טבלת הצמחים
אַלּוֹן

פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

עצים קדושים עתיקים של אלון מצוי, חורשת הארבעים, הכרמל. By Gideon Pisanty (Gidip), [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons
עצי אַלּוֹן מָצוּי עתיקים בחורשת הארבעים שבכרמל
הצמח במקרא
עץ האַלּוֹן מוזכר פעמים רבות במקרא כעץ מקודש. לידו התקיים פולחן אלילי (בסמוך לעץ האֵלָה
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ו פסוק י"ג: יג וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ.
או יחד עם הלִבְנֶה
[^]הוֹשֵׁעַ פרק ד פסוק י"ג: יג עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ עַל כֵּן תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם וְכַלּוֹתֵיכֶם תְּנָאַפְנָה.
). מוזכרים עצי אַלּוֹן ספציפיים שתחתם פעלו נביאים (אֵלוֹן מוֹרֶה בשְׁכֶם
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ב פסוק ו: ו וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ.
, אֵלוֹן מְעוֹנְנִים
[^]שׁוֹפְטִים פרק ט פסוק ל"ז: לז וַיֹּסֶף עוֹד גַּעַל לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר הִנֵּה עָם יוֹרְדִים מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץ וְרֹאשׁ אֶחָד בָּא מִדֶּרֶךְ אֵלוֹן מְעוֹנְנִים.
, ואֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוק ל"ג: לג וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן.
[^]שׁוֹפְטִים פרק ד פסוק י"א: יא וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה וַיֵּט אָהֳלוֹ עַד אֵלוֹן בצענים [בְּצַעֲנַנִּים] אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ.
). עצים מפורסמים אלה ואחרים (כמו אֵלוֹן מֻצָּב בשְׁכֶם
[^]שׁוֹפְטִים פרק ט פסוק ו: ו וַיֵּאָסְפוּ כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְכָל בֵּית מִלּוֹא וַיֵּלְכוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ עִם אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם.
, ואֵלוֹן תָּבוֹר
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק ג: ג וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד אֵלוֹן תָּבוֹר וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל הָאֱלֹהִים בֵּית אֵל אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל יָיִן.
) שימשו כציון מקום. מוזכר גם עץ האַלּוֹן בבֵּית-אֵל שתחתיו נקברה דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה, וגם הוא מן הסתם היה או נהיה למקודש
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ה פסוק ח: ח וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת.
.

מוזכר השימוש בעץ האֵלוֹן לחימום ולפיסול
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ד פסוק י"ד: יד לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל.
, ומוזכרים גם אנשים שנקראו אַלּוֹן
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוק ל"ז: לז וְזִיזָא בֶן שִׁפְעִי בֶן אַלּוֹן בֶּן יְדָיָה בֶן שִׁמְרִי בֶּן שְׁמַעְיָה.
או אֵלוֹן (השופט הַזְּבוּלֹנִי
[^]שׁוֹפְטִים פרק י"ב פסוק י"ב: יב וַיָּמָת אֵלוֹן הַזְּבוּלֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּאַיָּלוֹן בְּאֶרֶץ זְבוּלֻן.
).
פרקים המזכירים את האַלּוֹן
ציטוטים נבחרים
זיהוי הצמח
עץ האַלּוֹן המקראי מזוהה בוודאות עם מִינֵי האַלּוֹן הנפוצים בארץ בימינו, בעיקר על סמך מסורת הזיהוי הרציפה של התרגומים הקדומים (שם הוא מכונה בארמית "בַּלּוּטא" בדומה לערבית של ימינו). שרידים ארכאולוגים רבים מוכיחים את תפוצתם הָרַבָּה של מִינֵי אַלּוֹן אלה באזורינו גם בימי קדם. עצי האַלּוֹן יכולים להגיע לגובה ולרוחב נוף מרשים, וגם לגיל מופלג (של מאות שנים) אם אין פוגעים בהם. לכן כנראה, עצי אַלּוֹן רבים התקדשו ושימשו לציון קברי קדושים לאורך הדורות. כך גם מרמז שמו של האַלּוֹן (כמו גם של האֵלָה) המתייחס לאלוהות.

