עיר
גִּבְעָה
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

ארמון חוסיין, תל אל פול. By Tai Pinchevsky, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
הארמון שלא הושלם של המלךם חוסיין, שנבנה בראש תל אֶל-פוּל באתר של הארמון הקדום.
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים : גִּבְעַת שָׁאוּל\תל אֶל-פוּל
גִּבְעָה במקרא
גִּבְעָה היתה עיר בנחלת בִנְיָמִן
[^]שׁוֹפְטִים פרק י"ט פסוק י"ד: יד וַיַּעַבְרוּ וַיֵּלֵכוּ וַתָּבֹא לָהֶם הַשֶּׁמֶשׁ אֵצֶל הַגִּבְעָה אֲשֶׁר לְבִנְיָמִן.
. בפרשת ה"פִילֶגֶשׁ בגִּבְעָה" מסופר על אִישׁ לֵוִי אחד, וּפִילַגְשׁוֹ וְנַעֲרוֹ אשר שבו מבֵּית לָחֶם לכוון בית הלֵוִי שבהַר אֶפְרַיִם. כשהערב ירד הציע נערו של הלוי ללון בירושלים אך הלוי העדיף ללון ביישוב ישראלי, כמו בגִּבְעָה אוֹ בָרָמָה. לבסוף הם הגיעו לגִּבְעָה ושם נרצחה אח"כ הפִילֶגֶשׁ ע"י אזרחי העיר. בני ישראל התכנסו במִּצְפֶּה ונשבעו לנקום בתושבי גִּבְעָה. צבא העם הקיף את העיר ואחרי קרבות קשים הם הצליחו ללכוד את גִּבְעָה, לשרוף את העיר ולהרוג את כל תושביה.

שָׁאוּל בן שבט בִנְיָמִן גר במקור בגִּבְעָה
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק כ"ו: כו וְגַם שָׁאוּל הָלַךְ לְבֵיתוֹ גִּבְעָתָה וַיֵּלְכוּ עִמּוֹ הַחַיִל אֲשֶׁר נָגַע אֱלֹהִים בְּלִבָּם.
ושם נשאר גם אחרי שנבחר למלוכה ע"י שְׁמוּאֵל
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק י"א פסוק ד: ד וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ כָל הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ.
ומלך ממנה במהלך ימי מלכותו
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ט"ו פסוק ל"ד: לד וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה וְשָׁאוּל עָלָה אֶל בֵּיתוֹ גִּבְעַת שָׁאוּל.
. העיר כונתה לכן מאז גם בשם "גִּבְעַת שָׁאוּל". אחרי מות שָׁאוּל, מסר דָוִד לגִּבְעֹנִים את 7 נכדי שָׁאוּל כדי לכפר על חטאי שָׁאוּל כלפי הגִּבְעֹנִים, והם הרגו והוקיעו אותם ללא קבורה בְּגִבְעַת שָׁאוּל, עד שרִצְפָּה פילגת שָׁאוּל השיגה את קבורתם
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"א פסוקים ד-ה: ד וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַגִּבְעֹנִים אֵין לי [לָנוּ] כֶּסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ וְאֵין לָנוּ אִישׁ לְהָמִית בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר מָה אַתֶּם אֹמְרִים אֶעֱשֶׂה לָכֶם. ה וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל.
. מגִּבְעָה בא אחד מגיבורי דָוִד
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"ג פסוק כ"ט: כט חֵלֶב בֶּן בַּעֲנָה הַנְּטֹפָתִי אִתַּי בֶּן רִיבַי מִגִּבְעַת בְּנֵי בִנְיָמִן.
, וגם אמו של אֲבִיָּה מלך יְהוּדָה
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ג פסוק ב: ב שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלַ‍ִם וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל מִן גִּבְעָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם.
.

