|
|
סיכום
עֶזְרָא מספר את תולדות שיבתו לציון בגוף ראשון. הוא מפרט את רשימת השבים איתו. כשכולם מתכנסים על נהר אַהֲוָא, מסתבר שאין ביניהם לְוִיִּם ולכן לְוִיִּם ונתינים מכָסִפְיָא נקראים להצטרף. עֶזְרָא קורא לצום כדי לבקש מה' שישמור על עולי הרגל בדרכם. הוא מפקיד את אוצר התרומות למקדש בידי כוהנים ולְוִיִּם נבחרים. העולים מגיעים בשלום, התרומות נמסרות והעולים חוגגים עם העלאת קורבנות רבים במקדש.
תקציר
| עֶזְרָא מפרט את רשימת השבים יחד איתו לציון מגלות בָּבֶל בימי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא מלך פָּרָס: בראשם הכוהנים גֵּרְשֹׁם ודָּנִיֵּאל, וחַטּוּשׁ מבית דָוִד המלך, ואחריהם נזכרים 12 בתי אב מיִשְׂרָאֵל והעומדים בראשם ומניין הַזְּכָרִים שבהם. |
| א וְאֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבֹתֵיהֶם וְהִתְיַחְשָׂם הָעֹלִים עִמִּי בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ מִבָּבֶל. ב מִבְּנֵי פִינְחָס גֵּרְשֹׁם מִבְּנֵי אִיתָמָר דָּנִיֵּאל מִבְּנֵי דָוִיד חַטּוּשׁ. ג מִבְּנֵי שְׁכַנְיָה מִבְּנֵי פַרְעֹשׁ זְכַרְיָה וְעִמּוֹ הִתְיַחֵשׂ לִזְכָרִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים. ד מִבְּנֵי פַּחַת מוֹאָב אֶלְיְהוֹעֵינַי בֶּן זְרַחְיָה וְעִמּוֹ מָאתַיִם הַזְּכָרִים. ה מִבְּנֵי שְׁכַנְיָה בֶּן יַחֲזִיאֵל וְעִמּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַזְּכָרִים. ו וּמִבְּנֵי עָדִין עֶבֶד בֶּן יוֹנָתָן וְעִמּוֹ חֲמִשִּׁים הַזְּכָרִים. ז וּמִבְּנֵי עֵילָם יְשַׁעְיָה בֶּן עֲתַלְיָה וְעִמּוֹ שִׁבְעִים הַזְּכָרִים. ח וּמִבְּנֵי שְׁפַטְיָה זְבַדְיָה בֶּן מִיכָאֵל וְעִמּוֹ שְׁמֹנִים הַזְּכָרִים. ט מִבְּנֵי יוֹאָב עֹבַדְיָה בֶּן יְחִיאֵל וְעִמּוֹ מָאתַיִם וּשְׁמֹנָה עָשָׂר הַזְּכָרִים. י וּמִבְּנֵי שְׁלוֹמִית בֶּן יוֹסִפְיָה וְעִמּוֹ מֵאָה וְשִׁשִּׁים הַזְּכָרִים. יא וּמִבְּנֵי בֵבַי זְכַרְיָה בֶּן בֵּבָי וְעִמּוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה הַזְּכָרִים. יב וּמִבְּנֵי עַזְגָּד יוֹחָנָן בֶּן הַקָּטָן וְעִמּוֹ מֵאָה וַעֲשָׂרָה הַזְּכָרִים. יג וּמִבְּנֵי אֲדֹנִיקָם אַחֲרֹנִים וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם אֱלִיפֶלֶט יְעִיאֵל וּשְׁמַעְיָה וְעִמָּהֶם שִׁשִּׁים הַזְּכָרִים. יד וּמִבְּנֵי בִגְוַי עוּתַי וזבוד [וְזַכּוּר] וְעִמּוֹ שִׁבְעִים הַזְּכָרִים. |
| עֶזְרָא והעולים איתו מתכנסים על נהר אַהֲוָא וחונים שם 3 ימים. מסתבר שם לעֶזְרָא שאין לְוִיִּם בקהל, והוא שולח משלחת לכָסִפְיָא, וביניהם זוג "מבינים" [*]אולי משכילים בעלי כישורי דיבור ושכנוע כדי לשכנע שם את אִדּוֹ (המושל\הָרֹאשׁ של המקום) ואת אָחִיו שישלחו לְוִיִּם להתלוות לעולים. ואמנם מצטרפים משם לְוִיִּם ונְתִינִים רבים. |
