גִּבְעָה – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

ארמון חוסיין, תל אל פול. By Tai Pinchevsky, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons

הארמון שלא הושלם של המלךם חוסיין, שנבנה בראש תל אֶל-פוּל באתר של הארמון הקדום.

רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל

כנויים נוספים : גִּבְעַת שָׁאוּל\תל אֶל-פוּל

גִּבְעָה במקרא

גִּבְעָה היתה עיר בנחלת בִנְיָמִן. בפרשת ה"פִילֶגֶשׁ בגִּבְעָה" מסופר על אִישׁ לֵוִי אחד, וּפִילַגְשׁוֹ וְנַעֲרוֹ אשר שבו מבֵּית לָחֶם לכוון בית הלֵוִי שבהַר אֶפְרַיִם. כשהערב ירד הציע נערו של הלוי ללון בירושלים אך הלוי העדיף ללון ביישוב ישראלי, כמו בגִּבְעָה אוֹ בָרָמָה. לבסוף הם הגיעו לגִּבְעָה ושם נרצחה אח"כ הפִילֶגֶשׁ ע"י אזרחי העיר. בני ישראל התכנסו במִּצְפֶּה ונשבעו לנקום בתושבי גִּבְעָה. צבא העם הקיף את העיר ואחרי קרבות קשים הם הצליחו ללכוד את גִּבְעָה, לשרוף את העיר ולהרוג את כל תושביה.

שָׁאוּל בן שבט בִנְיָמִן גר במקור בגִּבְעָה ושם נשאר גם אחרי שנבחר למלוכה ע"י שְׁמוּאֵל ומלך ממנה במהלך ימי מלכותו. העיר כונתה לכן מאז גם בשם "גִּבְעַת שָׁאוּל". אחרי מות שָׁאוּל, מסר דָוִד לגִּבְעֹנִים את 7 נכדי שָׁאוּל כדי לכפר על חטאי שָׁאוּל כלפי הגִּבְעֹנִים, והם הרגו והוקיעו אותם ללא קבורה בְּגִבְעַת שָׁאוּל, עד שרִצְפָּה פילגת שָׁאוּל השיגה את קבורתם. מגִּבְעָה בא אחד מגיבורי דָוִד, וגם אמו של אֲבִיָּה מלך יְהוּדָה.

הנביא הוֹשֵׁעַ שניבא בעיקר לממלכת יִשְׂרָאֵל בתקופה שהובילה לכיבוש האַשּׁוּרי הזכיר את החטאים של תושבי גִּבְעָה בימי פרשת הפִילֶגֶשׁ בגִּבְעָה, וניבא לערי בִּנְיָמִין חורבן דומה על חטאיהם גם בימיו . הנביא יְשַׁעְיָהוּ תיאר את מהלך מסע הכיבוש של מֶלֶךְ אַשּׁוּר (סַנְחֵרִיב?) ביְהוּדָה, אשר עבר בעַי, במִגְרוֹן, ובמִכְמָשׂ, שם הצבא חצה את מעברות הנחל הסמוך וְלָן בגֶּבַע (וכנראה מדובר באותן הַמַּעְבְּרוֹת שבין מִכְמָשׂ לגֶּבַע שבהן עברו יְהוֹנָתָן ונערו). בינתיים תושבי הישובים הסמוכים - הָרָמָה, גִּבְעַת שָׁאוּל, בַּת גַּלִּים, לַיְשָׁה, עֲנָתוֹת ומַדְמֵנָה, נבהלו ונטשו את מקומותיהם.

