פרטי היוצר\ת
Ruines de la salle hypostyle et du pylône de Ramsès II - XIXe dynastie - Memphis - Mit Rahineh. By Sebi. No machine-readable author provided. Neithsabes assumed (based on copyright claims)., [Public domain], via Wikimedia Commons
אולם העמודים במקדש פתח בממפיס, מימי רעמסס ה-2
פרטי היוצר\ת
From left to right: Bent Pyramid of Snofru (Dashur), Red Pyramid of Snofru (Dashur), Mastaba of Shepseskaf (South Sakkara) and the Pyramid of Pepi II (South Sakkara). By Ernesto Graf from Montevideo, Uruguay, [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
שדות הפרמידות ממערב לנֹף. משמאל לימין - הפרמידה ה"עקומה" , וה"אדומה" (של פרעה סנפרו), במרכז המסטבה של שפססכאף (מסטבת פאראון), ומימין הפרמידה של פפי השני.
|
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים
: ממפיס
נֹף במקרא
נֹף נזכרת כמה פעמים (אצל הוֹשֵׁעַ כ"מֹף") בנבואות על אסונות שיפקדו את מִצְרַיִם. כך יְשַׁעְיָהוּ מנבא שבזמן שתיפול "בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם" (אולי כשנפלה ביד מלך אַשּׁוּר) יהיו ראשי העם בצֹעַן ובנֹף וחכמי פַרְעֹה לטיפשים וחסרי עצה
יִרְמְיָהוּ התנגד לירידה של פליטי העם לגלות במִצְרַיִם אחרי הכיבוש הבָּבְלִי (יִרְמְיָהוּ פרק מ"ב-מ"ד), והזהיר ש"בְּנֵי נֹף וְתַחְפַּנְחֵס" עוד ימשלו בבני העם כמו בעבדים, ולכן אין לעם מה לחפש בדרכים לאַשּׁוּר ולמִצְרַיִם
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ט פסוקים י"א-י"ד: יא
אַךְ אֱוִלִים שָׂרֵי צֹעַן חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה עֵצָה נִבְעָרָה אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה בֶּן חֲכָמִים אֲנִי בֶּן מַלְכֵי קֶדֶם.
יב
אַיָּם אֵפוֹא חֲכָמֶיךָ וְיַגִּידוּ נָא לָךְ וְיֵדְעוּ מַה יָּעַץ יְהוָה צְבָאוֹת עַל מִצְרָיִם.
יג
נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ.
יד
יְהוָה מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים וְהִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ.
. יִרְמְיָהוּ ניבא שנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יבוא להכות את מִצְרָיִם והזכיר את ערי מִצְרַיִם שיוכו בחרב, כולל את מִגְדּוֹל, תַּחְפַּנְחֵס ונֹף (ואולי נעזר במשחק מלים תַחְפַּנְחֵס\נִסְחַף, נֹף\נָפַל, אוֹן\שָׁאוֹן). חרב תאכל את סביבות נֹף והיא עצמה תשרף עד שלא ישארו בה עוד תושבים[^]יִרְמְיָהוּ פרק מ"ו פסוקים י"ג-ט"ז, י"ט: יג
הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבוֹא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם.
יד
הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס אִמְרוּ הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ כִּי אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ.
טו
מַדּוּעַ נִסְחַף אַבִּירֶיךָ לֹא עָמַד כִּי יְהוָה הֲדָפוֹ.
טז
הִרְבָּה כּוֹשֵׁל גַּם נָפַל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל עַמֵּנוּ וְאֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה.
... יט
כְּלֵי גוֹלָה עֲשִׂי לָךְ יוֹשֶׁבֶת בַּת מִצְרָיִם כִּי נֹף לְשַׁמָּה תִהְיֶה וְנִצְּתָה מֵאֵין יוֹשֵׁב.
