פרטי היוצר\ת
Paul Hudson from United Kingdom [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
הָאַרְיֵה הַמֵּת (מארמון אשורבניפל בנינוה)
.jpg){kind=link}
סיכום
גורל כולם נתון בידי ה' ואינו ידוע. אבל לכולם, לצדיקם ולחוטאים כאחד, צפוי אותו סוף (המוות). ובכל זאת כלב חי טוב מאריה מת, כי לחיים יש לפחות בטחון (במותם), ואילו המתים אינם יודעים עוד דבר, וכל תאוותיהם נעלמו. לכן כדאי להינות מהחיים, ולהתייחס לכל יום כאל חג, לשמוח באשת אהבתך, ולחיות חיים פעילים, כי בעולם הבא כבר לא תוכל לעשות דבר. החָכְמָה יכולה להיות טובה מגבורה, אבל לפעמים לא מקשיבים לחכם אם הוא עני. דברי חֲכָמִים הנאמרים בנַחַת נשמעים, בניגוד לצעקות שליטים.
תקציר
| קֹהֶלֶת יצא לברר איך גורל הצַּדִּיקִים, החֲכָמִים ועֲבָדֵיהֶם (מעשיהם או תלמידיהם?) נתון בידי ה' והם אינם יודעים אם ה' אוהב או שונא אותם, וכך כל עתיד הוא אפשרי. לכולם, לצדיקם ולחוטאים כאחד, צפוי אותו סוף (המוות). לכן רבים ממלאים את ליבם רוע והוללות בחייהם כי הם יודעים שבכל מקרה אח"כ ימותו. ובכל זאת כלב חי טוב מאריה מת, כי לחיים יש לפחות בטחון (במותם), ואילו המתים אינם יודעים עוד דבר. למתים גם כבר אין מה להרוויח. בסוף כל זכר מהם ישכח, וכל אַהֲבָתָם, שִׂנְאָתָם, וקִנְאָתָם כבר לא תהיה קיימת. |
| א כִּי אֶת כָּל זֶה נָתַתִּי אֶל לִבִּי וְלָבוּר אֶת כָּל זֶה אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וַעֲבָדֵיהֶם בְּיַד הָאֱלֹהִים גַּם אַהֲבָה גַם שִׂנְאָה אֵין יוֹדֵעַ הָאָדָם הַכֹּל לִפְנֵיהֶם. ב הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא וְלַזֹּבֵחַ וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ כַּטּוֹב כַּחֹטֶא הַנִּשְׁבָּע כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא. ג זֶה רָע בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי מִקְרֶה אֶחָד לַכֹּל וְגַם לֵב בְּנֵי הָאָדָם מָלֵא רָע וְהוֹלֵלוֹת בִּלְבָבָם בְּחַיֵּיהֶם וְאַחֲרָיו אֶל הַמֵּתִים. ד כִּי מִי אֲשֶׁר יבחר [יְחֻבַּר] אֶל כָּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת. ה כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה וְאֵין עוֹד לָהֶם שָׂכָר כִּי נִשְׁכַּח זִכְרָם. ו גַּם אַהֲבָתָם גַּם שִׂנְאָתָם גַּם קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה וְחֵלֶק אֵין לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. |
| לכן כדאי לאכול ולשתות בשמחה, כי ה' רצה שתחייה. הִתְיָיחֵס לכל יום כאל חג - עם בגדים לבנים ומשיחה בשֶׁמֶן, וחיֶה בשמחה עם אשת אהבתך, כי זאת התמורה לקשיי החיים של עול והֶבֶל שקיבלת. יש לחיות חיים פעילים כי בעולם הבא כבר לא תוכל לעשות דבר. |
| ז לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ. ח בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר. ט רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. י כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה. |
| קֹהֶלֶת ראה שהגורל לא תמיד נותן לאדם את מה שראוי לו. כך לפעמים קלי הריצה לא זוכים במירוץ, גיבורים לא מנצחים בקרב, חכמים לא משיגים אוכל או עושר, כי הגורל שולט בכולם. אָדָם גם לא יודע מתי תבוא עליו רעה (וימות), כמו שדגים וציפורים מופתעים ברגע שבו הם נלכדים. |
| יא שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם. יב כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם. |
| קֹהֶלֶת ראה עוד דבר בקשר לחָכְמָה: מלך גדול שָׂם מצור על עיר קטנה, ואיש עני (מִּסְכֵּן) בעיר מצא דרך להציל את העיר בחָכְמָתוֹ, אבל איש לא התייחס לדבריו כיוון שהיה מִּסְכֵּן. מקרה זה מראה שהחָכְמָה יכולה להיות טובה מגבורה, וחָכְמָה יכול להיות שימושית יותר מכְּלֵי קְרָב (במלחמה), אבל לא תמיד שומעים לחכם אם הוא מִּסְכֵּן. דברי חֲכָמִים הנאמרים בנַחַת נשמעים יותר מצעקות של שליטים כְּסִילִים. חוטא אחד יכול להרוס תוצאות של מעשים טובים רבים. |
| יג גַּם זֹה רָאִיתִי חָכְמָה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וּגְדוֹלָה הִיא אֵלָי. יד עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים. טו וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא. טז וְאָמַרְתִּי אָנִי טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים. יז דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים. יח טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | כֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת. |
| ט | רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ.. |
| י"ד | עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט.. |
| י"ז | דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים.. |