זיהוי המקום

בנחלת בִנְיָמִן היו כמה ערים שונות בשם דומה לשמה של גִּבְעָה, כמו גֶּבַע, גִּבְעוֹן וגִּבְעַת קִרְיַת יְעָרִים שעל גבול בִנְיָמִן, אשר גם היא מכונה לפעמים סתם "הגִּבְעָה". במיוחד לא תמיד ברור בכל מקום אם הכוונה לגֶּבַע או לגִּבְעָה הסמוכות, וקיימות דעות שונות אצל הפרשנים. תיאור המסע של סַנְחֵרִיב ב מזכיר גם את גֶּבַע וגם את גִּבְעַת שָׁאוּל, כך שברור שמדובר בערים שונות בבִנְיָמִן. בתל אל-פול (המזוהה עם גִּבְעָה - ראו להלן) ובמצודה הקדומה שם לא נמצאו ממצאים פלישתים, ולכן ההשערה היא שגִּבְעָה אינה זהה עם גֶבַע שבה התנקש יְהוֹנָתָן בנציב הפלישתי, או עם "גֶבַע בִּנְיָמִן" שבה חנו אח"כ שָׁאוּל וְיוֹנָתָן.

"גִּבְעַת הָאֱלֹהִים" אשר בה ניצבה הַבָּמָה שבה התנבאו חֶבֶל נְבִיאִים ושָׁאוּל מזוהה בד"כ עם גִּבְעָה, עירו של שָׁאוּל, אך יש הטוענים שמדובר בגֶּבַע, כיוון שנאמר על גִּבְעַת הָאֱלֹהִים שישבו בה נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים, כפי שמשתמע גם מסיפור ההתנקשות של יְהוֹנָתָן בנציב הפְּלִשְׁתִּים בגֶּבַע. "גֶּבַע בִּנְיָמִן" ומִּצְפֶּה נזכרות כערים שבוצרו ע"י אָסָא מֶּלֶךְ יְהוּדָה באזור הגבול הצפוני של הממלכה וגם כאן חלוקות הדיעות אם מדובר בגִּבְעָה או בגֶּבַע.

גִּבְעַת שָׁאוּל, שהיתה העיר הראשית של שבט בִנְיָמִן ואח"כ בירת הממלכה המאוחדת בימיה הראשונים, מזוהה בכל אופן עם היישוב שהתקיים בתל אֶל-פוּל (ראו במפה). היישוב נמצא בגובה 840 מטר על אחת הפסגות הגבוהות בהרי ירושלים. באזור זה נוסדה במאות ה-14-13 לפנה"ס קבוצה של יישובים קטנים כמו ברָמָה, בגֶּבַע ובמִכְמָשׂ. היישוב על התל הוקף בחומה וחרב ונשרף בסוף המאה ה-12 (אולי כמסופר במסורת של פרשת ה"פִילֶגֶשׁ בגִּבְעָה") והתחדש רק זמן רב אחר כך (אולי בימי שָׁאוּל) אז הוקמה בו המצודה ששרידיה נמצאו בראש התל, ובה ארבע מגדלים בפינות חומת המצודה המלבנית.

המצודה נחרבה באש ונבנתה מחדש, ובתקופת ממלכת יְהוּדָה (אולי בימי ביצורי אָסָא) נבנתה שוב מערכת הביצורים שכללה הפעם מגדל צופים גדול על הבסיס של אחד ממגדלי המצודה הקדומה (מאה 9 לפנה"ס), וגם מגדל זה חרב, ונבנה שוב (מאה 8 לפנה"ס). לתקופה זו שייכת גם ידית כד עם טביעת "למלך", שרבות כמותה נמצאו ברחבי יְהוּדָה ואשר מתוארכות לימי חִזְקִיָּהוּ, אולי לקראת פלישת סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר ליְהוּדָה (701 לפנה"ס). המגדל בכל אופן נהרס סופית בימי הכיבוש הבבלי של יְהוּדָה (מאה 6 לפנה"ס). בתל נמצאו שרידי מבנים וממצאים נוספים מהתקופה הפרסית (שיבת ציון), ההלניסטית, והרומית הקדומה (כולל קולומבריום גדול בו נמצא אוצר מטבעות מימי הקיסר נירון). העיר חרבה בידי הרומאים בזמן המצור על ירושלים בימי המרד הגדול (70 לספירה). במורד התל ובסמוך לו נמצאות גם מספר מערות קבורה חצובות מהתקופה הביזנטית.