הנביא הוֹשֵׁעַ שניבא בעיקר לממלכת יִשְׂרָאֵל בתקופה שהובילה לכיבוש האַשּׁוּרי הזכיר את החטאים של תושבי גִּבְעָה בימי פרשת הפִילֶגֶשׁ בגִּבְעָה, וניבא לערי בִּנְיָמִין חורבן דומה על חטאיהם גם בימיו
[^]הוֹשֵׁעַ פרק ט פסוק ט: ט הֶעְמִיקוּ שִׁחֵתוּ כִּימֵי הַגִּבְעָה יִזְכּוֹר עֲו‍ֹנָם יִפְקוֹד חַטֹּאותָם.
[^]הוֹשֵׁעַ פרק י פסוק ט: ט מִימֵי הַגִּבְעָה חָטָאתָ יִשְׂרָאֵל שָׁם עָמָדוּ לֹא תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה עַל בְּנֵי עַלְוָה.
. הנביא יְשַׁעְיָהוּ תיאר את מהלך מסע הכיבוש של מֶלֶךְ אַשּׁוּר (סַנְחֵרִיב?) ביְהוּדָה, אשר עבר בעַי, במִגְרוֹן, ובמִכְמָשׂ, שם הצבא חצה את מעברות הנחל הסמוך וְלָן בגֶּבַע (וכנראה מדובר באותן הַמַּעְבְּרוֹת שבין מִכְמָשׂ לגֶּבַע שבהן עברו יְהוֹנָתָן ונערו). בינתיים תושבי הישובים הסמוכים - הָרָמָה, גִּבְעַת שָׁאוּל, בַּת גַּלִּים, לַיְשָׁה, עֲנָתוֹת ומַדְמֵנָה, נבהלו ונטשו את מקומותיהם
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק י פסוקים כ"ח-כ"ט: כח בָּא עַל עַיַּת עָבַר בְּמִגְרוֹן לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו. כט עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ חָרְדָה הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה.
.
זיהוי המקום
בנחלת בִנְיָמִן היו כמה ערים שונות בשם דומה לשמה של גִּבְעָה, כמו גֶּבַע, גִּבְעוֹן וגִּבְעַת קִרְיַת יְעָרִים שעל גבול בִנְיָמִן, אשר גם היא מכונה לפעמים סתם "הגִּבְעָה"
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ז פסוק א: א וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת אֲרוֹן יְהוָה.
. במיוחד לא תמיד ברור בכל מקום אם הכוונה לגֶּבַע או לגִּבְעָה הסמוכות, וקיימות דעות שונות אצל הפרשנים. תיאור המסע של סַנְחֵרִיב ב
יְשַׁעְיָהוּ פרק י פסוקים כ"ח-כ"טיְשַׁעְיָהוּ פרק י פסוקים כ"ח-כ"ט: כח בָּא עַל עַיַּת עָבַר בְּמִגְרוֹן לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו. כט עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ חָרְדָה הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה.
מזכיר גם את גֶּבַע וגם את גִּבְעַת שָׁאוּל, כך שברור שמדובר בערים שונות בבִנְיָמִן. בתל אל-פול (המזוהה עם גִּבְעָה - ראו להלן) ובמצודה הקדומה שם לא נמצאו ממצאים פלישתים, ולכן ההשערה היא שגִּבְעָה אינה זהה עם גֶבַע שבה התנקש יְהוֹנָתָן בנציב הפלישתי
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק י"ג פסוק ג: ג וַיַּךְ יוֹנָתָן אֵת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר בְּגֶבַע וַיִּשְׁמְעוּ פְּלִשְׁתִּים וְשָׁאוּל תָּקַע בַּשּׁוֹפָר בְּכָל הָאָרֶץ לֵאמֹר יִשְׁמְעוּ הָעִבְרִים.
, או עם "גֶבַע בִּנְיָמִן" שבה חנו אח"כ שָׁאוּל וְיוֹנָתָן
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק י"ג פסוק ט"ז: טז וְשָׁאוּל וְיוֹנָתָן בְּנוֹ וְהָעָם הַנִּמְצָא עִמָּם יֹשְׁבִים בְּגֶבַע בִּנְיָמִן וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בְמִכְמָשׂ.
.

