סיכום
מעט סִכְלוּת יכולה להרוס הישגים של הרבה חכמה. הטיפש חושב שהאחרים הם הטועים, ובסוף נאלץ להתאמץ יותר. השליטים שוגים כשהם מעלים עבדים לגְּדוּלָּה ומשפילים שָׂרִים. מי שמְתַחְבֵּל תחבולות רעות בסוף יפול בהן בעצמו, אבל יש להיזהר גם כשפועלים פעולות חיוביות. החוכמה יכולה להועיל כשכלי הנשק נשחק, אבל מי שלא ישתמש בה לא יזכה בתועלת. העצלנות מזיקה (דליפת הגג) אבל הכֶּסֶף פותר הכל. אל תקלל את המֶלֶךְ, אפילו בחדרי חדרים, כי הדברים בסוף יתגלו איכשהו.
תקציר
| זבוב מת קטן יכול לקלקל שֶׁמֶן (בושם) משובח שהכין הרוֹקֵחַ. כך, מעט סִכְלוּת יכולה להיות יקרה (מַכְבִידָה) מהרבה חָכְמָה וכָּבוֹד. |
| א זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט. |
| לֵב (מקום המחשבות) של חָכָם הוא מקום חוזקו, ולֵב טיפש הוא מקום חולשתו. גם בדרך (המוטעית) שהטיפש בוחר ללכת בה הוא אומר לכל האחרים שהם הטועים. |
| ב לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ. ג וְגַם בַּדֶּרֶךְ כשהסכל [כְּשֶׁסָּכָל] הֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא. |
| אם השליט כועס עליך על חטא כלשהו, אל תברח כי היודע להרפות מכעסו בסוף יניח גם לחטאים גדולים. |
| ד אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים. |
| קֹהֶלֶת רואה שגיאה ששוגים בה שליטים כשהם מעלים לגְּדוּלָּה טיפשים ומורידים עֲשִׁירִים. הוא ראה עבדים (מושלים) על סוסים, בעוד השָׂרִים הולכים ברגל (קֹהֶלֶת כנראה היה שיך למעמד העליון המושל, ולא ראה בעין יפה חדירה לשורות השלטון של בני המעמד הנמוך חסרי החינוך). |
| ה יֵשׁ רָעָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט. ו נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרוֹמִים רַבִּים וַעֲשִׁירִים בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ. ז רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ. |
| מי שחופר בור\גּוּמה כדי להפיל אחרים בסוף יפול בו בעצמו, ומי שפורץ גדר בסוף יוקש ע"י נחש. כלומר, מי שמְתַחְבֵּל תחבולות רעות בסוף יפול בהן בעצמו. אבל גם פעולה חיובית, כמו הובלת אבנים או חטיבת עצים, יכולה להוביל לעצב ולסכנה, ולכן יש להיזהר גם בה. המשך הפסוק קשה. אולי - אם כלי המלחמה נשחק (קֵהָה הבַּרְזֶל) ולא הושחז, עדין האדם יכול לגבור על חיילים ביתרון שהוא מקבל מחכמתו. אבל אם אדם לא משתמש בחוכמתו, למשל חוכמת הלחש לנחשים, אז אין לו יתרון, והוא יוקש ע"י הנחש. |
| ח חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. ט מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם בּוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם. י אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חָכְמָה. יא אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן. |
| דברי החכם ימצאו חן בעיני שומעיו ויועילו לו, בעוד דברי הטיפש יזיקו לו. כי דברי הכְּסִיל מתחילים בטיפשות ומסתיימים בהוללות (התנהגות אווילית). הטיפש נוהג לדבר הרבה גם על דברים שאי אפשר לדעת, כמו על מה שיהיה אחרי מותו. הטיפש בסוף גם נאלץ להתאמץ יותר, למשל כשהוא הולך לאיבוד בדרכו לעיר. |
| יב דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן וְשִׂפְתוֹת כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ. יג תְּחִלַּת דִּבְרֵי פִיהוּ סִכְלוּת וְאַחֲרִית פִּיהוּ הוֹלֵלוּת רָעָה. יד וְהַסָּכָל יַרְבֶּה דְבָרִים לֹא יֵדַע הָאָדָם מַה שֶׁיִּהְיֶה וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מֵאַחֲרָיו מִי יַגִּיד לוֹ. טו עֲמַל הַכְּסִילִים תְּיַגְּעֶנּוּ אֲשֶׁר לֹא יָדַע לָלֶכֶת אֶל עִיר. |
| אבוי לאֶרֶץ שמולך בה נָעַר (כנוי לעבד משרת) ושבה השליטים פותחים את היום בסעודות הוללות. ולעומתה, אַשְׁרֵי הארץ שמולך בה בֶּן חוֹרִים (אציל חופשי) ושבה השליטים גוברים על תאוותיהם, ואוכלים תוך ריסון ולא בשכרות. עצלנות (השליט?) תוביל למעיכת התקרה שלא חוּזְּקָה כראוי, ומי שלא יתאמץ להרים את ידיו, בסוף ידלוף ביתו במי גשם. כי העצלנים מעבירים את חייהם וסעודותיהם כאילו הם משחק, ובסוף נעזרים בכֶּסֶף כדי לפתור את כל הבעיות (הנובעות מכך). |
| טז אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ. יז אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי. יח בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם יִדְלֹף הַבָּיִת. יט לִשְׂחוֹק עֹשִׂים לֶחֶם וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל. |
| אל תקלל את המֶלֶךְ גם מול ידיד קרוב (מַדָּעֲךָ) ובחדר השינה, כי בסוף הדברים יתגלו איכשהו (ע"י ציפור שתִּשְׁמַע ותְּזַמֵּר את הדברים). |
| כ גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל הכנפים [כְּנָפַיִם] יַגֵּיד דָּבָר. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"ד | וְהַסָּכָל יַרְבֶּה דְבָרִים.. |
| י"ט | הַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל. |