יש לציין שיש המערערים על הזיהוי של תל אֶל-פוּל עם גִּבְעָה בטענה שהיישוב שהתקיים במקום בתקופה המקראית היה קטן מדי בשביל לשמש כבירתו של שָׁאוּל, ואח"כ האתר שימש בעיקר כנקודת שליטה של שלטון אַשּׁוּר ובָּבֶל. השרידים הקדומים שבתל בכל אופן לא נשתמרו היטב, וכיום ניכר בראש הגבעה בעיקר שלד מבנה הארמון של חוסיין מלך ירדן שבנייתו הופסקה בעקבות מלחמת ששת הימים (ראו צילום).

פרקים המזכירים את גִּבְעָה

ספר	פרק
שׁוֹפְטִים	י”ט	איש לֵוִי עוצר עם פילגשו בעיר גִּבְעָה ושם היא נאנסת ונרצחת. הוא שולח את חלקי גופתה לרחבי הארץ ומעורר זעם בעם.
שׁוֹפְטִים	כ	בני יִשְׂרָאֵל נלחמים ומביסים את בני בִּנְיָמִן בגִּבְעָה ומ-26,000 חיילים נותרים רק 600 שבורחים לסֶלַע הָרִמּוֹן.
שְׁמוּאֵל-א	י	שְׁמוּאֵל מושח את שָׁאוּל למֶלֶךְ. רוח ה' צולחת על שָׁאוּל והוא מתנבא בגִּבְעָה בלווי כלי נגינה. שְׁמוּאֵל מכנס את העם במִּצְפָּה שם מוצג שָׁאוּל והעם מריע "יְחִי הַמֶּלֶךְ!".
שְׁמוּאֵל-א	י”א	שָׁאוּל מביס את בני עַמּוֹן הצרים על יָבֵשׁ גִּלְעָד. שְׁמוּאֵל קורא לעם לגִּלְגָּל כדי לחַדֵּשׁ שָׁם את הַמְּלוּכָה והָעָם שמח על מַלְכּוֹ.
שְׁמוּאֵל-א	י”ג	יְהוֹנָתָן בן שָׁאוּל מתנקש בנציב הפְּלִשְׁתִּי בגֶבַע. שָׁאוּל מכנס את חייליו בגִּלְגָּל אך זובח ללא שְׁמוּאֵל, אשר זועם ומודיע לשָׁאוּל שהמלוכה לא תשאר בביתו. הפְּלִשְׁתִּים מתכנסים במִכְמָשׂ ויוצאים משם למסעות הרס באזור.
שְׁמוּאֵל-א	ט”ו	שָׁאוּל משמיד את עֲמָלֵק מלבד את מלכם אֲגַג ואת מיטב המקנה, בניגוד לצו ה'. שְׁמוּאֵל מודיע לשָׁאוּל שלכן ה' מאס במלכותו והורג בעצמו את אֲגַג.
שְׁמוּאֵל-א	י”ט	יְהוֹנָתָן מזהיר את דָוִד משָׁאוּל ואף משכנע את אביו להשלים איתו, אך כשדָוִד חוזר, שָׁאוּל שוב זורק עליו את חניתו בעודו מנגן לפניו. מִיכַל עוזרת לדָוִד לברוח דרך חלון ביתם והוא נמלט לשְׁמוּאֵל לרָמָה. שָׁאוּל מנסה ללכוד אותו שם, אך מסיים כששׁוֹרָה עליו רוח ה' והוא מתנבא שם עם שאר הנביאים.
שְׁמוּאֵל-א	כ	דָוִד נעדר מסעודת חג ראש החודש אצל שָׁאוּל וזה זועם עליו ועל יְהוֹנָתָן בנו שעוזר לו. יְהוֹנָתָן יוצא למחבואו של דָוִד ומאותת לו שעליו לברוח (באמצעות הדברים שהוא אומר לנערו לגבי איסוף החיצים שלו). הם נפרדים בבכי, נשיקות, ושבועת אמונים ביניהם ובין צאצאיהם.
שְׁמוּאֵל-א	כ”א	דָוִד בורח לנֹב ומקבל מאֲחִימֶלֶךְ הכהן שם לֶחֶם ואת חרב גָּלְיָת בתואנה שהוא בשליחות חשאית של שָׁאוּל. הוא בורח לאָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת אך נאלץ לעשות את עצמו משוגע כדי שיוכל לברוח משם.