| טו וָאֶקְבְּצֵם אֶל הַנָּהָר הַבָּא אֶל אַהֲוָא וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא מָצָאתִי שָׁם. טז וָאֶשְׁלְחָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַאֲרִיאֵל לִשְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָן וּלְיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן וּלְנָתָן וְלִזְכַרְיָה וְלִמְשֻׁלָּם רָאשִׁים וּלְיוֹיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן מְבִינִים. יז ואוצאה [וָאֲצַוֶּה] אוֹתָם עַל אִדּוֹ הָרֹאשׁ בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם וָאָשִׂימָה בְּפִיהֶם דְּבָרִים לְדַבֵּר אֶל אִדּוֹ אָחִיו הנתונים [הַנְּתִינִים] בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם לְהָבִיא לָנוּ מְשָׁרְתִים לְבֵית אֱלֹהֵינוּ. יח וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ הַטּוֹבָה עָלֵינוּ אִישׁ שֶׂכֶל מִבְּנֵי מַחְלִי בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל וְשֵׁרֵבְיָה וּבָנָיו וְאֶחָיו שְׁמֹנָה עָשָׂר. יט וְאֶת חֲשַׁבְיָה וְאִתּוֹ יְשַׁעְיָה מִבְּנֵי מְרָרִי אֶחָיו וּבְנֵיהֶם עֶשְׂרִים. כ וּמִן הַנְּתִינִים שֶׁנָּתַן דָּוִיד וְהַשָּׂרִים לַעֲבֹדַת הַלְוִיִּם נְתִינִים מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים כֻּלָּם נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת. |
| עֶזְרָא קורא לצום כדי לבקש מה' שישמור על עולי הרגל בדרכם. עֶזְרָא התבייש לבקש עזרה צבאית מהמלך כיוון שטען לפניו קודם שה' שומר על מאמיניו ומעניש את הנוטשים אותו, וה' אמנם נעתר לתפילת העולים. |
| כא וָאֶקְרָא שָׁם צוֹם עַל הַנָּהָר אַהֲוָא לְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לָנוּ וּלְטַפֵּנוּ וּלְכָל רְכוּשֵׁנוּ. כב כִּי בֹשְׁתִּי לִשְׁאוֹל מִן הַמֶּלֶךְ חַיִל וּפָרָשִׁים לְעָזְרֵנוּ מֵאוֹיֵב בַּדָּרֶךְ כִּי אָמַרְנוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר יַד אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מְבַקְשָׁיו לְטוֹבָה וְעֻזּוֹ וְאַפּוֹ עַל כָּל עֹזְבָיו. כג וַנָּצוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל זֹאת וַיֵּעָתֵר לָנוּ. |
| עֶזְרָא בוחר כמה ממנהיגי הַכֹּהֲנִים והלְוִיִּם ומפקיד בידם את התרומות למקדש שנמסרו מהמלך, מאנשיו, ומעם יִשְׂרָאֵל. התרומות הרבות כוללות כֶּסֶף וכלי כֶּסֶף, זָהָב וכְפֹרֵי\סִפְלֵי זָהָב, אלף מטבעות אֲדַרְכֹנִים [*]האֲדַרְכֹן הוא מטבע זהב פרסי, ואולי הכוונה שמחיר כוסות הזהב היה אלף אֲדַרְכֹנִים , כלי נחושת בגוון מוזהב היטב, ושני כלים יפים מחומר הדומה לזהב. עֶזְרָא מצווה לשמור על התרומות עד שישקלו אותם שוב לפני העם ביְרוּשָׁלַיִם. |
| כד וָאַבְדִּילָה מִשָּׂרֵי הַכֹּהֲנִים שְׁנֵים עָשָׂר לְשֵׁרֵבְיָה חֲשַׁבְיָה וְעִמָּהֶם מֵאֲחֵיהֶם עֲשָׂרָה. כה ואשקולה [וָאֶשְׁקֳלָה] לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים תְּרוּמַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ הַהֵרִימוּ הַמֶּלֶךְ וְיֹעֲצָיו וְשָׂרָיו וְכָל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָאִים. כו וָאֶשְׁקֲלָה עַל יָדָם כֶּסֶף כִּכָּרִים שֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּכְלֵי כֶסֶף מֵאָה לְכִכָּרִים זָהָב מֵאָה כִכָּר. כז וּכְפֹרֵי זָהָב עֶשְׂרִים לַאֲדַרְכֹנִים אָלֶף וּכְלֵי נְחֹשֶׁת מֻצְהָב טוֹבָה שְׁנַיִם חֲמוּדֹת כַּזָּהָב. כח וָאֹמְרָה אֲלֵהֶם אַתֶּם קֹדֶשׁ לַיהוָה וְהַכֵּלִים קֹדֶשׁ וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נְדָבָה לַיהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם. כט שִׁקְדוּ וְשִׁמְרוּ עַד תִּשְׁקְלוּ לִפְנֵי שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְשָׂרֵי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם הַלִּשְׁכוֹת בֵּית יְהוָה. ל וְקִבְּלוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מִשְׁקַל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהַכֵּלִים לְהָבִיא לִירוּשָׁלִַם לְבֵית אֱלֹהֵינוּ. |
| העולים יוצאים לדרך מנהר אַהֲוָא ב-י"ב בנִיסָן. ה' שמר עליהם עד שהגיעו ליְרוּשָׁלַיִם, שם הם נחו 3 ימים ואז נשקלו ונרשמו כל התרומות בפני הכוהנים והלְוִיִּם. העולים הקריבו קרבנות רבים במקדש. הצו\דָּת של אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא [*]הכולל את ההוראות לגבי עֶזְרָא, היהודים, והמקדש - ראו את לשון הצו המובא בפרק הקודם נמסר לנציגי-הממשל\האֲחַשְׁדַּרְפְּנים במחוז עֵבֶר הַנָּהָר[*]המחוז הפרסי שמעבר\ממערב לנהר הפְּרָת ואשר כולל את יְהוּדָה אשר כיבדו\נִשְּׂאוּ את העולים ואת המקדש. |
| לא וַנִּסְעָה מִנְּהַר אַהֲוָא בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לָלֶכֶת יְרוּשָׁלִָם וְיַד אֱלֹהֵינוּ הָיְתָה עָלֵינוּ וַיַּצִּילֵנוּ מִכַּף אוֹיֵב וְאוֹרֵב עַל הַדָּרֶךְ. לב וַנָּבוֹא יְרוּשָׁלִָם וַנֵּשֶׁב שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה. לג וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי נִשְׁקַל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהַכֵּלִים בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ עַל יַד מְרֵמוֹת בֶּן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְעִמּוֹ אֶלְעָזָר בֶּן פִּינְחָס וְעִמָּהֶם יוֹזָבָד בֶּן יֵשׁוּעַ וְנוֹעַדְיָה בֶן בִּנּוּי הַלְוִיִּם. לד בְּמִסְפָּר בְּמִשְׁקָל לַכֹּל וַיִּכָּתֵב כָּל הַמִּשְׁקָל בָּעֵת הַהִיא. לה הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי בְנֵי הַגּוֹלָה הִקְרִיבוּ עֹלוֹת לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל פָּרִים שְׁנֵים עָשָׂר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אֵילִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה כְּבָשִׂים שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה צְפִירֵי חַטָּאת שְׁנֵים עָשָׂר הַכֹּל עוֹלָה לַיהוָה. לו וַיִּתְּנוּ אֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּפַחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר וְנִשְּׂאוּ אֶת הָעָם וְאֶת בֵּית הָאֱלֹהִים. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| כ"ב | כִּי בֹשְׁתִּי לִשְׁאוֹל מִן הַמֶּלֶךְ חַיִל וּפָרָשִׁים לְעָזְרֵנוּ מֵאוֹיֵב בַּדָּרֶךְ, כִּי אָמַרְנוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: "יַד אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מְבַקְשָׁיו לְטוֹבָה, וְעֻזּוֹ וְאַפּוֹ עַל כָּל עֹזְבָיו". |
| כ"ט | שִׁקְדוּ וְשִׁמְרוּ עַד תִּשְׁקְלוּ לִפְנֵי שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְשָׂרֵי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם.. |