. גם יְחֶזְקֵאל דיבר על כיבוש מִצְרַיִם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל ובעלי בריתו, אז ה' יביא להרס מקדשי האלילים המפוארים שברחבי מִצְרַיִם, כולל באֶרֶץ פַּתְרוֹס (בדרום), בצֹעַן (בצפון), ובנֹא (במרכז)[^]יְחֶזְקֵאל פרק ל פסוק י"ד: יד
וַהֲשִׁמֹּתִי אֶת פַּתְרוֹס וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּצֹעַן וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בְּנֹא.
, ונזכרות גם סְוֵנֵה, סִין, אוֹן, פִי בֶסֶת, תַּחְפַּנְחֵס, ונֹף, שישרפו ויהרסו ותושביהם יהרגו או יפלו בשבי[^]יְחֶזְקֵאל פרק ל פסוקים ו, י, י"ג-י"ח: ו
כֹּה אָמַר יְהוָה וְנָפְלוּ סֹמְכֵי מִצְרַיִם וְיָרַד גְּאוֹן עֻזָּהּ מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה בַּחֶרֶב יִפְּלוּ בָהּ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
... י
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְהִשְׁבַּתִּי אֶת הֲמוֹן מִצְרַיִם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.
... יג
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְהַאֲבַדְתִּי גִלּוּלִים וְהִשְׁבַּתִּי אֱלִילִים מִנֹּף וְנָשִׂיא מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יִהְיֶה עוֹד וְנָתַתִּי יִרְאָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
יד
וַהֲשִׁמֹּתִי אֶת פַּתְרוֹס וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּצֹעַן וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בְּנֹא.
טו
וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עַל סִין מָעוֹז מִצְרָיִם וְהִכְרַתִּי אֶת הֲמוֹן נֹא.
טז
וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּמִצְרַיִם חוּל תחיל [תָּחוּל] סִין וְנֹא תִּהְיֶה לְהִבָּקֵעַ וְנֹף צָרֵי יוֹמָם.
יז
בַּחוּרֵי אָוֶן וּפִי בֶסֶת בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וְהֵנָּה בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה.
יח
וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׂךְ הַיּוֹם בְּשִׁבְרִי שָׁם אֶת מֹטוֹת מִצְרַיִם וְנִשְׁבַּת בָּהּ גְּאוֹן עֻזָּהּ הִיא עָנָן יְכַסֶּנָּה וּבְנוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה.
.
יִרְמְיָהוּ התנגד לירידה של פליטי העם לגלות במִצְרַיִם אחרי הכיבוש הבָּבְלִי (יִרְמְיָהוּ פרק מ"ב-מ"ד), והזהיר ש"בְּנֵי נֹף וְתַחְפַּנְחֵס" עוד ימשלו בבני העם כמו בעבדים, ולכן אין לעם מה לחפש בדרכים לאַשּׁוּר ולמִצְרַיִם
[^]יִרְמְיָהוּ פרק ב פסוקים י"ד-י"ח: יד
הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל אִם יְלִיד בַּיִת הוּא מַדּוּעַ הָיָה לָבַז.
טו
עָלָיו יִשְׁאֲגוּ כְפִרִים נָתְנוּ קוֹלָם וַיָּשִׁיתוּ אַרְצוֹ לְשַׁמָּה עָרָיו נצתה [נִצְּתוּ] מִבְּלִי יֹשֵׁב.
טז
גַּם בְּנֵי נֹף ותחפנס [וְתַחְפַּנְחֵס] יִרְעוּךְ קָדְקֹד.
יז
הֲלוֹא זֹאת תַּעֲשֶׂה לָּךְ עָזְבֵךְ אֶת יְהוָה אֱלֹהַיִךְ בְּעֵת מוֹלִיכֵךְ בַּדָּרֶךְ.
יח
וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר.
. כשהפליטים מיהודה כבר התיישבו במצרים - במִגְדֹּל, בתַחְפַּנְחֵס, בנֹף, ובאֶרֶץ פַּתְרוֹס, יִרְמְיָהוּ הזכיר להם את החורבן שה' הביא על ירושלים ויהודה בגלל העבודה הזרה שחטאו בה[^]יִרְמְיָהוּ פרק מ"ד פסוקים א-ג: א
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס לֵאמֹר.