שְׁמוּאֵל-א	כ”ב	דָוִד שולח את הוריו למוֹאָב וחוזר ליְהוּדָה. שָׁאוּל מגלה על עזרת אֲחִימֶלֶךְ לדָּוִד ומצווה על הריגת כל ביתו יחד עם כל כהני נֹב ותושביה. רק אֶבְיָתָר בן אֲחִימֶלֶךְ מצליח לברוח לדָּוִד.
שְׁמוּאֵל-א	כ”ג	דָוִד מציל את תושבי קְעִילָה מהפלישתים אך בורח כשהוא מבין שהם יסגירו אותו לשָׁאוּל. יְהוֹנָתָן בא לעודד אותו במדבר זִיף אך תושבי המקום קוראים לשָׁאוּל לבוא לתופסו והוא כמעט לוכד אותו בְּמִדְבַּר מָעוֹן, אך נאלץ לעזוב כשנודע לו על תקיפות הפלישתים.
שְׁמוּאֵל-א	כ”ו	דָוִד מתגנב למחנה שָׁאוּל כשכולם ישנים ולוקח חֲנִית וצַפַּחַת מַּיִם של שָׁאוּל. אח"כ הוא קורא לו מראש הר סמוך ומציג את החֲנִית כהוכחה לכך שיָכֹל היה להורגו, אך בחר שלא לעשות זאת. שָׁאוּל מבטיח שיפסיק להרע לדָוִד.
שְׁמוּאֵל-ב	כ”א	דָוִד מוסר לגִּבְעֹנִים את 7 צאצאי שָׁאוּל כדי לכפר על חטאי שָׁאוּל כלפיהם, והם הורגים ומוקיעים אותם ללא קבורה. רִצְפָּה, אם שניים מהמּוּקָעִים, שומרת על הגופות זמן רב עד שדָוִד קובר אותם. עלילות המלחמה של דָוִד וגיבוריו ב-4 ילדי הָרָפָה הפלישתים.
שְׁמוּאֵל-ב	כ”ג	דָוִד מוסיף ואומר דברים שה' שם בפיו על התוצאות הטובות של שלטון צדק כמו זה שה' הפקיד בידי המלכים מבית דָוִד, לעומת גורלם המר של שליטים בני בְלִיַּעַל. רשימת הגיבורים של דָוִד, וכמה מסיפורי גבורתם.
יְשַׁעְיָהוּ	י	נבואת תּוֹכָחָה נגד המחוקקים חוקי עוול ושופטים באי צדק את החלשים. נבואת תוכחה וחורבן לאַשּׁוּר: היא משמשת את ה' כמַטֶּה להעניש בו את האומות החוטאות אבל חושבת בגאוותה שהיא המבצעת ולא הכלי. אך היא תוכֶּה כמו מצרים, ושארית יִשְׂרָאֵל הצדיקים תשרוד.
הוֹשֵׁעַ	ה	הנביא מאשים את מנהיגי העַם - הכוהנים ובית המלוכה, כי הם הכשילו את העַם כמו במלכודות. חטאי אֶפְרַיִם וְיִשְׂרָאֵל לא נסתרים מעיני ה', והם גדולים מכדי שיוכלו לחזור בתשובה, והקורבנות שיביאו לו לא יתקבלו. קריאה להזהיר בשופר את ערי בִּנְיָמִין (מהפולש מיְהוּדָה או מאַשּׁוּר?). גם נסיונות השוחד לאַשּׁוּר לא יעזרו. ה' יהיה לאֶפְרַיִם וליְהוּדָה כמו אריה הבא לטרוף, ונושא את שללו למאורתו.
