פרטי היוצר\ת
Got the time? by adam sommerville [CC-BY-SA-2.0] from geograph.org.uk - 1469342
לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם (א)
סיכום
לכל מה שקורה לאָדָם במהלך חיו יש זמן (שנקבע מראש ע"י ה'), ולכן אין טעם לעמול ולנסות לשנות את הדברים. ה' גרם לבני האָדָם לעמול בנסיון לחוות את העולם היפה שברא, אבל הם לא יוכלו לחוות את כולו. כל מה שעשה ה' הוא נצחי ואין טעם לנסות לשנותו. קֹהֶלֶת ראה שהרֶשַׁע נמצא במקום הצֶּדֶק, אבל התנחם שה' כבר ישפוט את הרָשָׁע כי הוא מבחין בין אָדָם לבְּהֵמָה. אבל בעצם אין הבדל ביניהם, כי שניהם ימותו ואי אפשר לדעת מה יהיה גורלם לאחר המוות. לכן לא נשאר לאָדָם אלא להיות מאושר במעשיו במהלך חייו.
תקציר
| לכל מה שקורה לאָדָם במהלך חיו יש זמן (שנקבע מראש ע"י ה'), ולכן אין טעם לעמול ולנסות לשנות את הדברים. |
| א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם. ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת. ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד. ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק. ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר. ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל. |
| ה' גרם לבני האָדָם לעמול בנסיון לחוות את העולם היפה שברא, אבל הם לא יוכלו לחוות את כולו. כל מה שהם יכולים זה לשמוח בחייהם, וגם שמחה זאת היא מה' (ולא כתוצאה של מאמצי האָדָם). כי כל מה שעשה ה' הוא נצחי ואין טעם לנסות לשנותו (להוסיף או להוריד ממנו). אפילו יִרְאַת האָדָם את ה' היא מה' (ולא מהאָדָם). כל מה שהיה, חוזר עכשיו שוב, ומה שיהיה כבר היה. |
| י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ. יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. יב יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם כִּי אִם לִשְׂמוֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו. יג וְגַם כָּל הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְרָאָה טוֹב בְּכָל עֲמָלוֹ מַתַּת אֱלֹהִים הִיא. יד יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. טו מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף. |
| קֹהֶלֶת ראה שהרֶשַׁע נמצא במקום הצֶּדֶק (במִּשְׁפָּט), אבל התנחם שה' כבר ישפוט את הצַּדִּיק ואת הרָשָׁע כשיגיע הזמן שנקבע לכך. הוא חשב שה' בכך בורר בין אָדָם לבְּהֵמָה (כלומר באכיפת הצדק), אבל הוא ראה שגורל בני האָדָם והבְּהֵמות זהה - כּוּלָּם קיבלו רוח חיים, וכּוּלָּם ימותו. כּוּלָּם באו מעָפָר וישובו אליו בסוף. אין לדעת אם ה' קבע גורל שונה לרוּחַ האָדָם ולרוּחַ הבְּהֵמָה (אחרי המוות) ולכן אי אפשר לקבל מכך תקווה. לכן לא נשאר לאָדָם אלא להיות מאושר במעשיו במהלך חייו, כי אין לדעת מה יקרה אחרי המוות. |
| טז וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע. יז אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי אֶת הַצַּדִּיק וְאֶת הָרָשָׁע יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים כִּי עֵת לְכָל חֵפֶץ וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם. יח אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם. יט כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל. כ הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר. כא מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ. כב וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים