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וְהוּא יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה אֲשֶׁר לוֹ לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא. |
| אֵהוּד שולף בידו השמאלית את החרב הנמצאת כאמור בצידו הימני, ותוקע אותה בְּבִטְנוֹ של עֶגְלוֹן, עד שהחרב נבלעת בשומן גופו שמפריש את צואתו\הַפַּרְשְׁדֹנָה. |
| כא וַיִּשְׁלַח אֵהוּד אֶת יַד שְׂמֹאלוֹ וַיִּקַּח אֶת הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ. כב וַיָּבֹא גַם הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה. |
| אֵהוּד נועל את דלתות חדר עֲלִיַּת המְּקֵרָה ומספר שעֶגְלוֹן עושה בפנים את צְרָכָיו\מֵסִיךְ-אֶת-רַגְלָיו. עוזריו ממתינים לו עד שהם מתביישים להמתין עוד, פותחים את מנעול הדלת ומגלים את הגופה. |
| כג וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרוֹנָה וַיִּסְגֹּר דַּלְתוֹת הָעַלִיָּה בַּעֲדוֹ וְנָעָל. כד וְהוּא יָצָא וַעֲבָדָיו בָּאוּ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה נְעֻלוֹת וַיֹּאמְרוּ אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת רַגְלָיו בַּחֲדַר הַמְּקֵרָה. כה וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ פֹתֵחַ דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה וַיִּקְחוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ וַיִּפְתָּחוּ וְהִנֵּה אֲדֹנֵיהֶם נֹפֵל אַרְצָה מֵת. |
| בזמן שהם התמהמהו כך, אֵהוּד כבר עבר את מקום הַפְּסִילִים שבגִּלְגָּל ונמלט לשְּׂעִירָתָה [*]מקום שלא זוהה, על פי שמו מסתבר שהיה כנראה מיוער . כשהוא מגיע להר אֶפְרָיִם הוא מגייס את בני יִשְׂרָאֵל ומוביל אותם לקרב. |
| כו וְאֵהוּד נִמְלַט עַד הִתְמַהְמְהָם וְהוּא עָבַר אֶת הַפְּסִילִים וַיִּמָּלֵט הַשְּׂעִירָתָה. כז וַיְהִי בְּבוֹאוֹ וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֵּרְדוּ עִמּוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָהָר וְהוּא לִפְנֵיהֶם. |
| הם סוגרים את מעברות היַרְדֵּן ומכים 10,000 חיילים בריאים\שמנים של צבא מוֹאָב. מוֹאָב נכנעה והארץ שקטה 80 שנה. |
| כח וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי כִּי נָתַן יְהוָה אֶת אֹיְבֵיכֶם אֶת מוֹאָב בְּיֶדְכֶם וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו וַיִּלְכְּדוּ אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְמוֹאָב וְלֹא נָתְנוּ אִישׁ לַעֲבֹר. כט וַיַּכּוּ אֶת מוֹאָב בָּעֵת הַהִיא כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ כָּל שָׁמֵן וְכָל אִישׁ חָיִל וְלֹא נִמְלַט אִישׁ. ל וַתִּכָּנַע מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא תַּחַת יַד יִשְׂרָאֵל וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ שְׁמוֹנִים שָׁנָה. |
| השופט שַׁמְגַּר: השופט שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת מכה 600 פלישתים במַלְמַד הַבָּקָר [*]כלי דוקרני לדרבון בָּקָר . |
| לא וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר וַיֹּשַׁע גַּם הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט- י | ... אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז... וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה |
| כ"א- כ"ב | וַיִּשְׁלַח אֵהוּד אֶת יַד שְׂמֹאלוֹ, וַיִּקַּח אֶת הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ, וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ. וַיָּבֹא גַם הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב, כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ, וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה. |
| ל"א | וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר, וַיֹּשַׁע גַּם הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל. |