כיבוש צור
עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת
|
סיכום
ה' יושב גם בארצות הגויים, כיוון שעיני כל בני האדם נשואות אליו. הוא יכה את אוצרות צור בים, ויסיר מפי מלכי הפלישתים את האיומים ואת בשר הפיגולים. קריאה לשמחה בירושלים על בוא המלך (המשיח) שיבוא רכוב על חמור, וידבר בשָׁלוֹם לגויים. ה' יעשה מהעַם כלי מלחמה שבה הם יכו את יָוָן. העַם יהיה לו אז כמו אבני כתר מנצנצות, הבחורים יהיו יפים כדָּגָן, והבתולות כמו גפן מניבה.
תקציר
נבואה על ה' היושב גם בארצות הגויים (כמו חַדְרָךְ, ודַמֶּשֶׂק) כיוון שעיני כל בני האדם נשואות אליו, כמו בני ישראל. כך גם בערים חֲמָת (הסמוכה לדַמֶּשֶׂק), בצֹר וְבצִידוֹן הידועה בחוכמתה. צֹר הקימה לעצמה ביצורים וצברה כסף רב כמו עפר או רפש. אבל ה' יכה את אוצרותיה (חֵילָהּ) בים, והיא תשרף באש. |
א מַשָּׂא דְבַר יְהוָה בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ כִּי לַיהוָה עֵין אָדָם וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. ב וְגַם חֲמָת תִּגְבָּל בָּהּ צֹר וְצִידוֹן כִּי חָכְמָה מְאֹד. ג וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר לָהּ וַתִּצְבָּר כֶּסֶף כֶּעָפָר וְחָרוּץ כְּטִיט חוּצוֹת. ד הִנֵּה אֲדֹנָי יוֹרִשֶׁנָּה וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ וְהִיא בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל. |
יראו זאת ויפחדו אַשְׁקְלוֹן (שתתרוקן מאדם), עַזָּה (שמלכה ימות), ועֶקְרוֹן (שתביט מבט מתבייש). באַשְׁדּוֹד ימלוך מַמְזֵר וה' יסיר מפיו את האיומים בשפיכת דָם, ואת בשר הפיגולים. גם הוא יפול בידי ה' וארצות הפלישים יפלו בידי יהוּדָה (כמו שנפלה יבוּס). ה' יגן על ביתו מצבאות ומפוגעים מזדמנים ומכובשים. |
ה תֵּרֶא אַשְׁקְלוֹן וְתִירָא וְעַזָּה וְתָחִיל מְאֹד וְעֶקְרוֹן כִּי הֹבִישׁ מֶבָּטָהּ וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תֵשֵׁב. ו וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים. ז וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי. ח וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָה מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב וְלֹא יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם עוֹד נֹגֵשׂ כִּי עַתָּה רָאִיתִי בְעֵינָי. |
קריאה לשמחה בירושלים על בוא המלך (המשיח) שיהיה צדיק ומושיע. הוא יהיה עָנִי ויבוא רכוב על חֲמוֹר או על עַיִר בֶּן אתון. ה' יסיר מישראל את כלי המלחמה (מרכבות, סוסים, וקשת) כי לא יהיה בהם עוד צורך. המלך ידבר בשָׁלוֹם לגויים וימשול ברחבי הארץ (העולם?). |
ט גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת. י וְהִכְרַתִּי רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם וְסוּס מִירוּשָׁלִַם וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ. |
ה' ישחרר את אסירי העַם (הגולים) מבור יבש, ישיב אותם למבצר מוגן, ויגמול להם עוד טובות נוספות. הוא יעשה מיְהוּדָה ומיִשְׂרָאֵל כלי מלחמה (ידרוך וימלא בהם את הקשת, ויעשה מהם חרב) שבה הם יכו את יָוָן (שאולי כבר שלטה בארץ בימי הנבואה). ה' גם כן ילחם עם חצים של ברקים, תקיעת שופר, והופעה בסערה. הוא יגן על העַם, שאבני הקלע שלו יכו ביָוָן, וישפכו את דמה (כמו המִּזְרָק ממנו "זרקו" את הדם על פינות המזבח במקדש). |
יא גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ. יב שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ. יג כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן וְשַׂמְתִּיךְ כְּחֶרֶב גִּבּוֹר. יד וַיהוָה עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי יְהֹוִה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן. טו יְהוָה צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם וְאָכְלוּ וְכָבְשׁוּ אַבְנֵי קֶלַע וְשָׁתוּ הָמוּ כְּמוֹ יָיִן וּמָלְאוּ כַּמִּזְרָק כְּזָוִיּוֹת מִזְבֵּחַ. |
ה' אז יושיע את העַם שיהיו לו כצֹאן וכמו אבני הכתר מנצנצות. בחורי העַם יהיו יפים כדָּגָן, והבתולות כמו גפן מניבה. |
טז וְהוֹשִׁיעָם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּצֹאן עַמּוֹ כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ. יז כִּי מַה טּוּבוֹ וּמַה יָפְיוֹ דָּגָן בַּחוּרִים וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
צִידוֹן
עַזָּה (1850-1851)
פרטי היוצר\ת
Goatherds with flock near Ashdod, Coloured lithograph by Louis Haghe after David Roberts. from Wellcome Images, see page for author [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons
תצפית על אַשְׁדּוֹד ב1843