סיכום
קינה של המשורר על סִבְלוֹ, על התקווה שהוא מקבל מה', ותפילה להתנקם באויב. הקינה כוללת 22 שלשות של פסוקים, כך שהפסוקים בכל שְׁלָשָׁה פותחים במלים המתחילות באותיות מא' לת' לפי הסדר (מלבד שהסדר בין ע' לפ' הוחלף). המשורר מקונן, ומעיניו זורמים נהרות של דמעות, כי ה' הִכָּה אותו קשות, נלחם בו בקשת, תקף כמו דֹּב או אריה, והאכילו צמחים מרים. אבל המשורר מבין שטוב לקוות בסבלנות לתשועת ה'. המשורר קורא לה' להגן עליו מפני עוות הדין של אויביו, ולהתנקם בהם.
תקציר
| המשורר מתלונן שראה עוני ואת מכות הכעס של ה', שהוביל אותו לחושך, והִכָּה בו ללא הפסקה, מעך לו בשר ועור, ושבר את עצמותיו. הוא הקיף אותו ברעל (רֹאשׁ) ותלאות, הושיבו בחושך כמו המתים, ואסר אותו מאחורי גדר עם שלשלאות נחושת. כשהמשורר זעק לעזרה, ה' סתם את תפילתו. ה' חסם את דרכיו באבני גָזִית והסיט אותם. הוא ארב למשורר כמו דֹּב או אריה, הסיט את דרכו ועשה אותו לשְׁמָמָה. ה' ירה בו חצים כמו למטרה (מתוך האַשְׁפָּה, כלי להחזקת החצים), ופגע בכִּלְיוֹתָיו. המשורר היה ללעג בעַם. ה' האכילו צמחים מרים (מְרוֹרִים ולַעֲנָה), גרס את שיניו וכָּבַשׁ אותו לאפר. |
| א אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ. ב אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר. ג אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם. ד בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי שִׁבַּר עַצְמוֹתָי. ה בָּנָה עָלַי וַיַּקַּף רֹאשׁ וּתְלָאָה. ו בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם. ז גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּי. ח גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי. ט גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית נְתִיבֹתַי עִוָּה. י דֹּב אֹרֵב הוּא לִי אריה [אֲרִי] בְּמִסְתָּרִים. יא דְּרָכַי סוֹרֵר וַיְפַשְּׁחֵנִי שָׂמַנִי שֹׁמֵם. יב דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵץ. יג הֵבִיא בְּכִלְיוֹתָי בְּנֵי אַשְׁפָּתוֹ. יד הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכָל עַמִּי נְגִינָתָם כָּל הַיּוֹם. טו הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָה. טז וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר. |
| ה' זנח את נפש המשורר, וקיומו אבד. זכרון העוני והנדודים הוא כמו צמחים מרים, ומשפיל את נפשו. לכן הוא משיב את ליבו לה' ומייחל לו, כי חסדיו לא נגמרים. |
| יז וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה. יח וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהוָה. יט זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹאשׁ. כ זָכוֹר תִּזְכּוֹר ותשיח [וְתָשׁוֹחַ] עָלַי נַפְשִׁי. כא זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל. כב חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו. כג חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. כד חֶלְקִי יְהוָה אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ. |
| ה' טוב לנפש המבקשת אותו. טוב ליחל בדממה לתשועת ה', לשאת בעול כשאתה עוד צעיר, לסבול לבד בשקט (למלא את הפה בעָפָר) ולקוות לטוב, לתת למַכֵּה את הלחי השנייה ולסבול חֶרְפָּה. ה' לא זונח, ואם הביא יגון (הוֹגָה) אז בסוף גם ירחם, כי ה' לא מעניש או מדכא אסירים משרירות לִבּוֹ. הוא לא מַטֶּה\מעוות מִשְׁפַּט. כי מי יכול לאמר שמשהו נהיה בלי שה' צִוָּה, כאילו דבר מטוב או רע לא יצא מפיו. |
| כה טוֹב יְהוָה לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ. כו טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְהוָה. כז טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו. כח יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו. כט יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה. ל יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה. לא כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי. לב כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרֹב חסדו [חֲסָדָיו]. לג כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ. לד לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו כֹּל אֲסִירֵי אָרֶץ. לה לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גָּבֶר נֶגֶד פְּנֵי עֶלְיוֹן. לו לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ אֲדֹנָי לֹא רָאָה. לז מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה. לח מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב. |