ב
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עַל יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה וְהִנָּם חָרְבָּה הַיּוֹם הַזֶּה וְאֵין בָּהֶם יוֹשֵׁב.
ג
מִפְּנֵי רָעָתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לְהַכְעִסֵנִי לָלֶכֶת לְקַטֵּר לַעֲבֹד לֵאלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם הֵמָּה אַתֶּם וַאֲבֹתֵיכֶם.
. גם הוֹשֵׁעַ הזכיר את "מֹף" בקשר לגלות מצרים: בני יִשְׂרָאֵל יֵצְאוּ לגלות במִצְרַיִם ובאַשּׁוּר בגלל שחטאו, ושם יאלצו לאכול טְרֵפָה, ולא יוכלו עוד לעבוד את ה', ולחגוג את החגים כראוי. הם יתקבצו במִצְרַיִם בעיר מֹף ושם יִקָּבְרוּ, כשכל אוצרותיהם ומקומות מגוריהם בארץ יכוסו קוצים[^]הוֹשֵׁעַ פרק ט פסוקים ג-ו: ג
לֹא יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ יְהוָה וְשָׁב אֶפְרַיִם מִצְרַיִם וּבְאַשּׁוּר טָמֵא יֹאכֵלוּ.
ד
לֹא יִסְּכוּ לַיהוָה יַיִן וְלֹא יֶעֶרְבוּ לוֹ זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל אֹכְלָיו יִטַמָּאוּ כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם לֹא יָבוֹא בֵּית יְהוָה.
ה
מַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם מוֹעֵד וּלְיוֹם חַג יְהוָה.
ו
כִּי הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף תְּקַבְּרֵם מַחְמַד לְכַסְפָּם קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם חוֹחַ בְּאָהֳלֵיהֶם.
.
זיהוי המקום
נֹף או מֹף הם השמות הנגזרים לעברית של "מֶנֹ-פר-פפי", אחת מערי הבירה הקדומות של מִצְרַיִם, שנקראה כך על שם הפרמידה הסמוכה של פרעה פֶּפִּי ה-1. מהשם מֶנֹ-פר-פפי נגזר גם השם מֶמְפִיס שבו נודעה העיר בלשונות יוון והמערב. נֹף שוכנת על הגדה המערבית של הנילוס כ-18 ק"מ מדרום לפרמידות של גיזה שבפאתי קהיר. נֹף נמצאת בקצה הצפוני של ערוצו הארוך של הנילוס ובפתח אזור הדלתא שבצפון מִצְרַיִם, וכך היה הנמל של העיר למרכז של פעילות מסחרית, ולעיר גם היתה חשיבות אסטרטגית ומדינית. נֹף היתה גם למרכז דתי חשוב של מִצְרַיִם, עם פולחן לכמה מאלי הארץ, ובראשם פְּתָח, אל המלאכות והאמנויות, ואל הבריאה, התחייה והפוריות. העיר התפתחה סביב המקדש הקדום של פְּתָח ופרעוני מִצְרַיִם המשיכו להרחיב ולְיַפּוֹת אותו במשך מעל לאלפיים שנה. מהמבנים המפוארים של נֹף לא שרדו שרידים משמעותיים בעיקר כיוון שחומרי הבנייה נלקחו כדי לשמש לבניית הערים החדשות בפוסטאט ובקהיר, אך נותרו על עומדן הפרמידות הרבות שהוקמו במהלך הדורות בשדה הפרמידות שבאזור המדברי שממערב לעיר.