הוֹשֵׁעַ	ט	עם יִשְׂרָאֵל לא ישמח באלוהיו כמו שאר העמים, כי הוא עבד אלילים אחרים. לכן יצא לגלות במִצְרַיִם ובאַשּׁוּר, שם יאלצו לאכול טְרֵפָה, ולא יוכלו עוד לעבוד את ה', ולחגוג את החגים כראוי. העַם מתייחס לנביאיו, המטיפים לו על חטאיו, בשנאה וכאל משוגעים. ה' נזכר בעֶרְגָּה בזמנים בהם מצא את העַם כמו עֲנָבִים במדבר או כמו תְּאֵנִים ראשונות בקיץ. אבל אז התרחש חטא בַעַל פְּעוֹר. הוא יעניש אותם בכך שלא יוכלו להביא ילדים חיים.
הוֹשֵׁעַ	י	עם יִשְׂרָאֵל נמשל לגֶפֶן, אך כפי שרב הפרי, כך רבים מזבחות האלילים. הנביא לועג לעַם בשֹׁמְרוֹן הפוחד מ(פסילי) עֶגְלוֹת, ומתאבל יחד עם הכמרים (כוהני האלילים) על גלות הפסילים לאַשּׁוּר. יושמדו במות פולחן החטא וקוצים יכסו את המזבחות. יִשְׂרָאֵל חטאה עוד מימי פרשת פילגש בגִּבְעָה, וכעת תעבוד (את אַשּׁוּר?) כמו עֶגְלָה. כי מי שזורע צֶדֶק יקצור חסד, אבל מי שחורש רֶשַׁע יקצור עַוְלָה. תבוא מלחמה על הארץ שתִּשָּׁדֵד כמו שנשדדה בעבר ע"י שַׁלְמַן (כנראה שַׁלְמַנְאֶסֶר השלישי).
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	י”א	מנהיגי כל שבטי ישראל באים לחֶבְרוֹן להכיר בדָוִד כמלך. הוא כובש את ירוּשָׁלַ‍ִם מהיבוסים ומקים בה את עיר דָוִד במצודה, ושָׂם את יוֹאָב כמפקד הצבא. רשימת הגיבורים של דָוִד, וכמה מסיפורי גבורתם.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	י”ב	רשימת הלוחמים שהצטרפו לדָוִד בעודו שוהה בצִיקְלַג מכל רחבי הארץ, כולל מעבר הירדן, ואפילו משבט מבִנְיָמִן, השבט של שָׁאוּל. כך היה מחנהו ל"מַחֲנֶה גָדוֹל כְּמַחֲנֵה אֱלֹהִים". אחרי מות שָׁאוּל, דָוִד הומלך בחֶבְרוֹן. לחגיגות ההמלכה באו צבאות דָוִד, ובני השבטים השונים, והביאו מאכלים רבים מרחוק.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב	י”ג	אֲבִיָּה מולך על יְהוּדָה 3 שנים ויש מלחמה בין צבאו לצבא יָרָבְעָם מלך ישראל (הכפול בגודלו). אֲבִיָּה עולה על הר לנאום ליָרָבְעָם ולצבאו: יָרָבְעָם מרד באדונו עם צבא אספסוף, הדיח את כוהני האמת ושָׂם במקומם כוהנים לא חוקיים, בעוד יְהוּדָה ממשיכים לעבוד את ה' כראוי. יָרָבְעָם בינתיים מכתר את אֲבִיָּה, אבל ה' מכה אותו ואֲבִיָּה ממשיך לנצחו ולכבוש ערי גבול. אֲבִיָּה מת ובנו אָסָא מולך אחריו.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב	ט”ז	בַּעְשָׁא מלך יִשְׂרָאֵל עולה על יְהוּדָה ואָסָא נותן שוחד מאוצרות המקדש לבֶּן הֲדַד ה-1 מלך אֲרָם כדי שיתקוף את ישראל. כך קורה, ובַּעְשָׁא נסוג. הנביא חֲנָנִי גוער על אָסָא על כך שבטח במלך אֲרָם במקום בה', ואָסָא עוצר אותו. אָסָא חולה קשות ברגליו, מת, ונקבר בעיר דָוִד.

