סיכום
קֹהֶלֶת נותן כמה המלצות כיצד להתנהג אל מול המֶלֶךְ (לקיים את מצוותיו, אך לא לְהִבָּהֵל ממנו, ולהיזהר כשהוא כועס). לכל דבר נקבע כבר הזמן, אבל אי אפשר לדעת אותו מראש. האָדָם גם לא שולט ברוּחַ החיים שלו, ולא יכול לכלוא אותה כדי לקבוע לעצמו את יום מותו. הוא אינו יכול לברוח ממלחמה, גם אם ינסה להציל את עצמו בלי להתחשב בחוקי המוסר. קֹהֶלֶת רואה שלצדיקים רע ולרְשָׁעִים טוב, למרות מה שמקובל לאמר. הטוב ביותר לאָדָם הוא לשמוח בחייו, והשִּׂמְחָה תלווה אותו גם בזמנים קשים.
תקציר
| מי יכול להסביר למה חוכמתו של אָדָם גורמת לפניו להאיר, והעֹז (אומץ, חוזק) גם משנה את פניו? קֹהֶלֶת ממליץ לשמוע את מצוות המֶלֶךְ, ולקיים את השבועות (של נאמנות למֶלֶךְ?). אין לְהִבָּהֵל מהמֶלֶךְ, אבל יש לעזוב ולא להתעכב אם המֶלֶךְ מדבר רעות, כי הוא יכול לעשות כרצונו, ובידו השלטון ואף אחד לא יכול לאמר לו מה לעשות. |
| א מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא. ב אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים. ג אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע כִּי כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַעֲשֶׂה. ד בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה. |
| מי ששומר על המצוות (של המֶלֶךְ?) לא יִפָּגַע, אבל יש לדעת מה הזמן המתאים לכל דבר. כי לכל דבר נקבע כבר הזמן מראש (ראו גם פרק ג). זהו גורלו (המר) של האָדָם כי אינו יודע מה נקבע שיהיה, ואין מי שיגיד לו. האָדָם גם לא שולט ברוּחַ החיים שלו, ולא יכול לכלוא אותה כדי לקבוע לעצמו את יום מותו. הוא אינו יכול לְשַׁלֵּחַ (ולסלק) את המלחמה ממנו אם היא פרצה, וגם מי שינהג ברֶשַׁע (כלומר ינסה להציל את עצמו בלי להתחשב בחוקי המוסר) לא ימלט. קֹהֶלֶת ראה את כל אלה ואת המעשים הרעים ששליטים עוללו לבני אָדָם. |
| ה שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם. ו כִּי לְכָל חֵפֶץ יֵשׁ עֵת וּמִשְׁפָּט כִּי רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו. ז כִּי אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה מִי יַגִּיד לוֹ. ח אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת בְּעָלָיו. ט אֶת כָּל זֶה רָאִיתִי וְנָתוֹן אֶת לִבִּי לְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ. |
| קֹהֶלֶת ראה רְשָׁעִים מוּבָלִים לקבורה בתהלוכות מפוארות, בעוד אנשים שנהגו בְּכֵנוּת (אֲשֶׁר כֵּן עָשׂוּ) נשכחו. כך לא מתקיים במהרה הפִּתְגָּם על הרשעים שקֹהֶלֶת כמובן מכיר (הנמסר מאמצע פסוק י"ב להלן) ולפיו "יהיה טוב ליראים את ה', ולא יהיה טוב לרשע, שלא יאריך ימים ויחלוף כמו צֵּל כיוון שאינו ירא את ה'". ולכן בני אָדָם ממשיכים לעשות רע, כשהם רואים שהחוטאים עושים מאה מעשים רעים ובכל זאת מאריכים ימים. כך יש צַדִּיקִים המקבלים את מה שראוי לרְשָׁעִים, ורְשָׁעִים המקבלים את גמול הצדיקים. |
| י וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ וּמִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּ בָעִיר אֲשֶׁר כֵּן עָשׂוּ גַּם זֶה הָבֶל. יא אֲשֶׁר אֵין נַעֲשָׂה פִתְגָם מַעֲשֵׂה הָרָעָה מְהֵרָה עַל כֵּן מָלֵא לֵב בְּנֵי הָאָדָם בָּהֶם לַעֲשׂוֹת רָע. יב אֲשֶׁר חֹטֶא עֹשֶׂה רָע מְאַת וּמַאֲרִיךְ לוֹ כִּי גַּם יוֹדֵעַ אָנִי אֲשֶׁר יִהְיֶה טּוֹב לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יִירְאוּ מִלְּפָנָיו. יג וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים. יד יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל. |
| קֹהֶלֶת קובע שהטוב ביותר לאָדָם הוא להעביר את חייו כשהוא אוכל ושותה בשִּׂמְחָה, והשִּׂמְחָה תלווה אותו גם בזמנים קשים. |
| טו וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. |
| קֹהֶלֶת ביקש לחקור ולהבין את מה שנַעֲשָׂה בעולם, ולמרות שהרבה לחקור ביום ובלילה, בכל זאת לא ראה את התשובה. כך גם כל אָדָם לא יצליח למצוא את משמעות כל מַעֲשֵׂי ה', וגם אם חכם יאמר שהוא יודע, הרי זה לא נכון. |
| טז כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְלִרְאוֹת אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ כִּי גַם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה שֵׁנָה בְּעֵינָיו אֵינֶנּוּ רֹאֶה. יז וְרָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי לֹא יוּכַל הָאָדָם לִמְצוֹא אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא וְגַם אִם יֹאמַר הֶחָכָם לָדַעַת לֹא יוּכַל לִמְצֹא. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ח | אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת.. |
| ט | אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ. |
| ט"ו | אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ.. |