תולדות העיר
בנֹף נקברו כבר כמה ממלכי השושלת ה-1 של מִצְרַיִם (סוף האלף ה-4 לפנה"ס) ולפי המסורת העיר אף נוסדה בידי מֶנֶס מייסדה של השושלת אשר איחד את מִצְרַיִם העליונה
פרעה ג'וסר מהשושלת ה-3 (מאה ה-27 לפנה"ס) היה הראשון שניסה לבנות פרמידות ענק, ופירמידת המדרגות שלו ניצבת עדיין בסַקַّארָה שמול העיר נֹף (ראו צילום). בדחשור מעט מדרום לסַקַّארָה המשיך פרעה סנֶפֵּרוּ לפתח את אומנות הפירמידות, ואחרי נסיון לא מוצלח עם הפרמידה "הנטויה", הצליח סנֶפֵּרוּ להקים את הפרמידה "האדומה" שהיא הפרמידה הראשונה בעלת פאות חלקות, ובה כמשוער גם נקבר סנֶפֵּרוּ. את אומנות הפרמידות למד בהצלחה בנו ח'ופו שהקים את הפירמידה הגדולה של גיזה, ומאז הוקמו עוד פרמידות רבות ומגוונות ב"שדה הפרמידות" שממערב לנילוס בין גיזה לנֹף (ראו צילום), כולל הפרמידות הלבנה, השחורה, והפרמידה של פרעה סנוסרת השלישי שניצבות עדיין מול נֹף במצב מפורק חלקית אך עדיין מעורר השתאות.
בימי השושלת ה-11 (בסוף האלף ה-3) עברה הבירה של הממלכה המאוחדת לנֹּא אָמוֹן שבמִצְרַיִם העליונה, שגם היתה מרכז דתי מתחרה, בעיקר לפולחן האל אָמוֹן. בימי השושלות הבאות השתלטו קבוצות כנעניות על מִצְרַיִם התחתונה ובני החיקסוס שלטו מהבירה החדשה באווריס שבדלתא על צפון מִצְרַיִם וגם על אתרים רבים בארץ ישראל שהיו עד אז תחת שלטון מצרי. מאוחר יותר עברו כנראה כמה ממלכי החיקסוס לשלוט מנֹף לפני שהעבירו את בירתם לצֹעַן, גם כן באזור הדלתא. לבסוף הצליח פרעה יעחמס הראשון (מייסד השושלת ה-18 והממלכה "החדשה" של מִצְרַיִם) לגרש את החיקסוס ממִצְרַיִם והחזיר את נֹּא אָמוֹן להיות שוב בירתה של הממלכה המאוחדת. במהלך המאה ה-14 לפנה"ס ביצע פרעה אחנתון מהפיכה במִצְרַיִם כשהחליף את פולחן האל אָמוֹן בפולחן לאל אָתוֹן. אחנתון העביר את הבירה לאל-עמארנה, והקים בנֹף מקדש לאָתוֹן. לאחר מותו החזיר שוב בנו תּוּת עַנְחְ' אָמוֹן את המצב לקדמותו, השיב את פולחן אָמוֹן ואת השלטון לנֹף ואח"כ החזיר את הבירה לנֹּא אָמוֹן. פרעה רעמסס ה-2 העביר את הבירה צפונה לפי-רַעַמְסֵס שבדלתא, אך המשיך לבנות רבות גם בנֹף. כך, בנה רַעַמְסֵס במתחם המקדש של פְּתָח, והציב בעיר כמה פסלים של עצמו כולל שני פסלי ענק (בגובה של כ-10 מטר) - ראו צילום להלן.