"גִּבְעַת הָאֱלֹהִים" אשר בה ניצבה הַבָּמָה שבה התנבאו חֶבֶל נְבִיאִים ושָׁאוּל
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק ה: ה אַחַר כֵּן תָּבוֹא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁם נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים.
מזוהה בד"כ עם גִּבְעָה, עירו של שָׁאוּל
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 411
, אך יש הטוענים שמדובר בגֶּבַע, כיוון שנאמר על גִּבְעַת הָאֱלֹהִים שישבו בה נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים, כפי שמשתמע גם מסיפור ההתנקשות של יְהוֹנָתָן בנציב הפְּלִשְׁתִּים בגֶּבַע
[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 248,221
. "גֶּבַע בִּנְיָמִן" ומִּצְפֶּה נזכרות כערים שבוצרו ע"י אָסָא מֶּלֶךְ יְהוּדָה באזור הגבול הצפוני של הממלכה
[^]מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק כ"ב: כב וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה.
וגם כאן חלוקות הדיעות אם מדובר בגִּבְעָה או בגֶּבַע
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 414,412
.

גִּבְעַת שָׁאוּל, שהיתה העיר הראשית של שבט בִנְיָמִן ואח"כ בירת הממלכה המאוחדת בימיה הראשונים, מזוהה בכל אופן עם היישוב שהתקיים בתל אֶל-פוּל (ראו במפה). היישוב נמצא בגובה 840 מטר על אחת הפסגות הגבוהות בהרי ירושלים. באזור זה נוסדה במאות ה-14-13 לפנה"ס קבוצה של יישובים קטנים כמו ברָמָה, בגֶּבַע ובמִכְמָשׂ
[4]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 171
. היישוב על התל הוקף בחומה וחרב ונשרף בסוף המאה ה-12 (אולי כמסופר במסורת של פרשת ה"פִילֶגֶשׁ בגִּבְעָה") והתחדש רק זמן רב אחר כך (אולי בימי שָׁאוּל) אז הוקמה בו המצודה ששרידיה נמצאו בראש התל, ובה ארבע מגדלים בפינות חומת המצודה המלבנית.

המצודה נחרבה באש ונבנתה מחדש, ובתקופת ממלכת יְהוּדָה (אולי בימי ביצורי אָסָא) נבנתה שוב מערכת הביצורים שכללה הפעם מגדל צופים גדול על הבסיס של אחד ממגדלי המצודה הקדומה (מאה 9 לפנה"ס), וגם מגדל זה חרב, ונבנה שוב (מאה 8 לפנה"ס). לתקופה זו שייכת גם ידית כד עם טביעת "למלך", שרבות כמותה נמצאו ברחבי יְהוּדָה ואשר מתוארכות לימי חִזְקִיָּהוּ, אולי לקראת פלישת סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר ליְהוּדָה (701 לפנה"ס). המגדל בכל אופן נהרס סופית בימי הכיבוש הבבלי של יְהוּדָה (מאה 6 לפנה"ס). בתל נמצאו שרידי מבנים וממצאים נוספים מהתקופה הפרסית (שיבת ציון), ההלניסטית, והרומית הקדומה (כולל קולומבריום גדול בו נמצא אוצר מטבעות מימי הקיסר נירון). העיר חרבה בידי הרומאים בזמן המצור על ירושלים בימי המרד הגדול (70 לספירה)
[7]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 416-415
. במורד התל ובסמוך לו נמצאות גם מספר מערות קבורה חצובות מהתקופה הביזנטית.

יש לציין שיש המערערים על הזיהוי של תל אֶל-פוּל עם גִּבְעָה בטענה שהיישוב שהתקיים במקום בתקופה המקראית היה קטן מדי בשביל לשמש כבירתו של שָׁאוּל, ואח"כ האתר שימש בעיקר כנקודת שליטה של שלטון אַשּׁוּר ובָּבֶל. השרידים הקדומים שבתל בכל אופן לא נשתמרו היטב, וכיום ניכר בראש הגבעה בעיקר שלד מבנה הארמון של חוסיין מלך ירדן שבנייתו הופסקה בעקבות מלחמת ששת הימים (ראו צילום).
פרקים המזכירים את גִּבְעָה
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על גִּבְעָה באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.