| (כאן הציבור מדבר) אדם לא יכול להתלונן על תוצאות חטאיו, לכן נחקור את מעשינו ונחזור בתשובה. נרים את ידינו לשמים, כי אנחנו פשענו והמרינו את פי ה' ולכן הוא לא סלח. הוא סוכך עלינו את כעסו, וחסם בענן את תפילותינו מלהגיע אליו. הוא שם אותנו כפסולת בין העַמִּים, אויבינו מגדפים אותנו, וקיבלנו פחד, מלכודת, שממה, והרס. |
| לט מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל חטאו [חֲטָאָיו]. מ נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יְהוָה. מא נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. מב נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ. מג סַכֹּתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ. מד סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה. מה סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּים. מו פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם כָּל אֹיְבֵינוּ. מז פַּחַד וָפַחַת הָיָה לָנוּ הַשֵּׁאת וְהַשָּׁבֶר. |
| (המשורר חוזר לדבר) מעיניו זורמים נהרות של דמעות ללא הפסקה על חורבן העַם, עד שה' יראה את הבכי משמיים. עיניו גורמים לו עינויים ממראות הסבל של בנות העַם. |
| מח פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי. מט עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה מֵאֵין הֲפֻגוֹת. נ עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם. נא עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי. |
| האויב צד (את המשורר) כמו שצדים ציפורים, השבית את חייו בבור, וזרק עליו שם אבנים. מים עלו עליו שם עד מעל לראשו עד שחשב שבא מותו. הוא קרא לה' מהבור העמוק. ה' שמע את קולו, לכן אל לו לסגור את אוזניו לגניחותיו. ה' קרב אליו, הרגיע אותו וגאל את חייו. יש המשערים שדברים אלה, ואולי ספר אֵיכָה כולו, הם דברי הנביא יִרְמְיָהוּ שהושלך כעונש לבור שבו כמעט וטבע למוות בטיט - ראו יִרְמְיָהוּ פרק ל"ח. |
| נב צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּם. נג צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי. נד צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי. נה קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת. נו קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי. נז קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ אָמַרְתָּ אַל תִּירָא. |
| ה' ראה את עִוּוּת הדין והגן (על המשורר) במשפט (רב את ריבו). ה' ראה את כל מחשבות הנקמה של האויב כל היום, ושמע את דברי החֶרְפָּה שיצאו משִׂפְתֵי הקמים עליו. הם לועגים לו כל הזמן (כשהם יושבים וכשהם קמים). המשורר מבקש מה' להשיב להם כגמולם, לתת להם את קללתו (אָלָתוֹ), לרדוף אותם בכעס ולהשמידם מתחת לשמים. |
| נח רַבְתָּ אֲדֹנָי רִיבֵי נַפְשִׁי גָּאַלְתָּ חַיָּי. נט רָאִיתָה יְהוָה עַוָּתָתִי שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי. ס רָאִיתָה כָּל נִקְמָתָם כָּל מַחְשְׁבֹתָם לִי. סא שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם יְהוָה כָּל מַחְשְׁבֹתָם עָלָי. סב שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם עָלַי כָּל הַיּוֹם. סג שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה אֲנִי מַנְגִּינָתָם. סד תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְהוָה כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. סה תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם. סו תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
| פסוקים | ||
|---|---|---|
| א | אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ. | |
| מ"ח | פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי. | |
| נ"ה | קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת. |
רֹאשׁ - צמח רעיל המזוהה עם ה Hemlock
פרטי היוצר\ת
Sonchus oleraceus, by AnRo0002 / [CC0 1.0 Universal (CC0 1.0)
Public Domain Dedication Universal Public Domain Dedication]. Original image size reduced by Allon Adir.
מָרוֹר (הגינות)
פרטי היוצר\ת
Floratrek / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.
לַעֲנָה