בימי השתלטות השושלת הנוּבִּית\הכּוּשִׁית על מִצְרַיִם כבש פרעה פִּ-עָנְחִ'י את נֹף וטבח בתושביה אך שמר על המקדשים שבה. יורשו שאבאתאכּא כנראה אף עשה את העיר לבירתו
את האימפריה הבבלית כבשו הפָּרְסִים, וכַּנְבּוּזִי ה-2 מלך פָּרַס המשיך וכבש גם את מִצְרַיִם (525 לפנה"ס), ונֹף היתה למרכז מנהלי, צבאי ומסחרי של הפרסים. בסופו של דבר הביא פרעה אמריתיאוס לסופו של השלטון הפרסי במִצְרַיִם התחתית (404 לפנה"ס), אך אמריתיאוס הובס ונרצח בנֹף ע"י פרעה נפריתס ה-1, שהכתיר את עצמו בנֹף אך העביר אח"כ את הבירה למֶנְדֶס שבצפון הדלתא. אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא ה-3 ואח"כ דָּרְיָוֶשׁ ה-3 מלכי פָּרַס כבשו שוב את נֹף ואת מִצְרַיִם, אך לבסוף אלכסנדר מוקדון מיָוָן ניצח את דָּרְיָוֶשׁ בקרב איסוס (333 לפנה"ס) ואח"כ המשיך וכבש את כל שטחי האימפריה הפרסית, ובתחילה את ארץ ישראל ואת מִצְרַיִם.
אלכסנדר הוכתר כמלך מִצְרַיִם במקדש פְּתָח שבנֹף, לשם גם הביא יורשו תלמי ה-1 את גופת אלכסנדר לאחר מותו. הגופה נחנטה במקדש והונחה בסרקופג שהועבר מאוחר יותר לבירה החדשה באלכסנדריה, לאתר שמקומו לא נודע עוד. בשנת 196 לפנה"ס הוציא תלמי החמישי בנֹף צו מלכותי בענייני דת שנחקק על "אבן רוזטה" בכתב החרטומים, בכתב דמוטי ובכתב יווני עתיק, ובכך איפשר את פענוח כתב החרטומים ע"י ז'אן-פרנסואה שמפוליון הצרפתי במאה ה-19. במהלך התקופה ההלניסטית ואח"כ הרומית והביזנטית אלכסדריה היתה העיר העיקרית של מִצְרַיִם והבירות הקדומות בנֹף ובנֹּא אָמוֹן דעכו ונעלמו, ואבני המבנים העתיקים שימשו אח"כ כאמור את בניית הערים החדשות בפוסטאט ובקהיר אחרי הכיבוש המוסלמי של מִצְרַיִם.
תולדות העיר
בנֹף נקברו כבר כמה ממלכי השושלת ה-1 של מִצְרַיִם (סוף האלף ה-4 לפנה"ס) ולפי המסורת העיר אף נוסדה בידי מֶנֶס מייסדה של השושלת אשר איחד את מִצְרַיִם העליונה
[*]כלומר באזור הגבוה של הנילוס בדרום מִצְרַיִם
והתחתונה[*]כלומר באזור הנמוך של הנילוס הכולל את נֹף ואת אזור הדלתא בצפון מִצְרַיִם
, ובנה סכרים על הנילוס באזור נֹף כדי למנוע את הצפתה. נֹף היתה לבירת הממלכה לכל המאוחר מימי השושלת ה-3 והחזיקה במעמד זה עד לשושלת ה-6 (עד המאה ה-22 לפנה"ס) ואח"כ שוב חזרה מדי פעם לשמש כבירה של מִצְרַיִם התחתונה או של הממלכה המאוחדת.
פרעה ג'וסר מהשושלת ה-3 (מאה ה-27 לפנה"ס) היה הראשון שניסה לבנות פרמידות ענק, ופירמידת המדרגות שלו ניצבת עדיין בסַקַّארָה שמול העיר נֹף (ראו צילום). בדחשור מעט מדרום לסַקַّארָה המשיך פרעה סנֶפֵּרוּ לפתח את אומנות הפירמידות, ואחרי נסיון לא מוצלח עם הפרמידה "הנטויה", הצליח סנֶפֵּרוּ להקים את הפרמידה "האדומה" שהיא הפרמידה הראשונה בעלת פאות חלקות, ובה כמשוער גם נקבר סנֶפֵּרוּ. את אומנות הפרמידות למד בהצלחה בנו ח'ופו שהקים את הפירמידה הגדולה של גיזה, ומאז הוקמו עוד פרמידות רבות ומגוונות ב"שדה הפרמידות" שממערב לנילוס בין גיזה לנֹף (ראו צילום), כולל הפרמידות הלבנה, השחורה, והפרמידה של פרעה סנוסרת השלישי שניצבות עדיין מול נֹף במצב מפורק חלקית אך עדיין מעורר השתאות.
בימי השושלת ה-11 (בסוף האלף ה-3) עברה הבירה של הממלכה המאוחדת לנֹּא אָמוֹן שבמִצְרַיִם העליונה, שגם היתה מרכז דתי מתחרה, בעיקר לפולחן האל אָמוֹן. בימי השושלות הבאות השתלטו קבוצות כנעניות על מִצְרַיִם התחתונה ובני החיקסוס שלטו מהבירה החדשה באווריס שבדלתא על צפון מִצְרַיִם וגם על אתרים רבים בארץ ישראל שהיו עד אז תחת שלטון מצרי. מאוחר יותר עברו כנראה כמה ממלכי החיקסוס לשלוט מנֹף לפני שהעבירו את בירתם לצֹעַן, גם כן באזור הדלתא. לבסוף הצליח פרעה יעחמס הראשון (מייסד השושלת ה-18 והממלכה "החדשה" של מִצְרַיִם) לגרש את החיקסוס ממִצְרַיִם והחזיר את נֹּא אָמוֹן להיות שוב בירתה של הממלכה המאוחדת. במהלך המאה ה-14 לפנה"ס ביצע פרעה אחנתון מהפיכה במִצְרַיִם כשהחליף את פולחן האל אָמוֹן בפולחן לאל אָתוֹן. אחנתון העביר את הבירה לאל-עמארנה, והקים בנֹף מקדש לאָתוֹן. לאחר מותו החזיר שוב בנו תּוּת עַנְחְ' אָמוֹן את המצב לקדמותו, השיב את פולחן אָמוֹן ואת השלטון לנֹף ואח"כ החזיר את הבירה לנֹּא אָמוֹן. פרעה רעמסס ה-2 העביר את הבירה צפונה לפי-רַעַמְסֵס שבדלתא, אך המשיך לבנות רבות גם בנֹף. כך, בנה רַעַמְסֵס במתחם המקדש של פְּתָח, והציב בעיר כמה פסלים של עצמו כולל שני פסלי ענק (בגובה של כ-10 מטר) - ראו צילום להלן.
בימי השתלטות השושלת הנוּבִּית\הכּוּשִׁית על מִצְרַיִם כבש פרעה פִּ-עָנְחִ'י את נֹף וטבח בתושביה אך שמר על המקדשים שבה. יורשו שאבאתאכּא כנראה אף עשה את העיר לבירתו
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 214
, וכך היא נותרה עד לכיבוש מִצְרַיִם בידי אַשּׁוּר. נֹף נכבשה ע"י אֵסַרְחַדּוֹן ואח"כ שוב ע"י אשורבניפל (663 לפנה"ס) ומאז נותרה תחת שלטון אַשּׁוּרי עד שפרעה פסמתיך ה-1 גירש את האשורים ובעלי בריתם ממִצְרַיִם. פסמתיך גם הקים בנֹף מקדש לשור הקדוש אָפִּיס\חעפִּי. הפולחן של אָפִּיס כנראה קדום ביותר, וכלל טקסי אֵבֶל וקבורה מפוארים לשור כשמת, וחגיגות שמחה כש"נמצא" השור החדש. בסיראפיאום שבסַקַّארָה ממערב לנֹף נמצאו קברים של מעל 60 שוורים שנקברו באתר לאורך הדורות. האימפריה האשורית נפלה בסופו של דבר בידי בָּבֶל. נְבוּכַדְרֶאצַּר ה-2 גם הביס את צבא פַּרְעֹה נְכוֹ עַל נְהַר פְּרָת בְּכָּרכּמיש[^]יִרְמְיָהוּ פרק מ"ו פסוק ב: ב
לְמִצְרַיִם עַל חֵיל פַּרְעֹה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר הָיָה עַל נְהַר פְּרָת בְּכַרְכְּמִשׁ אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִיעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה.