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
שׁוֹפְטִים-י"ט	י"ב-ט"ז	וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו לֹא נָסוּר אֶל עִיר נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה וְעָבַרְנוּ עַד גִּבְעָה. וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ לְךָ וְנִקְרְבָה בְּאַחַד הַמְּקֹמוֹת וְלַנּוּ בַגִּבְעָה אוֹ בָרָמָה. וַיַּעַבְרוּ וַיֵּלֵכוּ וַתָּבֹא לָהֶם הַשֶּׁמֶשׁ אֵצֶל הַגִּבְעָה אֲשֶׁר לְבִנְיָמִן. וַיָּסֻרוּ שָׁם לָבוֹא לָלוּן בַּגִּבְעָה וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בִּרְחוֹב הָעִיר וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתָם הַבַּיְתָה לָלוּן. וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן בָּא מִן מַעֲשֵׂהוּ מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וְהָאִישׁ מֵהַר אֶפְרַיִם וְהוּא גָר בַּגִּבְעָה וְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם בְּנֵי יְמִינִי.
שׁוֹפְטִים-כ	ל"ד-ל"ז	וַיָּבֹאוּ מִנֶּגֶד לַגִּבְעָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל יִשְׂרָאֵל וְהַמִּלְחָמָה כָּבֵדָה וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי נֹגַעַת עֲלֵיהֶם הָרָעָה. וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת בִּנְיָמִן לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִיתוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּבִנְיָמִן בַּיּוֹם הַהוּא עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וּמֵאָה אִישׁ כָּל אֵלֶּה שֹׁלֵף חָרֶב. וַיִּרְאוּ בְנֵי בִנְיָמִן כִּי נִגָּפוּ וַיִּתְּנוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל מָקוֹם לְבִנְיָמִן כִּי בָטְחוּ אֶל הָאֹרֵב אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶל הַגִּבְעָה. וְהָאֹרֵב הֵחִישׁוּ וַיִּפְשְׁטוּ אֶל הַגִּבְעָה וַיִּמְשֹׁךְ הָאֹרֵב וַיַּךְ אֶת כָּל הָעִיר לְפִי חָרֶב.
שְׁמוּאֵל-א-י"א	ד-ה	וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ כָל הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ. וְהִנֵּה שָׁאוּל בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן הַשָּׂדֶה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מַה לָּעָם כִּי יִבְכּוּ וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי אַנְשֵׁי יָבֵישׁ.
שְׁמוּאֵל-א-ט"ו	ל"ד	וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה וְשָׁאוּל עָלָה אֶל בֵּיתוֹ גִּבְעַת שָׁאוּל.
שְׁמוּאֵל-ב-כ"א	ד-ו	וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַגִּבְעֹנִים אֵין לָנוּ כֶּסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ וְאֵין לָנוּ אִישׁ לְהָמִית בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר מָה אַתֶּם אֹמְרִים אֶעֱשֶׂה לָכֶם. וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל. יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַיהוָה בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר יְהוָה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲנִי אֶתֵּן.
יְשַׁעְיָהוּ-י	כ"ח-כ"ט	בָּא עַל עַיַּת עָבַר בְּמִגְרוֹן לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו. עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ חָרְדָה הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה.
הוֹשֵׁעַ-ה	ח	תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה חֲצֹצְרָה בָּרָמָה הָרִיעוּ בֵּית אָוֶן אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין.
הוֹשֵׁעַ-ט	ט	הֶעְמִיקוּ שִׁחֵתוּ כִּימֵי הַגִּבְעָה יִזְכּוֹר עֲו‍ֹנָם יִפְקוֹד חַטֹּאותָם.
הוֹשֵׁעַ-י	ט	מִימֵי הַגִּבְעָה חָטָאתָ יִשְׂרָאֵל שָׁם עָמָדוּ לֹא תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה עַל בְּנֵי עַלְוָה.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב-י"ג	א-ב	בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל יְהוּדָה. שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלַ‍ִם וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל מִן גִּבְעָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם.

ניתן לקרוא עוד על גִּבְעָה באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.