האַלּוֹן המָצוּי ואַלּוֹן הַתָּבוֹר גדלים בחברת עצי האֵלָה (האֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִית והאַטְלַנְטִית בהתאמה), כפי שנרמז ב
יְשַׁעְיָהוּ פרק ו פסוק י"גיְשַׁעְיָהוּ פרק ו פסוק י"ג: יג וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ.
וְב
הוֹשֵׁעַ פרק ד פסוק י"גהוֹשֵׁעַ פרק ד פסוק י"ג: יג עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ עַל כֵּן תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם וְכַלּוֹתֵיכֶם תְּנָאַפְנָה.
), והם משמשים בתעשיית העץ וליצור פחמים
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ד פסוקים י"ד-ט"ו: יד לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל. טו וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם אַף יִפְעַל אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ.
. יתכן אבל גם שחלק מאזכורי האַלּוֹן למעלה מתכוונים באופן כללי לעץ גדול
[1]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 82.
.
אַלּוֹן מָצוּי
שם מדעי: Quercus calliprinos
משפחה: אלוניים
סוג: אלון
בערבית: בַּלּוּט\סִינְדִיאָן
האַלּוֹן המָצוּי, כפי שמרמז שמו, הוא הנפוץ שבעצי החורש בארץ. נראה שכך גם היה בימים עָבַרוּ (על סמך עדויות ארכאולוגיות, וגם עדויות של עולי רגל לאורך הדורות
[2]"כי האדם עץ השדה" - עצי ארץ ישראל, הוצאת ספרים אריאל, כתב עת לידיעת ארץ ישראל 124-125, ינואר 1998, נילי ליפשיץ וגדעון ביגר, עמ 74-75.
). הוא מופיע לרוב בצורת שִׂיחַ גבוה, אבל אם שומרים עליו מרעיית יתר או כריתה הוא יכול להגיע לגובה רב עם נוף רחב, ולגיל מופלג (כמו שקורה עם אלונים מקודשים, כמו למשל בחורשת ה-40 בכרמל, או האַלּוֹן המָצוּי הקדוש שבאֵלֹנֵי-מַמְרֵא ליד חֶבְרוֹן שהגיע לגיל 850).

האַלּוֹן המָצוּי הוא ירוק עד (בניגוד לאַלּוֹן הַתָּבוֹר והַתּוֹלָע, העומדים בשלכת בסתיו). העלים הם רכים ובעלי צבע ירוק בהיר בעת לִבְלוּבָם באביב, אך עד מהירה הם הופכים לירוקים כהים, ולקשיחים עם שפה משוננת וקוצנית. כל עץ כולל פריחה זכרית (בצורת "עגילים") ונקבית (אשר מובילה לפרי - לבַּלּוּטִים).

הפְּרִי (הבַּלּוּט) עטוף בחלקו התחתון בכיסוי דמוי סֵפֶל, המכונה "סַפְלוּל", בעל קשקשים קשיחים מזדקרים. הסַפְלוּל מכסה בד"כ את רוב הבַּלּוּט (בניגוד לסַפְלוּלים של אלוני הַתָּבוֹר והַתּוֹלָע). הבשלת הפְּרִי נמשכת כשנה וחצי, ולכן ניתן למצוא על אותו העץ בַּלּוּטִים בשלבי התפתחות שונים.

עצי האַלּוֹן משמשים בתעשיית העץ (לְיִצּוּר רהיטים, כלים חקלאיים, לבניית סירות, לקורות בתים ובתי-בד, לפיסול, ולְיִצּוּר פְּחָמִים
[3]ילקוט הצמחים, נסים קריספיל, הוצאת כנה ירושלים 1983, כרך א-ג, עמ 56.
). חביות עשויות אַלּוֹן משמשות לאכסון והשבחת היין. הבַּלּוּטִים ניתנים למאכל או להכנת מעין קפה לאחר קלייתם, או לשימוש רפואי לאחר טחינתם.