אך לא הצליח לכבוש את מִצְרַיִם עצמה (בניגוד לנבואת יִרְמְיָהוּ על גורלה של נֹף[^]יִרְמְיָהוּ פרק מ"ו פסוקים י"ג-י"ד: יג
הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבוֹא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם.
יד
הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס אִמְרוּ הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ כִּי אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ.
). אחרי הכיבוש הבבלי של יְהוּדָה, ירדו כאמור פליטי הָעָם לשבת בנֹף ובשאר ערי מִצְרַיִם, וכנראה הצטרפו לקהילות ישראל שכבר ישבו שם מלפנים.
את האימפריה הבבלית כבשו הפָּרְסִים, וכַּנְבּוּזִי ה-2 מלך פָּרַס המשיך וכבש גם את מִצְרַיִם (525 לפנה"ס), ונֹף היתה למרכז מנהלי, צבאי ומסחרי של הפרסים. בסופו של דבר הביא פרעה אמריתיאוס לסופו של השלטון הפרסי במִצְרַיִם התחתית (404 לפנה"ס), אך אמריתיאוס הובס ונרצח בנֹף ע"י פרעה נפריתס ה-1, שהכתיר את עצמו בנֹף אך העביר אח"כ את הבירה למֶנְדֶס שבצפון הדלתא. אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא ה-3 ואח"כ דָּרְיָוֶשׁ ה-3 מלכי פָּרַס כבשו שוב את נֹף ואת מִצְרַיִם, אך לבסוף אלכסנדר מוקדון מיָוָן ניצח את דָּרְיָוֶשׁ בקרב איסוס (333 לפנה"ס) ואח"כ המשיך וכבש את כל שטחי האימפריה הפרסית, ובתחילה את ארץ ישראל ואת מִצְרַיִם.
אלכסנדר הוכתר כמלך מִצְרַיִם במקדש פְּתָח שבנֹף, לשם גם הביא יורשו תלמי ה-1 את גופת אלכסנדר לאחר מותו. הגופה נחנטה במקדש והונחה בסרקופג שהועבר מאוחר יותר לבירה החדשה באלכסנדריה, לאתר שמקומו לא נודע עוד. בשנת 196 לפנה"ס הוציא תלמי החמישי בנֹף צו מלכותי בענייני דת שנחקק על "אבן רוזטה" בכתב החרטומים, בכתב דמוטי ובכתב יווני עתיק, ובכך איפשר את פענוח כתב החרטומים ע"י ז'אן-פרנסואה שמפוליון הצרפתי במאה ה-19. במהלך התקופה ההלניסטית ואח"כ הרומית והביזנטית אלכסדריה היתה העיר העיקרית של מִצְרַיִם והבירות הקדומות בנֹף ובנֹּא אָמוֹן דעכו ונעלמו, ואבני המבנים העתיקים שימשו אח"כ כאמור את בניית הערים החדשות בפוסטאט ובקהיר אחרי הכיבוש המוסלמי של מִצְרַיִם.
פרקים המזכירים את נֹף
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על נֹף באתר של ויקיפדיה.
פרטי היוצר\ת
Pyramid of Djoser. By Gary Ku from New Haven, CT, USA, [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
הפירמידה של ג'וסר
פרטי היוצר\ת
Vue d'ensemble de l'enceinte nord de Memphis avec les ruines du palais d'Apriès - XXVIe dynastie - Mit Rahineh. By Sebi. No machine-readable author provided. Neithsabes assumed (based on copyright claims)., [Public domain], via Wikimedia Commons
חורבות הארמון המלכותי של פרעה אַפְֹרִיֶס מצפון לנֹף
פרטי היוצר\ת
Antiquité égyptienne, Memphis, (Égypte), Personal picture of Gérard Ducher
[Creative Commons Attribution-ShareAlike 2.5 Generic [CC-BY-SA-2.5], via Wikimedia Commons
נֹף (ממפיס) - פסל ששוחזר ע"י רעמסס השני