ניתן לקרוא עוד על אַלּוֹן מָצוּי באתרים של ויקיפדיה, צמח השדה, וצמחיית ישראל ברשת.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Quercus coccifera in Pano Platres, Cyprus. By Krzysztof Ziarnek, Kenraiz [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
אַלּוֹן מָצוּי בצורתו הנפוצה כשִׂיחַ בחורש
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Quercus coccifera in Smigies on Akamas Peninsula, Cyprus. Krzysztof Ziarnek, Kenraiz [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
פריחה נקבית של אַלּוֹן מָצוּי, ממנה יתפתחו אח"כ הפֵּירוֹת (הבַּלּוּטִים)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

אלון מצוי, עלווה ובלוטים, הכרמל, by Gideon Pisanty (Gidip) גדעון פיזנטי [CC-BY-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
בַּלּוּטִים של אַלּוֹן מָצוּי, מכסים בד"כ יותר ממחצית הבַּלּוּט
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

קן של טוואי האלון על עץ אלון מצוי, נחל חרובים, הר הכרמל, by Gideon Pisanty (Gidip) [CC-BY-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
קן של טַוַואי האַלּוֹן על עץ אַלּוֹן מָצוּי
אַלּוֹן הַתָּבוֹר
שם מדעי: Quercus ithaburensis
משפחה: אלוניים
סוג: אלון
בערבית: בַּלּוּט\מַלוּל
אַלּוֹן הַתָּבוֹר צומח לרוב לצורת עץ מרשים ומבודד משכניו (בניגוד לאַלּוֹן המָצוּי הנפוץ יותר והמופיע לרוב בצורת שִׂיחַ גבוה). אַלּוֹן הַתָּבוֹר עומד בשלכת בחודשי החורף (בניגוד לאַלּוֹן המָצוּי, ירוק העד). העלים של אַלּוֹן הַתָּבוֹר הם בעלי שפה משוננת וקוצנית כמו של האַלּוֹן המָצוּי, אך הם בהירים יותר, וגדולים ורחבים בהרבה מהעלים של האַלּוֹן המָצוּי (ראו צילום). גם בַּלּוּטֵי אַלּוֹן הַתָּבוֹר גדולים בד"כ יותר מאלה של האַלּוֹן המָצוּי, והסַפְלוּלים הרחבים שלהם מכסים אותם פחות. הקשקשים שעל הסַפְלוּל נוטים מעט אחורנית, בניגוד לקשקשים המזדקרים של האַלּוֹן המָצוּי. תכונות אלה של העלים ושל הבַּלּוּטִים נכונות באופן כללי, אך קיימת שׁוֹנוּת רבה בצורות העלים והבַּלּוּטִים בעצים שונים ואף באותו עץ ממש.

אַלּוֹן הַתָּבוֹר, כמו שאר האלונים, הוא חד-ביתי, כלומר כל עץ כולל פריחה זכרית (בצורת "עגילים") ונקבית (אשר מובילה לפרי - לבַּלּוּטִים). גם אַלּוֹן הַתָּבוֹר משמש בתעשיית העץ, והבַּלּוּטִים משמשים למאכל ולרפואה (ראו למעלה בתיאור האַלּוֹן המָצוּי).

ניתן לקרוא עוד על אַלּוֹן הַתָּבוֹר באתרים של ויקיפדיה, צמח השדה, צמחיית ישראל ברשת, וכלנית.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

יער בית קשת. צילום של אורן פלס, [CC-BY-2.5], via Wikimedia Commons
חֹרֶשׁ של עצי אַלּוֹן תָּבוֹר ביער בית קשת (לא הרחק מהר תָּבוֹר)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

בַּלּוּטִים שנשרו לרגלי אַלּוֹן תָּבוֹר, צילום של אלון אדיר, 17.1.2020 [public domain]
בַּלּוּטִים שנָשְׁרוּ לרגלי אַלּוֹן תָּבוֹר
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

עלים ובַּלּוּטִים של אַלּוֹן תָּבוֹר ושל אַלּוֹן מָצוּי, צילום של אלון אדיר, 17.1.2020 [public domain]
העלים של אַלּוֹן הַתָּבוֹר (מימין) גדולים ובעלי צורה רחבה יותר משל הַאַלּוֹן הַמָצוּי (משמאל), הבַּלּוּטִים שלו גדולים יותר, וקשקשי הַסַּפְלוּל שלו נוטים מעט אחורנית.
אַלּוֹן הַתּוֹלָע
שם מדעי: Quercus boissieri
משפחה: אלוניים
סוג: אלון
בערבית: בַּלוּט\מַל
אַלּוֹן הַתּוֹלָע הוא הנדיר שבין שלושת מִינֵי האַלּוֹן העיקריים בארץ, והוא גדל בעיקר במקומות גבוהים וקרים כמו בהרים הגבוהים שבגולן, בגליל העליון וביהודה. אַלּוֹן הַתּוֹלָע גדל לצורת עץ זקוף (בגובה 4-8 מטר). עליו משוננים אך לא קוצניים או מחודדים כמו של האַלּוֹן המָצוּי או של אַלּוֹן הַתָּבוֹר. הבַּלּוּטִים שלו דקים וארוכים יותר והסַפְלוּל הקצר שלהם מכסה רק חלק קטן של הבַּלּוּט. הקשקשים של הבַּלּוּט אינם בולטים כמו במִינֵי האַלּוֹן האחרים. אַלּוֹן הַתּוֹלָע עומד בשלכת בחורף (כמו אַלּוֹן הַתָּבוֹר, ובניגוד לאַלּוֹן המָצוּי ירוק העד).

אַלּוֹן הַתּוֹלָע, כמו שאר האלונים, הוא חד-ביתי, כלומר כל עץ כולל פריחה זכרית (בצורת "עגילים") ונקבית (אשר מובילה לפרי - לבַּלּוּטִים). הגזע הזקוף של אַלּוֹן הַתּוֹלָע עודד כנראה את שימושו הנרחב בתעשיית העץ, וכך גרם אולי לנדירות היחסית של עצי אַלּוֹן תּוֹלָע מפוארים, כמו שניתן למצוא אצל האַלּוֹן המָצוּי ואַלּוֹן הַתָּבוֹר.

שמו של אַלּוֹן הַתּוֹלָע מתייחס לריבוי סוגי החרקים הנטפלים אליו, וסוגי העֲפָצִים השונים הנוצרים ע"י חרקים אלה - בצורת כדור, אלמוג, או אשכול סָבוּךְ - ראו צילומים. העֲפָצִים אינם חלק טבעי של העץ, אלא גידול הנובע מעקיצות של כנימות המטילות את ביציהן בתוך העפצים, המשמשים אח"כ כבית גידול לכנימות הצעירות. אחד מסוגי העֲפָצִים נוצר ע"י תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי המטילה את ביציה האדומות בתוך העפץ. את הביצים היו נוהגים לסחוט כדי להפיק מהם את צבע הַשָּׁנִי האדום, ששימש לצביעת בדים
[4]ילקוט הצמחים, נסים קריספיל, הוצאת כנה ירושלים 1983, כרך א-ג, עמ 57.
- ראו למשל ב
שְׁמוֹת פרק כ"ו פסוק ל"ושְׁמוֹת פרק כ"ו פסוק ל"ו: לו וְעָשִׂיתָ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם.
.

ניתן לקרוא עוד על אַלּוֹן הַתּוֹלָע באתרים של ויקיפדיה, צמח השדה, צמחיית ישראל ברשת, וכלנית.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Quercus infectoria subsp. veneris, Akamas Paninsula, Cyprus. By Michal Klajban [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
אַלּוֹן הַתּוֹלָע (קפריסאי)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Quercus boissieri autumn foliage, İzmir, Turkey, by Veyis Polat from İzmir, Türkiye [CC-BY-2.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
עלי אַלּוֹן הַתּוֹלָע לקראת השלכת
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Quercus infectoria ssp. veneris in Akamas Botanical Garden, Cyprus. By Krzysztof Ziarnek, Kenraiz [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
פריחה זכרית של אַלּוֹן הַתּוֹלָע
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Shekalor (gall-apple), by MikaelF [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
עֲפָצִים דמויי כדור של אַלּוֹן הַתּוֹלָע
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

gall on Quercus boissieri, by שומבלע [CC-BY-SA-2.5]. Original image size reduced by Allon Adir.
עֲפָצִים דמויי אשכול סָבוּךְ של אַלּוֹן הַתּוֹלָע